הפרעת התמוטטות המושבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו למכלול ועזרו לעדכן אותו.
דבורת הדבש

הפרעת התמוטטות המושבה (באנגלית: Colony Collapse Disorder או בקיצור CCD) היא תופעה בה דבורים פועלות מכוורות או ממושבות של דבורת הדבש נעלמות באופן פתאומי, ומביאות בכך לחיסול המושבה. עוד לא הוכח מהו הגורם לתופעה, אם כי ממצאים רבים מצביעים על חומרי הדברה ניאוניקוטינואידים כאימידקלופריד.

מדינות שבהן נתגלתה התופעה

הפרעה זו אובחנה בתחילה רק במושבות של דבורת הדבש בצפון אמריקה[1]. לאחר מכן נצפתה תופעה דומה גם בפולין, יוון, איטליה, פורטוגל וספרד, ודיווחים מוקדמים על התופעה בהיקף נמוך יותר הגיעו גם משווייץ וגרמניה[2]. נכון ליוני 2007, אף אחד מהמקרים הדומים מחוץ לארצות הברית לא אושר בוודאות.

סיבת התופעה

המחקר העדכני ביותר בנוגע לגורמים לתופעה, נערך באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, וטוען כי מדובר בחומר הדברה נפוץ - אימידאקלופריד. מחקר קודם טען כי הגורם הוא שילוב קטלני של נגיף ופטריה. מחקר שנערך ב-2007 גם כן בארצות הברית, טען כי הגורם העיקרי לתופעה הוא נגיף אחר, Israeli Acute Paralysis Virus, הגורם לשיתוק של הדבורים; נגיף זה זוהה לראשונה בישראל על ידי פרופסור אילן סלע מהאוניברסיטה העברית[3]. לפני כן, התאוריות שהועלו כללו דחק שנגרם בגלל שינויי סביבה, תת-תזונה, פתוגנים בלתי מוכרים,[4] קרדיות, חומרי הדברה כמו Neonicotinoids, זיהום של קרינה מטלפונים סלולריים או מכשירים אחרים מעשה ידי אדם. העובדה כי ההיעלמות דווחה רק אצל חלק ממגדלי הדבורים המסחריים (ולא בקרב מושבות שחזרו לטבע או אצל מגדלי דבורים אורגניים), מצביעה על כך שאופן גידול הדבורים יכול לשחק תפקיד חשוב[5].

תופעות בהיקף מוגבל הדומות להפרעת התמוטטות המושבה תועדו החל משנת 1896[4][6], ותסמינים דומים שתועדו בעשורים הקודמים קיבלו שמות רבים (מחלת היעלמות, דלדול האביב, מחלת מאי, התמוטטות סתיו, מחלת דלדול הסתיו). תופעה דומה התרחשה בחורף 2004-2005, ויוחסה לקרדיות מסוג Varroa שכונו "קרדיות וומפייר", למרות שדבר זה לא הוכח מעולם. באף לא אחד מהאירועים בעבר איש לא הצליח לקבוע את הסיבות שגרמו להם. עם ההבנה שהתופעה אינה מוגבלת לעונה מסוימת ושהיא אינה "מחלה" במובן הרגיל - שייתכן שאין גורם תוצאתי יחיד - ניתן שם חדש לתסמין[7].

באפריל 2012 פורסם מחקר של בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד שממנו עולה כי אחד מחמרי ההדברה הנפוצים, אימידקלופריד, הוא הסיבה לתופעה זו. מדענים מהרווארד הצליחו בניסוי שטח שהתרחש בקיץ 2010 במחוז ווסטר, מסצ'וסטס, בארבעה אזורי גידול שונים, לשחזר את תופעת קריסת מושבות דבורי הדבש באופן הטיפוסי לתופעה המתרחשת בטבע. הניסוי הוכיח כי כמויות קטנות מאד של החומר הנמצא בשימוש נפוץ מאז שנות התשעים, מספיקות כדי להרוג את הדבורים[8].

היקף התופעה

מ-1971 עד 2006 ירדה כמות המושבות של דבורת הדבש בארצות הברית בכמחצית, אבל דעיכה זו כוללת גם את השפעתם של גורמים אחרים כמו פרבור, שימוש בחומרי הדברה, קרדיות, וכן יציאה לגמלאות ופשיטת רגל של מגדלי דבורים, והקצב של ירידה זו היה הדרגתי במידה מסוימת. בניגוד לכך, בסוף שנת 2006 ותחילת שנת 2007, קצב הרס הכוורות הגיע, לפי הטענה, לשיאים חדשים, והמונח "הפרעת התמוטטות המושבה" הוצע כדי לתאר את היעלמות הדבורים הפתאומית.[1]

מגדלי דבורים למטרות מסחריות בארצות הברית, בעיקר במדינות קליפורניה, פלורידה, טקסס ואוקלהומה, סבלו בשנת 2007 משיעורי פגיעה של 50% עד 95% במספר הכוורות.[9]

מאפיינים

בארצות הברית ניתן להבחין בין מספר מאפיינים דומים המקושרים לתופעה:

  • הדבורים נעלמות בשדה ואין ערימה של דבורים מתות בפתח הכוורת.
  • בכוורות שננטשו ניתן להבחין בגלמים ובמזון שנותר, דבר שמצביע על כך שהכוורת הייתה פעילה עד לא מזמן.
  • בכוורות שננטשו קיים מלאי דבש ואבקת פרחים, המזון לא נשדד על ידי דבורים אחרות.
  • התקפה של מזיקים, כמו עש הדונג או חיפושית הכוורת הקטנה, על הכוורות שננטשות לא מתרחשת מיד, אלא לאחר זמן מה.[9]

השלכות על החקלאות

מבחינת האדם, להיעלמות הדבורים השלכות רבות מלבד מחסור בדבש, מפני שהדבורים מהוות מאביקות למינים רבים מאד של פירות וירקות. בארצות הברית, לדוגמה, נאמד הערך הכלכלי של ייצור דבש בכ-200 מיליון דולר, ואילו הערך הכלכלי של האבקת גידולים חקלאיים נאמד בכ-15 מיליארד דולר.[9]

בשנת 2000 עלות שירותי האבקה של שקדים בקליפורניה עמדה על כ-40 דולר לכוורת, ואילו בשנת 2006 מחיר שירותי האבקה עלה לכ-140 דולר לכוורת. [9]

המצב בישראל

בישראל מגדלים את הדבורים בעסקים בעלי היקף קטן יותר, וניהול הכוורות נעשה על בסיס יומיומי יותר, דבר שאמור להקטין את היקף הבעיה. עד כה לא נמצאו מקרים מובהקים של התופעה בישראל, אולם דווח על מספר קטן של כוורות בעלות תסמינים דומים. גם בישראל שיעור התמותה של דבורים עולה בשנים האחרונות, וכמות הדבש הולכת ופוחתת (אם כי דברים אלה יכולים להיגרם גם בגלל תופעות אחרות, כגון טפילים). יש חשש בקרב מגדלי הדבש בישראל שהפרעת התמוטטות המושבה תגיע גם לישראל, ויש ניסיונות להיערך לכך - הן על ידי לימוד של המידע שנאסף ממדינות אחרות, והן על ידי ניסיונות שיתוף פעולה עם ענפי חקלאות גדולים יותר, כמו מטעים[9].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפרעת התמוטטות המושבה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Honey Bee Die-Off Alarms Beekeepers, Crop Growers and Researchers Penn State University College of Agricultural Sciences, Jan 29, 2007
  2. ^ Das spurlose Sterben sueddeutsche.de March 12, 2007
  3. ^ עפרי אילני, הגורם להיעלמות מיליארדי דבורים: וירוס שזוהה בישראל, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2007
  4. ^ 4.0 4.1 Colony Collapse Disorder Working Group
  5. ^ No Organic Bee Lossesinformation liberation, May 10 2007
  6. ^ Mystery of the dying bees Cosmos Online,2007-03-07
  7. ^ Colony Collapse Disorder Preliminary Report Mid-Atlantic Apiculture Research and Extension Consortium (MAAREC) - CCD Working Group, 2006-01-05
  8. ^ אבי בליזובסקי, ‏חומר הדברה נפוץ, אימידאקלופריד (Imidacloprid) הוא ככל הנראה הגורם להעלמות הדבורים, באתר "הידען", 7 באפריל 2012
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 חיים אפרת, יוסי סלבצקי (המחלקה לדבורים משרד החקלאות), דן וויל (יד מרדכי), "דבורים מתות בסתר", עלון הנוטע, מאי 2007
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] הפרעת התמוטטות המושבה24543057

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הפרעת_התמוטטות_המושבה&oldid=2793827"