המפעל לתרגום ספרות מופת

המפעל לתרגום ספרות מופת (בעבר: המפעל לתרגום ספרי מופת) הוא מוסד מימון לעידוד תרגום והוצאה לאור של מיטב הספרות הקלאסית ויצירות מיסודות התרבות העולמית לשפה העברית. המפעל מסייע בהוצאה לאור של תרגומי איכות מלשונות שונות וכן בהוצאה מחודשת של כתבים עבריים קלאסיים. המפעל נדרש כיוון שתרגום יצירה קלאסית הוא מורכב ויקר במיוחד, הוא מצריך מתרגם בעל בקיאות רבה הן בשפה ובתרבות המתורגמת והן ברבדים של שפה העברית. השאיפה היא להדפסה איכותית ומוקפדת במיוחד.

קהל הקוראים לספרות כזו אינו מובטח וההכנסות ממכירתה מוגבלות, בפרט בשפה כמו עברית שמספר דובריה קטן יחסית. לכן, על מנת לעודד מו"לים להיכנס לתחום זה נדרשת, כמו במרבית ארצות העולם, תמיכה מיוחדת. כל מו"ל עברי יכול להגיש בקשה לסיוע בתרגום ספר מופת. בשנת 2005 היה תקציבו השנתי של המפעל כחצי מיליון שקלים והוא העביר להוצאת הספרים את התשלום למתרגמים (על פי רוב כ-1,000 שקלים ל-16 עמודים)^[1].

תולדותיו

המפעל נוסד בשנת 1973 על ידי המועצה הציבורית לתרבות ואמנות וכיום הוא חלק ממרכז הספר והספריות בישראל ונתמך על ידי מינהל התרבות במשרד התרבות והספורט. יוזם המפעל, מייסדו ומנהלו עד 2010 היה בועז עברון, מאז יו"ר המפעל היא ניצה בן ארי ומנהלו בפועל הוא משה סקאל. בין חברי הנהלת המפעל אנשי אקדמיה, מומחים לתרבויות ולשונות (אנגלית, צרפתית, איטלקית, סינית, ערבית, יידיש, יפנית, לשונות הודו, ספרדית, פורטוגלית ועוד וכן מומחים לתרבויות יוון העתיקה ורומא העתיקה, אמריקה הלטינית ולכתבי שייקספיר) ונציגים מהוצאות לאור (מוסד ביאליק, כנרת, זמורה ביתן, דביר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספריית פועלים, הוצאת כרמל, עם עובד והוצאת שוקן).

בין הספרים שיצאו במסגרת המפעל נמנים סדרת המחזות היווניים הקלאסיים בתרגומו של אהרן שבתאי בהוצאת שוקן, כתבי שייקספיר בעריכת אברהם עוז ובתרגומיהם של ט. כרמי, מאיר ויזלטיר, אברהם עוז, דן אלמגור, שמעון זנדבנק, גלעד רוזנברג ועוד, וכן יוליסס מאת ג'יימס ג'ויס בתרגום יעל רנן, בעקבות הזמן האבוד מאת מרסל פרוסט בתרגום הלית ישורון, פאוסט מאת גתה בתרגומה של ניצה בן ארי, סיפורי קנטרברי מאת ג'פרי צ'וסר בתרגום שמעון זנדבנק, דון קיחוטה מאת סרוונטס בתרגום ביאטריס סקריוסקי-לנדאו ולואיס לנדאו, גרגנטואה ופנטגרואל מאת פרנסואה רבלה בתרגום עידו בסוק, לחטוב עצים מאת תומאס ברנהרד בתרגום רחל בר-חיים^[2] ועוד כ-250 ספרים. התרגומים הם שלמים ולא חלקיים וברבים מהמהדורות נכללות הערות שוליים, מבוא ואחרית דבר מאת המתרגמים או מאת מומחים אקדמיים.

בנוסף לפעילות העיקרית של תרגומים מקדם המפעל הוצאת ספרים במהדורות דו-לשוניות עברית-ערבית ועברית-רוסית והוצאה מחדש של יצירות עבריות קלאסיות (מן התקופות תור הזהב בספרד, הרנסאנס וספרות ההשכלה).

לדברי הביקורת הנמתחת על המפעל ממספר מנהלי הוצאות ספרים, לא תמיד ברורים מניעי חבר ההנהלה למתן תמיכה או מניעתה. כך, למשל, נמנעה ההנהלה מלאשר תמיכה להוצאת ספרי עליית הגג בהוצאת החטא ועונשו במהדורה חדשה (דאז) בתרגומו של פטר קריקסונוב בעוד היא אישרה לאותה הוצאה תמיכה בוידויים לאוגוסטינוס בתרגום אביעד קליינברג. בעת כהונתו של עברון הייתה ההנחה שטעמו האישי קבע רבות.