הנרי ארווין

הנרי ארווין
Henry Erwin

הנרי ארווין

הנרי ארווין

רב-סמל הנרי יוג'ין "רד" ארווין (באנגלית: Henry Eugene "Red" Erwin, Sr.; ‏8 במאי 1921 – 16 בינואר 2002) היה חוגר בחילות האוויר של צבא ארצות הברית, אשר עוטר במדליית הכבוד - העיטור האמריקאי הגבוה ביותר - על פעולתו במהלך מלחמת העולם השנייה. במהלך גיחת הפצצה על יפן באפריל 1945 התלקחה בתוך מטוסו עקב תקלה פצצת זרחן לבן ופצעה אותו. מבלי יכולת לראות הוא נשא את הפצצה הבוערת בידיו בתוך המטוס עד חלון תא הטייסים והשליך אותה אל מחוץ למטוס. במעשהו הציל את כל יושבי המפציץ ממוות, ואגב כך נכווה כוויות חמורות.

ביוגרפיה

ארווין נולד באלבמה. הוא התייתם מאביו בגיל צעיר וכמו רבים מבני דורו גדל בעוני במהלך שנות השפל הגדול. ב-1943 גויס לשירות פעיל בצבא ארצות הברית. הוא השתתף בקורס טיס אך הודח ממנו בשל אי התאמה. בהמשך הוכשר כמפעיל וכטכנאי רדיו בחילות האוויר של הצבא. הוא הוצב בטייסת הפצצה של מטוסי בואינג B-29, שהשתייכה לחיל האוויר העשרים של ארצות הברית ונשלח עם יחידתו לזירת האוקיינוס השקט בראשית 1945. הוא הוצב בשדה תעופה באי גואם. מ-25 בפברואר ועד 1 באפריל השתתף במספר גיחות הפצצה על יעדים ביפן ועליהן עוטר בשתי מדליות אוויר.

המשימה שבעקבותיה עוטר ארווין

ב-12 באפריל 1945 יצא מטוסו של ארווין, שכונה City of Los Angeles, לגיחתו האחת עשרה ובו צוות של 12 קצינים וחוגרים בפיקודו של סרן ג'ורג' סימרל (George Simeral). הפעולה כוונה נגד מפעל כימי בעיר קוריאמה (Kōriyama), כ-190 קילומטר מצפון לטוקיו.

אחד מתפקידיו של ארווין היה להטיל מהמטוס פצצת עשן של זרחן לבן לשם כינוס מבנה המטוסים שלו לקראת הגישה להפצצה. הפצצה נועדה להטלה דרך צינור שנקבע ברצפת המטוס. כשקיבל את הפקודה לחץ ארווין על כפתור הטלת הפצצה. עקב תקלה הופעל מרעום הפצצה מוקדם מדי, והיא התלקחה וניתרה מהצינור אל פניו של ארווין ופגעה בעיניו, באפו ובאחת מאוזניו. הוא איבד את היכולת לראות.

הפצצה הבוערת (בטמפרטורה של 1,100 מעלות צלזיוס) נפלה על רצפת המטוס והחלה לאכל את דופן המתכת שלו. חלל המטוס התמלא בעשן זרחני עד כדי כך שהטייסים לא היו מסוגלים לראות את לוח המכשירים שלהם. ארווין חשש שהפצצה הבוערת תחדור אל תא פצצות התבערה של המטוס ותביא להפעלתן ולהשמדת המטוס. על כן הוא נטל את הפצצה בידיו החשופות והחל לגשש את דרכו דרך מתקני המטוס כדי להגיע אל חלון תא הטייסים שבחרטומו ולהטיל אותה אל מחוץ למטוס. שולחנו המתקפל של הנווט היה פתוח ונעול וחסם את דרכו. ארווין נטל את הפצצה הבוערת תחת בית שחיו כדי לקפל את השולחן. בתוך השניות המעטות שנדרשו לו כדי לקפל את השולחן נכווה גופו מתחת לבית השחי עקב בעירת הפצצה עד צלעותיו. כעת בערו גם מדיו ושערו. הוא הצליח להגיע אל חלון תא הטייסים ולהשליך את הפצצה אל מחוץ למטוס. מפקד המטוס תיאר את מה שהתרחש:

לא יכולתי לראות את ארווין [בגלל העשן]... אבל שמעתי את קולו ליד מרפקי, בנימוס האופייני לו אמר, סליחה, המפקד, גחן מעלי והטיל את הפצצה מבעד לחלון החוצה. אחר כך קרס תחתיו, מתעלף.

הטייסים הצליחו להשתלט על המטוס ולהוציאו מצלילה כאשר הגיע לגובה של 91 מטר. מפקד המטוס הטיל את פצצותיו לים והפנה אל מטוסו אל שדה התעופה האמריקאי באי איוו ג'ימה כדי להביא את ארווין לטיפול רפואי במהירות האפשרית. כיוון שזרחן בוער במגע עם חמצן, התלקח הזרחן שעל גופו של ארווין שוב ושוב כל אימת שלא כוסה בתחבושות. ארווין סבל מכאבים קשים במהלך שלוש שעות הטיסה לאיוו ג'ימה, אבל נשאר בהכרה ואף דרש בשלומם של אנשי הצוות. בהגיעו לאיוו ג'ימה ציפה הצוות הרפואי שם שעקב כוויותיו הקשות לא יצליח להישאר בחיים.

הנרי ארווין כשהוא עונד את מדליית הכבוד בטקס בהוואי לרגל מלאת 50 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה

מפקדיו של ארווין המליצו מיד לעטר את ארווין במדליית הכבוד על פעולתו. הגנרלים קרטיס לה מיי, מפקד חיל האוויר העשרים, וראש מטהו לוריס נורסטד (Lauris Norstad) אישרו את ההמלצה בתוך שעות. מתוך רצון להעניק את העיטור לארווין בעודו בחיים נשלח מטוס מיוחד להביא מדליה מהוואי, והשליחים הממהרים ניפצו את זכוכית הארון שבו היא הוחזקה שם. היא הוטסה לאיוו ג'ימה והוגשה לחוגר הפצוע בבית החולים.

ארווין נשאר בחיים. הוא הוטס לארצות הברית ולאחר 30 חודשי אשפוז ו-41 ניתוחים הוחזר לו כושר הראייה בעין אחת ויכולת השימוש באחת מידיו. ב-1947 אושרה לו קצבת נכות צבאית. הוא שב למדינתו אלבמה והתחתן. הוא עבד במשך 37 שנים כיועץ קצבאות בבית חולים לוותיקי צבא בעיר בירמינגהאם שבאלבמה. הוא מת בביתו בבירמינגהאם ב-2002, בגיל 80. בנו, שנולד ב-1949, היה לחבר הסנאט של המדינה.

הוקרה

ב-1951 נכלל סיפור הגבורה של ארווין בעלילת סרט המלחמה The Wild Blue Yonder. השחקן דייב שארפ (David Sharpe) גילם בו את דמותו של ארווין.

בשנת 1997 ייסד חיל האוויר האמריקאי פרס הצטיינות שנתי לחוגרים על שמו של ארווין (Henry E. Erwin Outstanding Enlisted Aircrew Member of the Year Award), הפרס השני בלבד שנוסד בחיל לכבודו של חוגר.

לקריאה נוספת

• "לפיד חי במטוס הבוער" בתוך פרשיות נעלמות: לקט פרסומי "במחנה", כרך שלישי, תל אביב: ההוצאה לאור של משרד הביטחון, 1973, עמ' 361–365.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הנרי ארווין בוויקישיתוף

• תיאור מעשהו של ארווין, באתר The Hall of Valor Project
• הנרי ארווין, באתר חיל האוויר של ארצות הברית, מאורכב באתר Web.archive
• סיפורו של הנרי ארווין, באתר Warfare History Network

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27620496הנרי ארווין