המטה האישי של הרייכספיהרר אס אס
.jpg) | |
| הרייכספיהרר אס אס היינריך הימלר עם שלישו, ס"ס אוברפיהרר קרל וולף בשנת 1933. | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 גרמניה הנאצית |
| בסיס האם | רחוב הנסיך אלברכט, ברלין |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1933 בערך – 7 במאי 1945 |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | ~ 120 (שנת 1944 לערך[1]) |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 אס אס |
| מפקדים |
ס"ס אוברפיהרר קרל וולף (1933-1942) ס"ס אוברגרופנפיהרר מקסימיליאן פון הרף (1942-1945) |
המטה האישי של הרייכספיהרר אס אס (בגרמנית: Hauptamt Persönlicher Stab Reichsführer-SS) היה אחד מהמשרדים הראשיים של האס אס שהוקם בשנת 1933 על ידי היינריך הימלר במטרה להוות מטה אישי לתיאום הפעולות השונות בגופים הכפופים לרייכספיהרר אס אס.
פעילות
משנת 1933 ועד לשנת 1942 עמד בראש המשרד אוברפיהרר קרל וולף, שבהמשך קודם לדרגת ס"ס אוברגרופנפיהרר[2]. תפקידו של וולף היה לפקח על הלו"ז של הימלר ולהעביר את דרישותיו של הרייכספיהרר לכל המשרדים, הסוכנויות והיחידות הכפופות לאס אס.
לאחר ההתנקשות בריינהרד היידריך בשנת 1942 סר חינו של וולף מעיני הימלר, והוא החליפו בס"ס אוברגרופנפיהרר מקסימיליאן פון הרף, שכיהן בתפקיד זה עד לסיום המלחמה.
הימלר הקים מספר צוותי פרויקטים מיוחדים תחת המטה האישי שלו. ביניהם המטה בטירת וולסבורג וכן החברה המדעית אננארבה, שמחקריה התמקדו בהיסטוריה התרבותית והאנתרופולוגית של הגזע הארי. על מנת לבסס את המחקרים הם ערכו ניסיונות מדעיים ומסעות תיור ברחבי תבל במטרה לאסוף ממצאים שיוכיחו את התאוריה הנורדית.
השואה
החלק המדויק אותו מילא המטה האישי של הרייכספיהרר ס"ס בשואה היה נושא למחלוקת גדולה. קרל וולף הצהיר במשפטי נירנברג כי המטה האישי לא היה יותר ממשרד המתעסק בעבודות ביורוקרטיות, ולא היה מעורב כלל בזוועות אותן ביצע האס אס[3]. מנגד, כיוון שרוב הפקודות של הימלר הועברו ליחידות השונות של האס אס על ידי המטה האישי שלו, ספק גדול אם וולף ואנשי משרדו לא היו ערים למעשי האס אס.
למשל, ב-28 ביולי 1942 שלח סגן שר התחבורה של הרייך, ד"ר אלברט גנצנמילר (Albert Ganzenmüller), דו"ח לוולף ובו כתב:[4]
ב-13 באוגוסט 1942 השיב וולף לגנצנמילר:[4]
אמנם וולף הצהיר במשפטו ב-1962 כי הוא לא ידע באותו הזמן שטרבלינקה משמשת כמחנה השמדה, אלא סבר שהמקום הוא "שמורה יהודית" (Judenreservat; בדומה לתוכנית לובלין) כפי שאמר לו הימלר, לטענתו. אך טענה זו אינה סבירה, ויתרה מזאת, וולף קיבל עותקים מכל המכתבים של קציני האס אס, ומבין חבריו בתקופה זאת ניתן למצוא את אודילו גלובוצניק, המארגן של מבצע ריינהרד; מסיבות אלו, טענותיו של וולף כי הוא והמטה האישי לא ידעו על הנעשה על ידי האס אס ועל השואה אינן סבירות.
וולף שוחרר על ידי הבריטים מהכלא ב-1947. לאחר מכן הועמד לדין בפני בית משפט בגרמניה המערבית, ובנובמבר 1948 נגזרו עליו חמש שנות מאסר, אך ביוני 1949 הוא שוחרר שוב. ב-1962, בעקבות חשיפת ראיות חדשות כנגדו במהלך משפט אייכמן, הוא נעצר שוב על ידי המשטרה הגרמנית והואשם בהשתתפות בגירושם של לפחות 300,000 מיהודי גטו ורשה לטרבלינקה, בגירוש יהודי איטליה לאושוויץ ובהרג פרטיזנים איטלקיים. הוא נידון ל-15 שנות מאסר, אך שוחרר ב-1969 עקב בריאות לקויה.
הערות שוליים
- ^ Koehl, Robert Lewis (2000). The SS: a history, 1919-45. Tempus. p. 111.
- ^ SS: Roll of Infamy, Christopher Ailsby (1997)
- ^ "History of the SS", PBS Broadcasting, 1982
- ^ 4.0 4.1 Mattogno, Carlo and Graf, Jürgen (2004)."Treblinka, Extermination Camp or Transit Camp?", HOLOCAUST Handbooks Series, Theses & Dissertations Press, Chicago, Chapter IX, p. 277.
25135814המטה האישי של הרייכספיהרר אס אס