חנטי ומנסי (יוגרה)
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי של אורל |
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי של מערב סיביר |
| מושל | נטליה קומרובה |
| בירת המחוז האוטונומי | חנטי-מנסייסק |
| תאריך ייסוד | 10 בדצמבר 1930 |
| שטח | 523,100 קמ"ר (דירוג: 9) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז האוטונומי | 1,540,000 (דירוג: 28, 2010) |
| ‑ צפיפות | 2.8 נפש לקמ"ר (2010) |
| אזור זמן | UTC +6 |
| www.hmao.wsnet.ru | |
|
לחצו כדי להקטין חזרה  (למפת המחוז האוטונומי חנטי ומנסי רגילה)   קוגאלים ניאגאן מגיון המחוז האוטונומי חנטי ומנסי | |
המחוז האוטונומי חנטי ומנסי (רוסית: Ханты-Мансийский автономный округ — Югра́, בתעתיק: חנטי-מנסיסקי אבטונומני אוקרוג - יוגרה) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי של אורל.
המחוז הוקם ב-10 בדצמבר 1930 כמחוז (אוקרוג) לאומי וקיבל סטטוס של סובייקט פדרטיבי בשנת 1993.
מבחינה אדמיניסטרטיבית המחוז מחולק ל-9 אזורים מוניציפליים.
הנהרות הגדולים במחוז הם אוב ואירטיש.
דמוגרפיה
כ-90% מאוכלוסיית האזור מתגוררת בערים. עיר הבירה של האזור היא חנטי-מנסיסק, אך הערים גדולות הן סורגוט (כ-292 אלף תושבים) וניז'נוורטובסק (כ-240 אלף תושבים). הן הוקמו בשנות ה-70 של המאה ה-20 תוך פיתוח שדות גז טבעי ונפט בסביבה.
הרוסים מהווים כ-66% מאוכלוסיית המחוז, האוקראינים - 8.6%, הטטרים - 7.5%, הבשקירים - 2.5%. עמי הצפון (חנטי ומנסי) מהווים כ-2% מאוכלוסיית המחוז (בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין משנת 1939 הם היו כ-20%).
כלכלה
במחצית השנייה של המאה ה-20 התגלו באזור שדות גז טבעי ונפט גדולים ביותר. הדבר גרם לפיתוח מואץ של הכלכלה, פיתוח צנרת גז ונפט, הקמת ערים חדשות וכו'. עתה, המחוז מהווה מקור עיקרי של הגז והנפט של רוסיה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: המחוז האוטונומי חנטי ומנסי |
