המכלול:שאל את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
אם אין לה כבר תשובה בערכי המכלול.
הוספת שאלה חדשה

(שימו לב: שאלות חדשות נמצאות בסוף דף זה, ולא בתחילתו)

דפים שימושיים
ארכיונים
דפי ארכיון של הכה את המומחה - שאלות במדעים מדויקים
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20


הכה את המומחה - שאלות במדעים מדויקים הוא המקום לפנות אליו עם שאלות ותרגילים הקשורים למדעים המדויקים - מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב וכו'. בכל נושא אחר יש לפנות להכה את המומחה.

כמה הנחיות ועצות לשאילת שאלה בצורה טובה ויעילה:

  • בצעו חיפוש במכלול, ויקיפדיה האנגלית וגוגל. בהרבה מקרים התשובה לשאלה שלך נמצאת בערכים הרלוונטים.
  • תנו כותרת משמעותית לפסקה בה נשאלת השאלה, שממנה יבינו מה נושא השאלה (כותרות כמו "שאלה" או "צריך עזרה" הן לא כותרות טובות).
  • המכלול ו"הכה את המומחה" תומכים בממשק LaTeX המאפשר הקלדת נוסחאות מתמטיות. לעזרה וכללי תחביר המלמדים כיצד לכתוב נוסחאות בקוד LaTeX, ראו עזרה:נוסחאות.

במכלול ישנם מדורי יעץ נוספים, המתאימים לנושאים מסוימים:

  • אם ברצונך לקבל תשובה בנושא שלא מצאת לו תשובה במכלול, יש לשאול שאלה זו בהכה את המומחה.
  • אם שאלתך קשורה למידע חסר או חלקי בערך מסוים, יש לשאול שאלה זו בדף השיחה של אותו הערך.
  • פתרון בעיות טכניות ושאלות הנוגעות לעריכת דפי המכלול – מקומן בדלפק הייעוץ.
  • שאלות לשוניות על עברית ועל שפות אחרות ניתן להפנות לדף ייעוץ לשוני.
  • שאלות כלליות יותר לגבי מדיניות המכלול, נהלים, כיוונים וכדומה – מקומן במזנון.

המשיבים מתבקשים להשיב לעניין ומתוך ידיעה, ואם אפשר, להפנות לערכים רלוונטיים או למקורות נוספים.

חפיפת ז.ז.צ.

מהי הוכחת החפיפה הזו. לא זכור לי שקראתי עליה, והיה נראה לי שהיא מבוססת על אקסיומת המקבילים אבל ראיתי בויקיפדיה שמישהו העיר למישהו אחר שזה לא נכון בלי לכתוב את ההוכחה. --גיאומטריה (שיחה) 09:38, 20 בינואר 2020 (IST)

להבא תתייג את מכלולאים פעילים‏--@שלמה (שיחה) 12:33, 20 בינואר 2020 (IST)
גיאומטריה לא הבנתי את שאלתך, על איזה ערך אתה מדבר? דויד (שיחה) כ"ג בטבת ה'תש"ף 17:54 (IDT)
לא דיברתי על ערך מסויים, אבל כעת ראיתי את הערך חפיפת משולשים ושם יש תשובה לשאלתי.--גיאומטריה (שיחה) 20:37, 20 בינואר 2020 (IST)


תורת היחסות הכללית

שלום. יש לי שאלה איך יכול להיות שהכוכב דוחף למטה את אריג המתחת הרי בשביל לדחןף צריך כוח משיכה ואין חנ (שיחה | תרומות) לא חתמ/ה

אנ באיזה ערך המשפט הזה מופיע? לא מצאתי אותו בתורת היחסות הכללית. אם הוא שם - אנא צטט אותו במדויק. דויד (שיחה) י"ד באב ה'תש"ף 01:42 (IDT)

מהו מעמד חולה קורונה בהלכה

רציתי לשאול האם יש מי שיוכל להפנות למאמרים כתובים של אישי הלכה המבוססים על דעת מומחי רפואה ובהם יבואר מעמדו של חולה קורונה בהלכה לענין: חילול שבת, תענית, ברכת הגומל כשהבריא ב"ה, וכן האם יש מקום לדון על חיוב הגומל למי שהתחייב בבידוד מצד מי שיצא מבית האסורים. בתודה

שמות ערים באירופה

בהיות שעוסק אני בשו"ת הלכתי מכ"י והמחבר מצפון מרוקו בשם ר' דוד צבאח זצ"ל (ספניולי) ובאחת התשובות דן בשם מארסילייא בגט אשה יש לי צורך לדעת אם היתה קיימת עוד מארסיליה באירופה כמו ספרד או פורטוגל או דלמא רק מארסיי הידועה בצרפת תודה מראש--יואב כהן (שיחה) 02:12, 21 בינואר 2021 (IST)

ראשית ברוכים הבאים, בהנחה שכוונתך לשם עיר, כמו מרסיי, כיום לפחות אין עיר כזו באירופה, אלא כמה בארה"ב ועוד אחת בדרום אפריקה.. שמש מרפא (שיחה) 02:21, 21 בינואר 2021 (IST)

מים בירושלים העתיקה

רציתי להוסיף על האמור בדף השער של ליל רביעי לסדר בא בעניין המים. עיים ספר גט פשוט סימן רכח סעיף קטן נ"ג בהרחבת הדברים ובתיאור מדויק אם נחשבת ירושלים יושבת על מי בורות או על מי מעינות--יואב כהן (שיחה) 02:18, 21 בינואר 2021 (IST)

שלום, באיזה ערך בדעתך להוסיף את הדברים? --שמש מרפא (שיחה) 14:33, 21 בינואר 2021 (IST)
כעת הבנתי, כוונתך לספר גט פשוט למהר"מ חביב? אם כן אני משער שהתכוונת לסי' קכח. שמש מרפא (שיחה) 14:38, 21 בינואר 2021 (IST)

לאיפה נכנס דף הטיוטה לאחר שמירה

- הועבר לדף המכלול:דלפק ייעוץ#לאיפה נכנס דף הטיוטה לאחר שמירה

טעות בדף הרב אליהו בינימין מאדאר

שלום וברכה בדף הרב אליהו בינימין מאדאר מופיע בספריו ספר בשם : שו"ת אמרות טהורות , פתחתי את אוצר החכמה ואני רואה שם שהספר הזה מיוחס לרב אליהו מדר זצוק"ל שהיה הרב של מושב איתן בערך שלכם בהמכלול מדובר בר"מ בישיבת כסר רחמים שעודנו חי וקיים , ואינו הרב של מושב איתן מעניין

חישוב מצבי הקובייה ההונגרית

- הועבר מהדף המכלול:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

רציתי לשאול: קראתי בויקיפדיה שיש 519,024,039,289,878,273,000 מצבים לקוביה ההונגרית (מצבים שמתאפשרים כולם רק ע"י פירוק הקובייה), ואת זה מחשבים ע"י 8 × 3בחזקת8 × 12 × 2בחזקת12 (מקווה שזה מובן, לא מצאתי איפה עושים חזקה) דבר ראשון- אם פותרים את התרגיל הזה לא מגיעים לתוצאה שכתובה פה, אני הגעתי ל 2,579,890,176. ודבר שני- לפי דרך שאני חישבתי, התרגיל אמור להיות כזה: 1×2×3×4×5×6 × 1×2×3×4×5×6×7×8 × 3בחזקת8 × 1×2×3×4×5×6×7×8×9×10×11×12 × 2בחזקת12

                                               ↓                 ↓                                  ↓
                                    6 האמצעים של הקוביה, 8 קודקודים×3 המצבים של כל קוקדקוד    12 הזויות כפול 2 המצבים של כל זוית (צריך לעשות בחזקת 12 כי צריך להכפיל כל זוית בנפרד ב-2, ובגלל שיש 12 זויות צריך לעשות בחזקת 12. כנ"ל גם על הקודקודים)

תודה רבה!

- סוף העברה

מצבי הקוביה ההונגרית

רציתי לשאול: קראתי במכלול שלקוביה יש 519,024,039,289,878,273,000 מצבים (שמתאפשרים כולם רק ע"י פירוק הקוביה) והתרגיל הוא- 8 × 3בחזקת8 × 12 × 2בחזקת12. (מקווה שזה מובן לא מצאתי איפה עושים חזקה) דבר ראשון- הפתרון של התרגיל הזה לא נכון, אני הגעתי ל 2,579,890,176. דבר שני- התרגיל שאני חישבתי הוא כזה: 1×2×3×4×5×6 -(חישוב של כל המצבים האפשריים של האמצע) × 1×2×3×4×5×6×7×8 × 3בחזקת8 - (חישוב של הקודקודים כפול 3 מצבים לכל קודקוד) × 1×2×3×4×5×6×7×8×9×10×11×12 × 2בחזקת12 (חישוב של הזויות כפול 2 מצבים לכל זוית) (מדובר על מצבים המתאפשרים רק על ידי פירוק הקובייה!) תודה רבה!

זה מה שכתוב שם = 519,024,039,289,878,273,000 זאת אומרת 8×ֽ7×6×5×4×3×2 כפול 3 בחזקת 8 כפול 12×11×10‎×9×8×7×6×5×4×3×2 כפול 2 בחזקת 12 אנחנו מניחים שהצדדים נשארים באותו מקום ועליהם מרכיבים את החלקים האחרים. את האפשרות לשנות גם את סדר האמצעיים מזכירים שם אחר כך.--ליפמן (שיחה) 20:35, 14 בדצמבר 2023 (IST)

קוביה הונגרית

- הועבר מהדף המכלול:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

דבר ראשון- תודה על התשובה, לא ידעתי שלסימן קריאה יש משמעות. דבר שני- בהמשך באמת מדובר על האמצעים, אבל כתוב שם שאם מערבבים את הסדר שלהם- מספר המצבים מכפיל את עצמו פי 2048, והוא אמור להכפיל את עצמו פי 720 (2×3×4×5×6) תודה רבה!

- סוף העברה

תכונות האור.

- הועבר מהדף המכלול:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

עד כמה שהבנתי, האור הוא כמות מסויימת של פוטונים, אם כן, אז זו השאלה: אם אקח שתי מנורות בעלות עוצמה זהה, ואשים אחת בתוך קופסא עם שגודלה מהמנורה לצדדים הוא סנטימטר, ואת השניה בקופסא שגודלה מהמנורה לצדדים הוא חמישה סנטימטרים, האם בשטח של סנטימטר מהמנורה בשתי הקופסאות, עוצמת האור תהיה זהה לחלוטין? או שבקופסא הגדולה האור יתפזר באופן שווה ויהיה פחות ממנו בשטח זה?

@תום. אם הבנתי נכון את שאלתך (לא הבהרת איך בדיוק תשים את המנורה, לאיזה כיוון ומאיזה מרחק), אכן בס"מ הראשון עצמת האור תהיה זהה מכיון שהגופים זהים, עצמת האור זהה ואורך הגל (קרן האור) זהה. ככל שהקוטר יגדל יחול תהליך של ניחות שנובע מגידול במרחק אותו קרן האור עוברת במהלכו נגרמת התפזרות של פוטונים. מוקיר רבנן (שיחה) 12:38, 18 בינואר 2024 (IST)

- סוף העברה

אקלים הגורם משקעים בקיץ

לא מצאתי על זה ברשת (בעברית עכ"פ) האם יש קשר בין כך שהים בצד מזרח של היבשת, לכך שהגשמים באים דווקא בקיץ (כמו המונסון של הודו)? אם כן מה ההסבר לכך?--ליפמן (שיחה) 09:13, 7 בפברואר 2024 (IST)

מדוע יורד גשם באמצע הקיץ?
האזורים על פני כדור הארץ בהם יורדות כמויות הגשם הגדולות ביותר הם דווקא האזורים החמים, הטרופיים, רצועת הג'ונגלים", פותח ניר את שיחתנו, "מפורסמים במיוחד הם גשמי המונסון בהודו ופקיסטאן, בהם יורדים מאות מילימטרים של גשם מדי יום בתקופת הקיץ. מפורסמים גם הגשמים העזים של סופות הציקלון באסיה וההוריקנים באמריקה המתרחשים אף הם בקיץ, בדרך כלל בסופו. המקומות הקרים ביותר בעולם הם דווקא המקומות בהם כמות המשקעים היא קטנה. אזורי הקטבים מוגדרים למעשה אזורי מדבר, היות וכמות המשקעים השנתית שלהם נמוכה מאוד. הסיבה לכך היא שאוויר קר אינו מסוגל להכיל כמות גדולה של אדי מים ואוויר חם מסוגל לספוג כמות גדולה של אדים.
אנחנו מכירים את התופעה בה מוציאים בקבוק קר מהמקרר ותוך זמן קצר מתעבות עליו טיפות מים. טיפות המים הללו התעבו מתוך לחות שהייתה באוויר החדר, האוויר שנגע בבקבוק הקר התקרר ולפיכך כבר אינו מסוגל להכיל את כל אדי המים שהיו בו והוא מפריש אותם בצורה של טיפות מים על פני הבקבוק. זו גם התופעה היוצרת את הטל בשעות הלילה המאוחרות ושעות הבוקר המוקדמות - הקרקע מתקררת ואיתה האוויר שבמגע איתה והוא כבר לא יכול להכיל את האדים שהיו בו, מגיע לרוויה וכך נוצרות טיפות הטל. היות ואוויר חם יכול להכיל כמויות גדולות של אדים, העננים הנוצרים בו מכילים כמויות גדולות של מים ולפיכך כאשר הם ממטירים עשוי לרדת מהם גשם כבד יותר. זו הסיבה לכמויות הגשם האדירות המאפיינות את גשמי המונסון ואת ההוריקנים.
אז מדוע אנחנו חושבים שגשם קשור לקור?
זאת משום שבארץ ישראל גשם מגיע בדרך כלל בחורף ולא בקיץ, אבל אם היינו גרים בהודו היינו רגילים שגשם יורד הפוך - בעיקר בקיץ ולא בחורף. הסיבה למחזוריות המשקעים הזו קשורה למערכות מזג האוויר. ארץ ישראל נמצאת בין חגורת המדבריות מדרום לה לבין מערכות מזג האוויר האירופאיות שמצפון לה. בקיץ אנחנו תחת השפעות מערכות מזג האוויר הדרומיות ולפיכך חם וללא משקעים. בחורף מערכות מזג האוויר האירופאיות מדרימות אל תוך הים התיכון וכך אנחנו נהנים מגשם.
אוקיי, אז מה קורה עכשיו בחוץ, מאיפה הגיעו ענני הגשם האלו?
כפי שאפשר להרגיש, חם בחוץ ולפיכך ברור שמערכת מזג האוויר הזו לא הגיעה מאירופה אלא דווקא מהדרום. ואכן, מבט בתמונת הלווין יגלה לנו שהעננות הזו מגיעה מהאזור הטרופי, מאזור מזרח אפריקה. חדירות כאלו של מערכות מאפריקה מתרחשות אצלנו לעיתים בעונות המעבר, בטרם ההתייצבות של מערכות מזג האוויר העונתיות.
ומתי מזג האוויר יתייצב?
עוד כמה שבועות קרוב לוודאי שתתייצב אצלנו מערכת מזג האוויר הקיצית החמה ונטולת המשקעים למשך חודשים ממושכים. אולם עד שהיא תגיע, יש לנו עדיין הזדמנות להרגיש מערכות מזג אוויר מדרום ומצפון לנו. הפעם, זו מערכת מזג אוויר דרומית.
ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי - באתר כיכר השבת - מאי 2023 שרגא > השתתפו >> שיחה > כ"ח בשבט ה'תשפ"ד > 14:37, 7 בפברואר 2024 (IST)
@ליפמן, אגב, מחקר חדש של "אלעד דאטה" קובע שתקופת הגשמים בישראל "תזוז" ותגיע לקיץ, התופעה היא מגמה גלובלית, שנובעת מהתחממות כדור הארץ. שרגא > השתתפו >> שיחה > כ"ח בשבט ה'תשפ"ד > 14:38, 7 בפברואר 2024 (IST)

האם קיימת מכונת טיורנג המזהה את הקלט הריק?

אחת ממהנחות היסוד של המודל של מכונת טיורינג היא ש"אין רווחים בקלט" כלומר קיימת אות שהיא סימן "ריק" שלא יכולה להיכלל בקלט חוקי של המכונה. אמנם בפועל המציאות היא שניתן לכתוב קלט "עם חורים" אלא שהוא לא חוקי כי כשהמכונה מגיעה לראשונה לסימן "ריק" היא "מבינה" שכאן סוף הקלט. השאלה היא אם קיימת בכלל מכונה שיכולה לזהות שהקלט אכן חוקי. בהינתן קלט שתחילתו ריק המכונה תדע שאין עוד סימנים על הקלט. ואם יש סימן כלשהו אחרי הסימן הריק הראשון המכונה תזהה את זה. לפי השערתי מכונה כזאת לא קיימת אלא היא לא תעצור על קלט ריק. כי אם נקבע שכשמוצאת ריק עוברת ימינה ובודקת וכשמוצאת לא ריק עוצרת עם תשובה שלילית (דחייה) אז היא לא תעצור לעולם במקרה שמוצאת רק ריקים. לא מצאתי דרך לבנות מכונה שכן תוכל לזהות.--ליפמן (שיחה) 18:15, 7 במרץ 2024 (IST)