העץ של אנה פרנק
העץ של אנה פרנק הוא עץ ערמונים שגדל בחצרה של אנה פרנק ומוזכר מספר פעמים בספר "יומנה של אנה פרנק". העץ, שגילו מוערך בכ-150 שנה, היווה מוקד למאבק משפטי לאחר שעיריית אמסטרדם עמדה לכרות אותו אך הולנדים רבים התנגדו לכך. ב-2010 קרס העץ, וייחורים רבים ממנו נשתלו באמסטרדם ובמקומות נוספים ברחבי העולם (כולל בישראל).
חשיבות העץ עבור אנה פרנק
במהלך שנתיים ויותר שבהן הסתתרה עם משפחתה מפני הנאצים, עד שמשפחתה נתגלתה באוגוסט 1944 ונשלחה אל מותה, שאבה אנה פרנק עידוד ומחסה מעץ הערמונים הגדול. אביה אוטו פרנק סיפר לאחר שנים, כי מעולם לא ידע כמה חשוב היה העץ לבתו עד שקרא את יומנה. "היא מעולם לא התעניינה בטבע אבל היא ערגה אליו כאשר היא הרגישה כמו ציפור כלואה", אמר האב ב-1968. "רק המחשבה על האוויר הפתוח נתנה לה תקווה".
אנה פרנק מתה ככל הנראה מטיפוס במחנה הריכוז ברגן בלזן במרץ 1945.
מבחר ציטוטים מיומנה של אנה פרנק
ב-23 בפברואר 1943 כתבה אנה פרנק:
"הבטנו למעלה אל השמיים הכחולים, אל עץ הערמונים שענפיו נצצו עם הטיפות, ואל השחפים והציפורים הנוספות שנראו כעשויות כסף. כל זה ריתק אותנו כל כך שלא יכולנו לדבר".
בדיוק שנה לאחר מכן, ב-23 בפברואר 1944, כתבה פרנק:
"כמעט בכל בוקר אני הולכת לעליית הגג כדי לנשוף את האוויר המחניק החוצה מהריאות שלי. מהמקום האהוב עלי על הרצפה, אני מסתכלת למעלה לשמיים הכחולים ואל עץ הערמונים החשוף. כל עוד זה קיים, ואני אוכל לחיות כדי לראות את זה, את אור השמש, את השמיים בלי העננים, כל עוד זה נמשך אני לא יכולה להיות לא שמחה".
המאבק לשימור העץ
במשך השנים שעברו ממלחמת העולם השנייה, הזדקן העץ וסבל מפטריות ומעש שגרמו ליותר ממחצית הגזע שלו להירקב. עיריית אמסטרדם התריעה בספטמבר 2006 כי מצב העץ הוא סכנה אמיתית לסובבים אותו ולעוברים והשבים, וב-2007 החליטה לכרות את העץ. מפגינים הולנדים מחו נגד הכוונה לכרות אותו, וטענו כי לשימורו של עץ בעל משמעות היסטורית עמוקה כל כך יש להקצות אמצעים נרחבים. בתגובה הודיעה עיריית אמסטרדם כי הערכות שקיבלה מצביעות על כך שרק 28 אחוזים מגזע העץ נשארו בריאים, וכי הסיכון לנוכח האפשרות שעץ במשקל 27 טון יתרסק אל הארץ הוא גבוה ובלתי מתקבל על הדעת.
ארגון שומרי איכות הסביבה באמסטרדם פנה לבית המשפט ההולנדי כדי לעצור את הכריתה, בטענה שהעץ חזק מספיק כדי לעמוד בסערת רוחות, ולא יתמוטט על בתים באזור. כדי להוכיח את טענתם ערכו הארגונים הירוקים ניסוי ב-19 בנובמבר, במהלכו נכרך על העץ חבל בגובה עשרה מטרים מהקרקע, ונערכו ניסיונות לזעזע ולהפיל אותו. "הניסוי הוכיח שהעץ יציב בדיוק כמו שחשבנו, אין בו שום סכנה, ויש לנו זמן לבדוק חלופות אחרות מלבד כריתה".[1]
ב-20 בנובמבר 2007 בית המשפט ההולנדי עצר את הכריתה, וקבע כי לא התרשם שהוא מהווה סכנה לסביבתו[2]. בית המשפט הורה לעיריית אמסטרדם למצוא דרכים כדי לשמר את העץ. "תשומת הלב שהעניק כל העולם לעץ הזה מראה עד כמה העץ של אנה פרנק חשוב", נכתב בהחלטה.
ב-2008 הוקמה מסגרת תומכת מפלדה לשימור העץ ולבטיחות הסביבה.
קריסת העץ ולאחריה
ב-23 באוגוסט 2010, בעיצומה של סערת גשמים ורוחות עזות, קרס העץ, שגילו מוערך בלפחות 150 שנה, על גדר אבנים סמוכה. איש לא נפגע וגם לא נגרם נזק למוזיאון שבבית הסמוך. גזע העץ קרס לגובה של מטר אחד בלבד מעל פני הקרקע וחדר לגינות השכנות כשהוא פוגע בכמה סככות. זמן קצר אחרי קריסת העץ התפרסמו כמה מודעות למכירת חלקים ממנו באתר אינטרנט הולנדי של מכירות פומביות.
כבר בעת הדיון המשפטי על כריתת העץ הודיע מוזיאון בית אנה פרנק כי יישתל במקומו חלק מהעץ שדאגו לקחת ממנו למטרה זו. בפארק באמסטרדם ניטעו 150 ייחורים שנלקחו מעץ הערמונים העתיק. בישראל נשתל ייחור במצפה לזכרו של איתן בלחסן ברמות נפתלי[3]. עצים אחרים נשלחו למקומות שונים, בהם בתי ספר ברחבי העולם שנקראים על שמה של אנה פרנק. ב-11 אתרים נבחרים בארצות הברית יינטעו שתילים נוספים, בהם הבית הלבן ואתר הזיכרון לנפגעי אסון התאומים בניו יורק.
מספר ימים לאחר קריסתו דווח כי מן הגזע השבור החל לצמוח נצר[4].
קישורים חיצוניים
- נתי ייני בשיחה עם איילה חסון בנושא סיפור נטיעת ייחור מעץ הערמון של אנה פרנק במושב רמות נפתלי שבגליל - חלק א' (חלק ב')
הערות שוליים
- ^ העץ של אנה פרנק חזק מספיק, כתבה באתר "NU.nl" (בהולנדית)
- ^ Dutch court saves Anne Frank tree from the chop, באתר רויטרס (באנגלית)
- ^ התייחסות להבאת הייחור באתר כנס מנהיגות לזכר איתן בלחסן (תש"ע)
- ^ Small shoot to give Anne Frank tree new life (באנגלית)
