המכלול:מיזמים/פרקי הש"ס/אלו הן הגולין

אלו הן הגולין הוא הפרק השני במסכת מכות העוסק בהלכות גלות רוצח. יש בו 11 משניות, וחמש וחצי דפים מדף ז עמוד א – דף יג עמוד א.

נושאי הפרק

באיזה מקרה אין גולים (משנה א-ב-ג)

המשנה הראשונה

• אין גולים אלא בהריגה בדרך ירידה, דין זה נלמד מפסוק: "ויפל עליו". דין זה כולל גם הריגה בירידה שהיא לצורך עליה שנלמדת מהפסוק "או השליך עליו".

• אומר מותר אינו גולה, דין זה נלמד מהפסוק "בשגגה".
• התכוון להרוג אדם שאין גולים עליו וטעה אינו גולה, דין זה נלמד מהפסוק "בבלי דעת".
• הרג על ידי התנגשות פתאומית בקרן זווית אינו גולה, דין זה נלמד מהפסוק "אם בפתע".
• שונא אינו גולה, ודין זה יורחב במשניות הבאות, דין זה נלמד מהפסוק "בלא איבה".
• מי שהפעיל כוח שפנה לכיוון אחר משהתכוון אינו גולה, דין זה נלמד מהפסוק "בלא צדיה".
• מי שהפעיל כוח יותר משהתכוון, כגון שהתכוון לזרוק שני אבנים וזרק ארבעה, אינו גולה, דין זה נלמד מהפסוק "ואשר לא צדה".

• אם הנרצח הגיע למקום הרצח מבלי רשות, אינו גולה, דין זה נלמד מהפסוק "ביער", מה יער רשות לניזק ולמזיק ליכנס לשם אף כל רשות לניזק ולמזיק ליכנס לשם.
• היה עולה בסולם ונשמטה שליבה מתחתיו והשליבה הייתה מהודקת לסולם, אינו גולה, משום שנקרא דרך עליה (רש"י).

המשנה השניה

במשנה השניה יש מחלוקת תנאים, רבי ורבנן, בשני מקרים:

• אדם שהלך לחטוב עצים ביער, ונשמט הברזל מקת הגרזן והרג. לרבי - אינו גולה, ולרבנן - גולה.
• אדם שהלך לחטוב עצים ביער, ועף העץ המתבקע והרג. לרבי - גולה, ולרבנן - אינו גולה.

הגמרא מסבירה את מחלוקתם בשלושה אופנים:

1. רבי לומד גזירה שווה עץ - עץ מכריתת עצים, ולכן גולה בהרג מן העץ המתבקע, וכיוון שחכמים אינם לומדים את אותה הגזירה שווה הם סוברים שגולה בנשמט הברזל מקתו.
2. שיטת רבי מתאימה למי שסובר שיש אם למסורת, והפסוק אומר "ונישל הברזל מן העץ", ולכן במן העץ המתבקע גולה. וחכמים סוברים שיש אם למקרא, והפסוק אומר "ונשל הברזל מן העץ", ולכן בנשמט הברזל מקתו גולה.
3. לרבי הפעלת כוח לרצח, כגון זריקת אבן על ענף תמרים שהפיל אשכול שהרג, נחשבת מכוח הרוצח ("כוחו" ולא "כוח כוחו") ולחכמים רק פעולה ישירה.

דיני מורא מקדש

איסור לנהוג קלות ראש כנגד שער המזרח, דיני כניסה להר הבית

ברכות במקדש

בברכות בבית המקדש נוהג נוסח מורחב של ברכה "ברוך ה' אלוקי ישראל מן העולם". עזרא ובית דינו הוסיפו מן העולם ועד העולם כדי לבטל את דעת הצדוקים שכפרו בעולם הבא. כמו כן תקנו להזכיר שם שמים בכל ברכת שלום בין אדם לחבירו כדי להרגיל את האנשים בהזכרת שם שמים, ולצורך זה אין הדבר נחשב כהוצאת שם שמים לבטלה. חז"ל מצאו סמך לדבר בפסוקים המלמדים שכך היה המנהג בתקופת השופטים.

סוגיות מרכזיות

• מקומות שנעשו נסים לציבור; מעבר ים סוף וירדן, נחלי ארנון, אבני אלגביש, משה ועוג, יריחו
• מקום שנעשה בו נס ליחיד, לוט ואשתו,
• ברכת הגומל נוסח הברכה ובפני כמה יברכו
• נוסח הטבת חלום בפני שלשה ובברכת כהנים
• ברכות על אתרים עתיקים בבבל
• ברכת חכם הרזים על ראיית ששים ריבוא מישראל
• ברכת מחיה המתים על ראית חבירו מחדש אחר זמן שלא ראהו
• ברכת אשר יצר אתכם בדין על ראיית בית הקברות
• ברכת משנה הבריות על אנשים משונים ושככה לו בעולמו על בריות יפות
• ברכות על הר רקיע בטהרתה ברכת החמה בתקופתה ברכת ימים ונהרות
• ברכת הודאת הגשמים וברכת הטוב והמטיב ושהחיינו
• ברכת המלכים על מלכי ישראל ומלכי גויים
• ברכת שחלק מחכמתו ליראיו.
• הקונה כלי חדש אחר שירש או קנה אחר האם יברך שהחיינו.
• ברכות השחר
• צניעות בבית הכסא ועד כמה יש להרחיק מטווח ראיה של בני אדם
• קיצור דרך ויריקה בהר הבית ובבית הכנסת
• האיסור לעבר שנים ולקבוע חדשים בחוץ לארץ

אגדה

• פתרון חלומות טובים ורעים
• יגיעות אדם הראשון לפת או לבגד
• אמירת כל דעביד רחמנא לטב עביד
• בריאת חוה מפרצוף המחובר לאדם או מזנבו
• חומר איסור הליכה אחר אשה בנהר והמרצה מעות לראותה
• מקום מושבו של יצר הרע בלב האדם
• אהבת ה' בכל נפשו ומאדו ומסירות נפש רבי עקיבא
• דרשות התנאים ביבנה בכבוד התורה וכבוד אכסניא
• הדוחק או הנדחה מפני השעה
• נוסח ברכת שלום לחי ולמת
• תלמידי חכמים מרבים שלום