המשמר הקיסרי (האימפריה היפנית)

המשמר הקיסרי
近衛師団
	חיילי המשמר במהלך מלחמת רוסיה-יפן
	חיילי המשמר במהלך מלחמת רוסיה-יפן
פרטים
מדינה	האימפריה היפנית
שיוך	הצבא היפני הקיסרי
סוג	ארמייה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1867–1945 (כ־78 שנים)
מקים היחידה	יאמגאטה אריטומו
מלחמות	מרד סצומה; מלחמת סין-יפן הראשונה; מלחמת רוסיה-יפן; מלחמת העולם הראשונה; מלחמת העולם השנייה

המשמר הקיסרי (ביפנית: 近衛師団) היה הכינוי שניתן לארמייה מיוחדת בצבא היפני הקיסרי, שתפקידה היה להגן על קיסר יפן משפחתו וארמונותיו. המשמר התפרק עם סיום מלחמת העולם השנייה, ובשנת 1947, הוקם המשמר מחדש והוא כפוף לסוכנות המשטרה הלאומית.

היסטוריה

במהלך רסטורציית מייג'י, באו מרבית הסמוראים הנאמנים לקיסר מוצוהיטו מהנחלות סצומה וצ'ושו. לאחר הדחת שוגונות טוקוגאווה וכינון משטר חדש שהתבסס על הדגם האירופאי, ראתה ממשלת יפן בהקמת צבא רשמי, הנאמן לממשלה ולא לאזורים גאוגרפיים ביפן, צעד נחוץ לשמירה על עצמאותה של המדינה מפני האימפריאליזם המערבי. הצבא החדש, שקיבל את השם "הצבא היפני הקיסרי," קיבל חשיבות רבה יותר עם ביטול שיטת ההאן ב-1871. על מנת להקים את הצבא, הנהיגה הממשלה גיוס חובה ב-1873, שקבע שכל גבר בין הגילאים 17 עד 40 חייב בשירות צבאי בן שלוש שנים, לאחריו שירות בן שנתיים בכוחות מילואים פעילים, ושנתיים נוספות בכוחות מילואים בעתודה. אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר בין חברי מעמד הסמוראים לבין חברי מעמד האיכרים היה הזכות לשאת נשק, ולאחר הקמת הצבא הורחבה הזכות לכל הגברים באוכלוסייה.

עוד לפני כן, במהלך מרד סצומה, הורה הקיסר על הקמת כוח מיוחד שיהיה אחראי על הגנתו הגנת משפחתו והגנת נכסיו. כך הוקם המשמר הקיסרי, שהיה למעשה ארמייה יוקרתית, מורכבת מסמוראים בני משפחות וותיקות. הארמייה כללה יחידות חיל פרשים חיל רגלים וארטילריה. הארמייה חולקה ל-3 דיוויזיות שחולקו ל-10 רגימנטים. מטה הארמייה היה בטוקיו, וכמפקדה נתמנה פילדמרשל יאמגאטה אריטומו.

המשמר לחם במרד סצומה, ואומן בתחילה בידי מדריכים צרפתים. אולם לאחר שצרפת הובסה תוך זמן קצר ביותר במלחמת צרפת-פרוסיה, החלו היפנים לאבד את האימון בצרפת ולנטות אחרי פרוסיה. מפקד המשמר יאמגאטה, ביקר אותה תקופה באירופה כדי ללמוד על מבנה הצבאות המערביים. הוא התרשם מאד מהשינויים שהתחוללו בפרוסיה, שהפכה ממדינה חקלאית למובילה בתחום התעשייה והצבא, ואימץ את הרעיונות הפוליטיים של המדינה, שקראו להתרחבות צבאית מחוץ ולמשטר אוטוריטרי מבית. מאז אומן המשמר בידי מדריכים מצבא הקיסרות הגרמנית, והוא הושפע במידה רבה מהאסטרטגיה והאידאולוגיה שלו.

במהלך מלחמת סין-יפן הראשונה, לקח המשמר חלק קטן בפלישה היפנית למנצ'וריה, אולם היה פעיל בכיבוש טאיוואן. בטאיוואן כוננה אותה תקופה רפובליקה טרייה שזכתה לשם "הרפובליקה של טאיוואן", שהכריזה מלחמה על יפן. ב-29 במאי נחתו הכוחות היפנים הראשונים סמוך לעיר הנמל קילונג (Keelung) שבצפון האי, וב-3 ביוני כבשו אותה. למחרת נמלטו הנשיא טאנג ג'ינג-סונג וסגנו ג'יו פנג-ג'יה לסין. בסוף יוני התאספו שארית התומכים ברפובליקה בטאינאן, בירת האי דאז, ובחרו בליו י'ונג-פו כנשיא. הקרבות בין חיילי המשמר לבין תומכי הרפובליקה נמשכו עד סוף אוקטובר, אז כבשו היפנים את טאינאן. זמן קצר אחר כך נמלט הנשיא ליו ליבשת ובכך נגמרה המערכה. אבידות היפנים היו זעומות יחסית, אולם יפנים רבית מתו ממלריה ומחלות אחרות. בסיום המערכה כבר איבד המשמר כמעט מחצית מכוחו. המשמר פעל גם במלחמת רוסיה-יפן, במהלכה הוגדל כוחו, וצורפו אליו יחידות תותחים רבות. הוא לקח חלק שולי גם במלחמת העולם הראשונה.

במלחמת העולם השנייה, פוצל המשמר לשניים. החלק הראשון הוצב בדרום סין, באוקטובר 1940, הים הצטרפה ליחידות יפניות אחרות במהלך הפלישה להודו-סין. באפריל 1941 הם הוחזרו לטוקיו. החלק השני גם נשלח לסין. בשנת 1940, הוא הוצב בשאנגחאי ולאחר מכן הועבר לאי האינאן. מאוחר יותר הם לקחו חלק בקרב מלאיה וקרב סינגפור. לקראת סוף המלחמה הם הוחזרו ליפן והורכבו מחדש כמשמר קיסרי. חלק מאנשי המשמר היו מעורבים בניסיון לבצע הפיכה צבאית שתמנע את כניעת האימפריה היפנית, הניסיון נכשל, והצבא הקיסרי פורק ועמו המשמר הקיסרי.

המשמר הקיסרי כיום

בשנת 1947 הוקם "מטה המשמר הקיסרי" (ביפנית: 皇宮警察本部), יחידה מיוחדת בעלת תפקידים דומים למשמר הקיסרי המקורי. בשנת 1957, הוכפפה היחידה לסוכנות המשטרה הלאומית. היחידה מורכבת מלמעלה מ-900 אנשי משטרה שמספקים ביטחון אישי לקיסר, הקיסרית, נסיך הכתר וחברים אחרים של המשפחה הקיסרית. היחידה גם אחראית להגנת נכסים קיסריים, כגון הארמון הקיסרי של טוקיו, והארמון הקיסרי של קיוטו. אנשי המשמר לובשים מדים כחולים כהים, או מדי משטרה כחולים-אפורים עם כפפות לבנות. ציודם העיקרי הנו אקדחים קלים ואלות.