טירת וולסבורג
 | |
| מבט מכיוון מערב: משמאל המגדל הצפוני המהווה את קודקוד המשולש שווה השוקיים, ומימין המגדל הדרום-מערבי המהווה אחד מקודקודי הבסיס של המשולש |
טירת וֵוֵלסבורג (גרמנית: Wewelsburg) ממוקמת בכפר הנושא את אותו השם, במחוז פדרבורן (Paderborn) בצפון מזרח מדינת נורדריין-וסטפאליה, גרמניה. הטירה בנויה בצורת משולש שווה-שוקיים בכיוונים צפון-דרום, כאשר בכל אחד מהקודקודים מוצב מגדל, ושני מגדלי הבסיס זהים.
היסטוריה
טירת וולסבורג נבנתה בשנים 1603–1609 כמעון מגורים משני עבור הנסיך-בישוף של אזור פדרבורן דיטריך פון פירסטנברג (Dietrich von Fürstenberg), באזור שנחשב אז כמקום התרחשותו של קרב יער טויטובורג.
הטירה נבנתה על יסודות מבנים קודמים. הראשון בהם שימש במאות ה-9 וה-10 להגנה בפני פלישת ההונגרים, והשני שנבנה בשנת 1123 על ידי הדוכס פרידריך פון ארנסברג נהרס לאחר מותו בידי האיכרים שדיכא בתקופת שלטונו. בשנת 1301 נמכר השטח לנסיך הבישוף של פדרבורן.
בין השנים 1301 ועד 1589 נעשו שימושים שונים בשרידי המבנים והם שולבו בשלב מאוחר יותר כחלק מן המבנה החדש מתקופת הרנסאנס. בשנת 1646 במהלך מלחמת שלושים השנים נהרסה הטירה לאחר שנכבשה בידי כוחות הכיבוש השוודיים, אך נבנתה מחדש בשנת 1654 ונוספו לה מספר שינויים אדריכליים שעיקרם בניית כיפות בסגנון הבארוק על צריחי המגדלים.
במהלך השנים הבאות שימשה הטירה למטרות שונות. במאה ה-17 נערכו בה משפטים לנשים שהואשמו בכישוף וככל הנראה שימשה גם כבית מעצר לנשים שהורשעו בכישוף ואף הוצאו להורג בין כתליה. במהלך מלחמת שבע השנים שימשה הטירה ככל הנראה ככלא צבאי, ועד תחילת המאה ה-19 עדיין התנהלו בשטחה תאי כלא, אך מצבה הפיזי הלך והידרדר.
בשנת 1802 עברה הטירה לבעלותה של המדינה הפרוסית. בשנת 1815 נשרף המגדל הצפוני כתוצאה ממכת ברק ורק קירותיו החיצוניים שרדו. בין השנים 1832 ועד 1934 התנהל בחלק מן הטירה בית כומר ומוסד שירותי דת מקומי.
בשנת 1924 הועברה הטירה לבעלותה של הרשות המקומית והוקם בשטחה מרכז תרבות. בשנת 1925 שונה יעוד המבנה והוא הפך למוזיאון, אולם אירועים ואכסניית נוער אך מצבו הפיזי המשיך להדרדר עד שמבנה המגדל הצפוני נדרש לחיזוקים באמצעות כבלי פלדה.
בתקופת השלטון הנאצי
בשנת 1934 חתם היינריך הימלר ראש הס"ס עם מחוז פדרבורן, בעלי הטירה, על חוזה חכירה לתקופה של 100 שנה במטרה להפוך אותה ל"בית הספר למנהיגות של הס"ס" ("Reichsführerschule SS").
הימלר הושפע ככל הנראה מן הפילוסוף הארי קרל מריה ויליגוט (אנ'), שתיאר באזניו את האגדה האפוקליפטית אודות "קרב עץ הלבנה" (Schlacht am Birkenbaum) אשר על פיו הובס צבא עצום שהגיע מן "המזרח" בידי כוחות "המערב" ליד ה"מבצר", אותו זיהה בוולסבורג. זיהוי המקום תאם את חיפושיו של הימלר לטירה באזור יער טויטובורג לשימוש כמרכז הכשרה עבור כוחותיו. המבנה הסימטרי של הטירה, ומיקומה בציר צפון-דרום השתלבו היטב ברעיונותיו המיסטיים-פגניים של הימלר אודות מקורותיו של הגזע הארי, ומייד לאחר רכישתה בשנת 1934 החל לנהל בה שיפוץ מאסיבי לצורך התאמה לשימוש העתידי שלה.
בית הספר למנהיגות של האס אס
אף על פי שהוראות מפורטות באשר לתכני הלימוד בבית הספר מעולם לא נקבעו, הרי שמפקדה הראשון של הטירה שאף ליצור לה דמות של אקדמיה נורדית. מדענים מטעם הס"ס ניהלו "מחקר גרמאני ישומי" אשר כוון לתמוך בתאוריות בדבר עליונות הגזע הארי. בסביבת הטירה נערכו מחקרים ארכאולוגיים ופולקלוריים אשר מטרתם לבסס קשר היסטורי בין התרבות העתיקה באזור לבין הגרמנים בעידן הנוכחי אשר מבוסס על המשכיות גיזעית. תוכני מחקר ולימוד נוספים בטירה כללו מיסטיקה ותורת הנסתר, חקר התרבות הרונית ותאוריות גזעניות של מוצא אבות משותף.
עיצוב הפנים של הטירה נועד גם הוא לתמוך ביצירת תחושת לכידות שמקורה בהיסטוריה עתיקה משותפת אשר הועברה באמצעות קשר גזעי לאורך הדורות. קירות הפנים כוסו בסימנים רוניים, צלבי קרס, וסימנים נוספים מן התרבות הגרמאנית, כלי האוכל עוטרו בסימנים מיסטיים עתיקים ובעיקר כאלה המבשרים את עליונות וניצחון התרבות הגרמאנית. ברחבי הטירה הוצגו מוצגי אומנות שונים כגון פסלים ציורים וממצאים פרהיסטוריים המהללים את האסתטיקה הנאצית.
במשך השנים ואפילו לאורך תקופת המלחמה נמשכו השיפוצים באזורים שונים של הטירה, והימלר המשיך בתוכניותיו להפיכת האתר למרכז מבודד לצורכי פגישות של ראשי הס"ס. הוא עצמו הרבה לבקר בטירה ואף החזיק בה בכספת פרטית סודית. החל משנת 1939 נאסר לפרסם פרט כלשהו אודות הטירה.
תוכניות עתידיות
הימלר תיכנן להפוך את טירת וולסבורג ל"מרכז העולם החדש" לאחר השגת "הניצחון הסופי". על פי התוכנית תוקף הטירה בחומה מעגלית בגובה 15 עד 18 מטרים, בקוטר 860 מטרים, שמרכזה הוא המגדל הצפוני, סגורה בשלושה רבעים מהיקפה, ובה יותקנו 18 מגדלים. בתוך השטח יוקמו מבנים נוספים לשימוש מפקדי הס"ס. סביב למתחם הטירה יוקם מחנה צבאי וכפר לאנשי הארגון בצורת מעגל בקוטר 1270 מטר, שמרכזו גם הוא יקבע במגדל הצפוני. הקומפלקס כולו יעוצב בצורת ראש חץ המצביע לכיוון צפון. באזור המקיף את הקומפלקס תוכננו שדה תעופה, תחנת כוח וכבישים מהירים. לצורך השלמת הפרויקט יפונו תושבי הכפרים הסמוכים והעמק הסמוך למתחם יוצף במים. על פי התוכנית סיום הפרויקט צפוי בתוך כ-20 שנה.
אחרית דבר
ב-30 במרץ 1945, לקראת סיום מלחמת העולם השנייה, כאשר תבוסת גרמניה הפכה לעובדה מוגמרת וכוחות אמריקנים התקרבו לאזור פדרבורן, ברח מפקד וולסבורג מן הטירה והימלר הורה להרוס אותה. מוקשים נגד טנקים הונחו תחת המגדל הדרום מזרחי ומבנים נוספים, והם נהרסו.
היטלר עצמו, אשר מאז ומתמיד הביע זלזול כלפי ההיבט המיסטי והאנתרופולוגי-פגאני שהימלר ניסה לשוות לתורת הגזע הנאצית, מעולם לא ביקר בטירה ואף לא הביע התעניינות במתרחש בין כתליה.
בשנים 1948–1949 נערך שיפוץ בטירה ובשנת 1950 היא נפתחה מחדש כמוזיאון ואכסניית נוער. בשנת 1973 החל פרויקט לשיפוץ המגדל הצפוני ובשנת 1977 הוחלט להפוך את המקום לאתר הנצחה למלחמה. האתר נפתח מחדש לציבור בשנת 1982 בנוכחות מספר ניצולים ממחנה נידרהאגן הסמוך.
במתחם הטירה פועלים מוזיאון היסטורי של האזור ומוזיאון היסטורי המתאר את פעילות הס"ס. במקום הוקמה אנדרטה לזכר הנספים במחנה נידרהאגן.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
24253581טירת וולסבורג