הנס ביבוב
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה.
הנס ביבוב (בגרמנית: Hans Biebow; נולד ב-18 בדצמבר 1902 - הוצא להורג ב-23 ביוני 1947) היה ראש הממשל הנאצי הגרמני בגטו לודז' בפולין הכבושה.
ביוגרפיה
ראשית חייו
ביבוב נולד בברמן, בנו של יוליוס ביבוב, מנהל חברת ביטוח. הוא עבד בחברתו של אביו כמתמחה בשטוטגרט. הוא תכנן להגיע למשרתו של אביו. עקב המשבר הכלכלי של 1929 נפגעו עסקי האב. ביבוב עזב את עבודתו בחברתו של האב ועבר לבנק בברמן. בגיל 22 החל לנהל סניף של חברת דגנים בגטינגן. לאחר מכן עסק במסחר בקפה. בשיא הצלחתו, בתחילת מלחמת העולם השנייה, העסיק כ-250 עובדים.
בתקופת השואה
לאחר מכן הפך ביבוב לממונה על גטו לודז'. הוא הפך את גטו לודז למתחם החזקת עובדי כפייה כדי להניב רווחים לגרמניה הנאצית.
תחת ניהולו נדחסו 164,000 יהודי לודז', העיר השנייה בגודלה בפולין, לאזור קטן בעיר. התקשורת בין תושבי הגטו והעולם החיצוני נותקה והיצע המזון הוגבל, מה שגרם לתמותה מרעב בגטו. בשנות קיומו של הגטו עברו בו 204,000 איש, בהם יהודים ממרכז אירופה. ממשל הגטו התקיים מאפריל 1940 עד קיץ 1944, ומהגטו יצאו טרנספורטים למחנות ההשמדה (בעיקר אושוויץ וחלמנו).
ביבוב היה אחראי ישירות להרעבת אוכלוסיית הגטו וסייע לגסטפו לאסוף יהודים לגירוש.
ביבוב הפעיל את שליטתו באמצעות ממשל יהודי בראשות מרדכי חיים רומקובסקי. רומקובסקי האמין שהיהודים יכולים לשרוד אם ייצרו סחורות זולות וחיוניות עבור הנאצים. ביבוב הרוויח ממכירת תוצרת שייצרו יהודים וכן מרכושם המוחרם. מפעלי הגטו ייצרו מוצרים כגון מגפי חיילים גרמנים והיו רווחיים עבור הגרמנים מכיוון שהיהודים, שהיו מנותקים מכל משאב, עבדו תמורת שכר שכלל מזון בסיסי וצורכים חיוניים נוספים בלבד. הפרודוקטיביות של הגטו הייתה גורם בהישרדותו הארוכה יחסית. התושבים סבלו ארבע שנים של רעב, מחלות וצפיפות לפני שנשלחו למחנות ההשמדה חלמנו ואושוויץ. מתוך 204,000 תושבים, כ-10,000 שרדו.
בתחילה עודד ביבוב שימוש ביהודים כמקור לעבודה זולה במקום רציחתם, אך הוא הסתגל מהר למדיניות ההשמדה. הוא עודד את אחרוני היהודים בגטו בקיץ 1944 לעלות לרכבות לאושוויץ בנאום בו הבטיח להם שיעבדו במערב.
לפני שחרור לודז' על ידי הצבא האדום הורה ביבוב לחפור בורות קבורה גדולים בבית הקברות המקומי, מתוך כוונה שהגסטאפו יוציא להורג את 877 היהודים הנותרים ששירתו כצוות ניקיון בגטו. ייתכן שזה היה ניסיון של ביבוב לחסל עדים לתפקידו בפעילות הגטו.
לאחר השואה
לאחר הכניעה ללא תנאי של גרמניה בשנת 1945 הצליח ביוב לברוח ולהתחבא בגרמניה, אך זוהה על ידי ניצול הגטו ונעצר לאחר מכן בברמן. הוא הוסגר על ידי בעלות הברית ללודז', הועמד לדין ב-23 באפריל 1947 וכעבור שבוע נפסק דינו. הוא הוצא להורג בתלייה ב-23 ביוני 1947.[1]
קישורים חיצוניים
- holocaustresearchproject.org
- וולף אושליס, "גטו ליצמנשטט" הגרמני בלודז 'בפולין, באתר shoa.de
- גטו תערוכת ליצמנשטאט, 1999-2000
- גטו לודז'/ ליצמנשטט
- תצלומי גטו לודז' של הנריק רוס: אוסף תצלומי שואה
הערות שוליים
- ^ Jockusch, Laura (ביולי 2015). Collect and Record!: Jewish Holocaust Documentation in Early Postwar Europe. ISBN 9780190259334.
{{cite book}}: (עזרה)
