המשפחות היהודיות העשירות בהונגריה
המשפחות היהודיות העשירות בהונגריה מתחילת המאה ה-20 ועד מלחמת העולם השנייה, שתרומתן לכלכלת הונגריה הייתה עצומה במשך למעלה משבעים שנה, הן חלק חשוב מהיהיסטוריה של יהדות הונגריה שפרצה מתוך האלמוניות לפני כמאתיים שנה והגיעה להישגים מרשימים בתחומי הכלכלה (ובתחומים רבים נוספים). הדירוג הוא לפי המגזין העסקי האמריקאי פורבס.
שמות משפחה אגדיים, שמתחילים במאה ה-19 ומסתיימים באמצע המאה העשרים העקובה מדם כוללים את סיפורה של יהדות הונגריה שלאחר האמנציפציה (מתן זכויות אזרחיות מלאות ליהודים), שתחילתה בפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867 הידועה גם בכינוי הפשרה (בהונגרית: Kiegyezés בגרמנית: Ausgleich) הייתה הפשרה שהושגה בין האימפריה האוסטרית לבין מנהיגיו של העם ההונגרי, ואשר יצרה את האימפריה האוסטרו-הונגרית. התופעה השלילית שנלוותה לאמנציפציה הזו מבחינת יהדות הונגריה הייתה ההתבוללות, שנסתיימה לעיתים גם בהמרת הדת לנצרות.
התפתחות המשפחות היהודיות העשירות קיבלה ביטוי גם בהענקת תוארי אצולה לעשרות משפחות יהודיות ואף להענקת תואר ברון לכ-25 מהן (בהרחבה:משפחות ברונים יהודים-הונגרים)[1].
רקע
תהליך ההשכלה וההתפתחות הכלכלית של יהדות הונגריה קשורה בין היתר גם לפילוג יהדות זו לשלושה זרמים וביניהם הזרם הגדול והמרכזי:הניאולוגיה. בהתפתחות הניאולוגיה היו השפעות פנימיות (הונגריות) וגם חיצוניות (בעיקר מהאזורים דוברי גרמנית). אחד מבסיסי התנועה (והרב הראשי הראשון) של התנועה היה הרב יהודה לייב (לאופולד) לעף, שהיה הראשון שהטיף באופן קבוע בהונגרית, תמך בהשתתפות היהודים במהפכת 49–1848 והנהיג את המסורת להתפלל למלך ולמדינה. חידושי הזרם הניאולוגי נקשרו למעשה לתהליכי האמנציפציה וההטמעה, אך לא נגעו ביסודות הסדר התוכני הדתי. עם זאת, בוצעו שינויים בדרשה (הליטורגיה העברית והארמית לא לוותה יותר בדרשות ביידיש, אלא בדרשות והסברים בהונגרית), כך היה גם בלבוש, בהתנהגות ובארכיטקטורה של בתי הכנסת (למשל, בתי כנסת החדשים שנבנו כללו כיפות ומגדלים, הרבנים החלו ללבוש חלוק שהזכיר אנשי דת לא יהודיים, התגלחו ולא גידלו זקן ופיאות. מכאן צמחה גם השאיפה העצומה של יהדות זו להשכלה ולהצלחה כלכלית.
המיליארדרים של היום היו המיליונרים במונחי כסף הונגרי (פנגו הונגרי) לפני מאה שנים. העיתון הפוליטי פשטי נפלו, שנוסד בשנת 1850, הראה את ההתעניינות הגדולה ביותר בחיפוש אחר האישים והמשפחות בעלי העושר רב ביותר בהונגריה. במשך עשרות שנים עבד צוות במערכת העיתון כדי לגלות "רישומי מיסים" לאתר "שמות עלומים", ולהודיע על הולדת של "עושר חדש". ניתוחי העיתון היו ארוכים ומעמיקים, ששמרו על ההיסטוריה של ייזמים אגדיים ומצליחים אלה מסוף המאה ה-19 ועד אמצע המאה העשרים. שמות ידועים וכאלה שנשכחו.
רשימת המיליונרים
להלן רשימת 11 שמות של העשירים ביותר בהונגריה במחצית הראשונה של המאה ה-20 עם הערכת רכושם לפי פורבס[2].
1.מנפרד וייס, ברון, מוצא יהודי, תעשיין, 35-30 מיליון פנגו הונגרי.
2.מיקשה שיפר[3], מוצא יהודי, ייזם נדל"ן, 30-25 מיליון פנגו הונגרי. מיקשה שיפר נלקח על ידי הגסטאפו לאחר הכיבוש הגרמני בהונגריה, ככל הנראה בחיפוש אחר רכושו הרב שהוסתר לדעתם. הוא נפטר כמה ימים לאחר חקירתו. סיבת המוות הרשמית הייתה אנגינה פקטוריס, אך רבים טענו כי התאבד. בן 77 היה במותו.
3.הנריק פלנר, מוצא יהודי, בנקאי, 30-25 מיליון פנגו הונגרי
4.שאנדור הטוואני-דויטש, ברון, מוצא יהודי, תעשיין ובנקאי, 30-25 מיליון פנגו הונגרי
5.אנטל דרהר-מוצא אוסטרי תעשיין ובירה, בעל אחוזות, 20-18 מיליון פנגו הונגרי
6.הנריק הגנמאכר-מוצא גרמני 20-18 מיליון פנגו הונגרי
7.ארנה גשווינדט-מוצא שווייצרי 20-18 מיליון פנגו הונגרי
8.דיולה ולאיוש וולפנר, מוצא יהודי 18–20 מיליון פנגו הונגרי
9.לאו לאנצי, מוצא יהודי 15 מיליון פנגו הונגרי
10.דיולה קליין, מוצא יהודי 10 מיליון פנגו הונגרי
11.ינה וידה, מוצא יהודי 10 מיליון פנגו הונגרי.
מקורות
- סיפור חיים. מיליונר שקט וטראגי. מיקשה שיפר
- אילן יוחסין מיקשה שיפר
- לקסיקון ביבליוגרפי הונגרי. ינה וידה
הערות שוליים
27219954המשפחות היהודיות העשירות בהונגריה