הסכם השלום החתי-מצרי
_-_Foto_G._Dall%27Orto_28-5-2006.jpg)
הסכם השלום החתי-מצרי נחתם על פי ההשערה בשנת 1259 לפנה"ס,[1] בין פרעה מצרים רעמסס השני, לבין מלך החיתים חתושיליש השלישי. הוא למעשה הסכם השלום הכתוב העתיק ביותר ששרד עד ימינו. העתק מההסכם נמצא באוסף המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול.
ההסכם
ההסכם נחתם כ-16 שנים לאחר קרב קדש, קרב גדול בין המצרים לחיתים. הקרב הסתיים למעשה בתיקו ומאז התנהלה בין הצדדים מלחמת התשה בה כל צד ניסה להתיש את אויבו. רעמסס תקף עוד מספר פעמים את האדמות החיתיות באזור סוריה של ימינו, אולם בכל פעם החיתים שבו וכבשו אותם מחדש. רעמסס הבין שהמלחמה עם החיתים אינה מועילה לו, והחליט להגיע להסכם שלום עם המלך החיתי חתושיליש.
שתי הגרסאות המקוריות של ההסכם נכתבו על גבי לוחות כסף, לפיכך כונה ההסכם "הסכם הכסף" או "שלום הכסף". הלוחות המקוריים אבדו במשך השנים, אולם העתקים שלהם על גבי חרס השתמרו עד ימינו. הגרסה הראשונה, המצרית, נכתבה בכתב הירוגליפי ונשמרה על מצבה במקדשו של אמון בכרנך. עותקים שלה נמצאו גם בלוקסור ואבידוס. הלוחות התגלו בידי ז'אן פרנסואה שמפוליון בשנת 1828, שמפוליון תרגם את הכתובות, אם כי באותו הזמן עדיין החיתים היו עם שטרם התגלה מחדש. הגרסה השנייה של ההסכם נכתבה באכדית, ונשמרה בארכיון בחתושש בירת החיתים. הארכאולוג הגרמני הוגו וינקלר מצא אותה יחד עם עוד 10,000 לוחות דומים בשנת 1906. העתק של ההסכם מוצג בבניין האומות המאוחדות[2].
ההסכם מכיל את התנאים הבאים:[3]
- נאסר על מי מהצדדים לתקוף את השני.
- במקרה ומדינה זרה תוקפת את אחת הממלכות, מחויבת השנייה לבוא לעזרתה.
- החיתים מקבלים את קדש וממלכת אמורו, המצרים מקבלים מעבר חופשי לאוגרית.
- במקרה שפושע בורח מאחת הארצות אל האחרת מחויבת זו האחרונה להסגיר את הנמלט.
- רעמסס ישא לאשה את בתו של חתושיליש.
לאחר ההסכם
בחפירות בפר-רעמסס בירתו של פרעה רעמסס השני נמצאו תבניות אבן ששימשו ליצור חלקי שריון שהיו נהוגים על ידי הצבא החתי ושימשו בקרב קדש. ממצאים אלה מראים שלאחר הסכם השלום החתי-מצרי ונישואי רעמסס השני עם נסיכה חתית בתו של חתושיליש השלישי, חיילים ובעלי מלאכה חתים שהו בפר-רעמסס והיו בקשר עם המצרים.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ The ‘Eternal Treaty’ from the Hittite perspective
- ^ שלמה יזרעאל, על חטא ועל חת, באתר הארץ, 8 ביולי 2009
- ^ שתי הגרסאות בתרגום לאנגלית
- ^ Encyclopedia of the Archaeology of Ancient Egypt מאת Kathryn A. Bard, הוצאת Routledge, 2005, עמ' 648
