הלכות מגילה וחנוכה (רמב"ם)
(הופנה מהדף הלכות מגילה וחנוכה)
הלכות מגילה וחנוכה הם החלק העשירי והאחרון בספר זמנים מתוך הי"ד החזקה להרמב"ם. ויש בהם ארבעה פרקים, ושישים הלכות בחלוקה המקובלת, ושישים ושלוש הלכות בחלוקה התימנית. הראב"ד משיג על הלכות אלו שבעה פעמים.
ההלכות מתמקדות בדיני חג החנוכה וקריאת מגילת אסתר ודיני חג פורים.
בהלכות אלו שתי מצוות מדברי סופרים.
נושא ההלכות
הלכות אלו, האחרונות מתוך ספר זמנים מתעסקות בשתי החגים האחרונים בלוח השנה: חנוכה ופורים. שהתחדשו אלף שנים אחרי מתן תורה. כיון שהרמב"ם ביסס את ספרו על התנ"ך ובתנ"ך לא מוזכר חג החנוכה הוא כולל בתוך ההלכות הללו את כל שורשי חג החנוכה והסיבות שבשלהם נתחדש.
בדפוסים מקובל לחלק את ההלכות הללו לשני חלקים: הלכות מגילה, והלכות חנוכה, למרות שסדר הפרקים עדיין עוקב. בדומה להלכות שופר סוכה ולולב ועוד.
פרקים
הלכות מגילה
- פרק ראשון - הפרק הראשון עוסק בעיקר דין קריאת מגילה.[1] הרמב"ם מפרט מי הוא המחויב בקריאת מגילה, ושקוראים אותה פעמיים. מלבד זאת הוא מפרט את זמן קריאתה השונה בין סתם מקום (י"ד באדר) לבין "ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון". (ט"ו באדר) ואלו שמקדימים לקרוא עוד לפני זה. מלבד זאת הוא דן במי שעבר ממקום למקום, מתי הוא קורא.
- פרק שני - הפרק השני עוסק בצורת הקריאה דיני המגילה עצמה ושאר מצוות היום.[2] הוא דן בקריאת מגילה באופן משובש, בשפות זרות או בלא כוונה. ובדיני מגילה עצמה: מגילה הכתובה בדיו איכותי פחות או שלא נתפרה כראוי. הרמב"ם מסיים את הפרק עם כלל דיני הימים, איסור תענית והספד בהם. חייוב משתה ושמחה. משלוח מנות ותוקפה הנצחי של מגילת אסתר.
הלכות חנוכה
- פרק שלישי - הפרק השלישי עוסק בחג החנוכה, סיבותיו ההיסטוריות, הדלקת הנרות וחיוב הלל שבו.[3] הרמב"ם פותח בהשתלשלות היסטורית של מאורעות המכבים ונס פך השמן. עובר לברכות החנוכה ולהלל. ומפרט את דיני ההלל בכלל, מהו הלל שמדלגים בו והדין אם קורא שלא כסדר. הלכות הברכות והסר שהיה מקובל בקריאת ההלל בזמן חז"ל.
- פרק רביעי - הפרק הרביע עוסק בהלכות נר חנוכה,[4] לפרטיו: כמה נרות מדליקין, מה מגדיר נר כשתי נרות, זמן ההדלקה, ושמנים והפתילות הכשרים, מיקום הנחת הנר, האדם החייב בהדלקה. ודיני אדם שאחר מדליק עבורו. את הפרק הררמב"ם חותם בדברי אגדה (יהדות)|אגדה.
הלכות מפורסמות
- חשיבות שמחת עניים - פרק שני הלכה י"ז, הרמב"ם אומר שעדיף להרבות בצדקה על פני שמחת יום טוב. ש"אין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ולהחייות לב יתומים ועניים. שהמשמח לב האומללים האלה דומה לשכינה שנאמר להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".
- כל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם - פרק רביעי הלכה י"ד, הרמב"ם מגדיר את השלום כמטרה העליונה שהתורה כולה חותרת אליו.
הערות שוליים
- ^ "נתבאר בו המחוייבים בקריאתה וזמן קריאת מגילה וחילופו לפי חלוף המקומות" מתוך הקדמת המגיד משנה להלכות מגילה וחנוכה.
- ^ "נתבאר בו איכות המגילה והכשרה ופסולה והאסור מן העינוי והאבל בימים אלו והמחוייב לעשות בהם מהשמחה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים ונסתיים זה הפרק בביאור שמגילה זו תתקיים לעד וזכרה לא יסוף מזרענו". מתוך הקדמת המגיד משנה להלכות מגילה וחנוכה.
- ^ "נתבאר בו עניין הנס שארע בזמן החנוכה בימי בית שני וחיוב ההדלקה בשמונת הלילות וקריאת ההלל בשמונת הימים, ונמשך לזה ביאור קריאת ההלל ועניינו בכל הימים שנקרא בהם שהוא מדברי סופרים ונתבאר בו ג"כ כיצד היו קוראים אותו בזמן חכמי משנה והתלמוד" מתוך הקדמת המגיד משנה להלכות מגילה וחנוכה.
- ^ "נתבארו בו דיני ההדלקה בשלמות כמה נרות הם מדליקין ובאיזה זמן ושיעור השמן ובאי זה שמן ואם אסור להנות ממנו ובאי זה מקום מניחים אותו ומדליקין אותו ומי הם הראויים להדליקו ואם אדם נפטר מפני שמדליקין בשבילו, ונסתיים הפרק בביאור מעלת המצווה ושהיא קודמת לקדוש היום ואחר כן נתבאר שנר ביתו קודם לנר חנוכה מפני השלום. ונכנס רבנו בספו זה בשביתה ויצא בשלום. מתוך הקדמת המגיד משנה להלכות מגילה וחנוכה.