הכשרות בסיעוד בישראל

האחות בישראל היא מנהלת הטיפול בחולה ובמשפחתו, במגמה להביאם לרווחה פיזית נפשית וחברתית, תוך שמירה על המשכיות ורצף טיפולי. האחות מפעילה שיקול דעת מקצועי, ניהולי וערכי תוך מתן טיפול סיעודי איכותי כוללני, למטופל ולמשפחתו. בנוסף לטיפול הפיסי, תפקידה של האחות להדריך מטופלים ובני משפחות ולהוות מקור תמיכה לצרכים קליניים ונפשיים של המטופל. דגש מיוחד ניתן לתחום הפסיכו־סוציאלי ולרווחתם הנפשית של חולים ובני משפחות.

הפעילות מתבססת על ידע רחב המוקנה באמצעות השתלמויות רבות בתחום, בהן משתתפות אחיות מוסמכות מכל תחומי העיסוק הרפואיים. בנוסף להתערבות אישית, מבצעות אחיות מפגשים עם קבוצות חולים ובני משפחה (חלק מהקבוצות מנוהלות בשיתוף של אחיות ועובדות סוציאליות). תרומתן של קבוצות אלה על איכות חיי החולה והמשפחה בהפחתת חרדה, בהעלאת ידע ומודעות, ועדות להצלחתן הרבה היא בקשות של חולים מכל רחבי הארץ להשתתף בקבוצות.

פיתוח מקצועי

לאחיות תרומה מרכזית וישירה על איכות הטיפול ושביעות רצונו של המטופל במערכת. תפיסה זו באה לידי ביטוי בעידוד האחיות להתפתחות מקצועית בשני צירים מרכזיים:

• הציר הקליני אשר בו מתמחות אחיות בתחומים ספציפיים במסגרת קורסים על־בסיסיים ולימודי המשך בסיעוד.
• הציר הניהולי (קליני ומינהלי) אשר בא לביטוי בלימודים אקדמאים ובהכשרות להקניה ופיתוח מיומנויות ניהוליות ומתן כלים ניהוליים.

יציאתן לקורסי מומחיות שונים בתחומים קליניים דוגמת טיפול נמרץ, אונקולוגיה, מילדות, בריאות הנפש, ובתחומים רלוונטיים אחרים כמו הנחיית קבוצות להפגת חרדה, ניהול הטיפול בפצעים ועוד. אספקט נוסף של התמחות האחיות מנהלות הטיפול בחולה, הוא בהתמקדות באיזון סימפטומים כגון: חולים אונקולוגיים הנדרשים לאיזון בחילות והקאות, טיפול בסטומטיטיס לחולים לאחר השתלות מח עצם, חולים כרוניים הסובלים מכאב והנדרשים לאיזונו ועוד. במקביל, משתלמות אחיות רבות בקורסים לפיתוח מיומנויות תקשורת והנחיית קבוצות במסגרות שונות פרטניות וקבוצתיות. שיפור התקשורת בין האחות למטופל ובין האחות לעמיתים בצוות המטפל, מקדם את החולה להשגת תוצאים בריאותיים טובים יותר.

ניהול הטיפול בחולה בא לביטוי בתפיסה ההוליסטית המושרשת בעבודה היום יומית של האחות. מיומנויות של תאום, איתור משאבים הנדרשים לטיפול במטופל, העצמת המטופל וחיזוק הקשר עם הקהילה, הם מקצת המיומנויות אותם מטפחים בעשייה הסיעודית.

שיטות עבודה

במחלקות וביחידות שונות במרכז הרפואי, פועלות האחיות בשיטות עבודה שונות, המותאמות לסוג החולים ולאופי המחלה.

כל שיטות העבודה בסיעוד הנהוגות, מבוססות על תפיסה כוללנית של המטופל. האחיות נעזרות באומדנים מובנים ומתוקפים להערכת מצבו של המטופל, שימוש באבחנות סיעודיות, והגדרת תוצאים לבדיקת איכות הטיפול. בקרות שוטפות מהוות כלי לבדיקת מצב קיים במגמה לעקוב אחר שינוי מתמיד בתהליכים במגמה לזהות תחומי התערבות נדרשים. סטנדרטים טיפוליים וניהוליים מהווים בסיס לקביעת רמת איכות הטיפול. על סמך בקרות ניהוליות, סקרי שביעות רצון של מטופלים ומשפחות נעשה תהליך של שינוי ושיפור הסטנדרטים.

מחקר בסיעוד

עולם הסיעוד רואה את תחום המחקר כמנוף וכבסיס לעשייה סיעודית מקצועית ומיטבית. תחומי המחקר מגוונים וכוללים את כלל השדות הקליניים. חלק מהנושאים הנחקרים בימים אלה כוללים בין היתר: השפעת הדרכת מטופלים על איכות טיפול, הערכת שיטות עבודה סיעודית, טכניקות להפחתת חרדה בקרב מטופלים ומשפחות, תוצאים קליניים של חולים המטופלים במרפאות המנוהלות על ידי אחיות (Nursing Led Clinic), הפחתת כאב באוכלוסיות חולים שונות מפגים ועד קשישים.

פרויקטים

הדחיפה למימוש החזון מתבטאת בשילוב של פרויקטים מיוחדים בעשייה היומיומית. פרויקטים אלה הופכים לחלק אינטגרלי מהעשייה ומקדמים את איכות הטיפול, מייעלים את תהליכי העבודה, מעלים את שביעות רצון המטופלים ובני משפחותיהם ומביאים לחסכון כספי.

דוגמאות לפרויקטים ייחודיים: מרפאה טרום ניתוחית, שרות הרגעה לילדים, מרכז מידע רפואי־סיעודי טלפוני (Clinical Call Center), שילוב מערכת אוטומטית ממוחשבת לחלוקת תרופות, טיפול ייחודי באם ובתינוק בשיטת Rooming In, לידה באווירה טבעית, סטנדרטיזציה בטיפול, מחשוב הרשומה הרפואית והסיעודית ואיזון סימפטומים.

תפקידים חדשים ומומחיות

התמקצעות והתמחות על בתחומים השונים ברפואה מחד, והצורך בראייה מערכתית ויכולת ריכוז הטיפול בחולים מאידך, העלו את הצורך באחיות בעלות הכשרה ייחודית, מערכתית וממוקדת תחום, לצורך תאום ומתן טיפול מיטבי ואיכותי למטופלים.

מומחיות קליניות ומתאמות מהוות מרכז לרשת טיפולית, כל אחת בתחומה. המומחית מייעצת, מלמדת, מפתחת פרויקטים לקידום הטיפול בתחום עיסוקה, מטמיעה ומבקרת את העשייה הסיעודית במחלקות השונות.

בתחומים הבאים פועלות אחיות מוסמכות מומחיות ומתאמות, המרכזות את הטיפול בחולים בתקופת האשפוז וביציאה לקהילה: אונקולוגיה, גריאטריה, פסיכיאטריה, טראומה, כאב, שרות הרגעה לילדים, השתלות מח עצם (מבוגרים וילדים), סוכרת, סרטן שד ועוד.

בנוסף, בשל היותנו מרכז טראומה ומרכז רפואי המטפל בפצועים וחיילים, מושם דגש על מומחיות האחות בהיבטים שיקומיים. תחומים בהם רכשו האחיות ידע ומיומנויות טיפוליות ייחודיות כוללים בין היתר את המחלקות לשיקום נוירולוגי, אורתופדי, גריאטרי וילדים.

קורסים על־בסיסיים במקצוע הסיעוד

מקנים ידע עמוק יותר בתחום מסוים ומקנים לאחות סמכויות והרשאות נוספות.

אחות מדריכה קלינית

אחות הבונה תוכנית הדרכה לסטודנטים לסיעוד בהתאם למטרות ההתנסות והשלב בלימודים. המדריכה תנהל עם הסטודנטים דיונים קליניים וניתוח אירועים, ותעריך את ההתקדמות והישגיהם הלימודיים של הסטודנטים.

תוכנית השתלמות מוכרת בהדרכה קלינית תקנה ללומדים מיומנויות הדרכה פרטנית וקבוצתית לצד מיומנויות אימון והובלת שינוי. במסגרת תוכנית הלימודים יידרשו המשתלמים ליישם מיומנויות אלה בקרב קבוצת לומדים בתוכניות לימוד בסיעוד והדרכת אחיות. התוכנית מלווה בתהליכי בקרה ומשוב על יישום הנלמד. בסיום ההשתלמות המוכרת בהדרכה קלינית ולאחר עמידה בדרישות התכנית המחייבת ייגש הלומד למבחן רישוי ממשלתי.

תפקיד המדריך הקליני

המדריך הקליני אחראי לפיתוח הידע והמיומנויות הקליניות של הלומד בהתאם למטרות שנקבעו בתוכנית ההכשרה עבור ההתנסות הקלינית שבאחריות המדריך. בתום תקופת ההדרכה באחריותו של המדריך להעריך את הישגי הלומד על פי הקריטריונים שנקבעו על ידי מוסד הכשרה או גורם אחר שהזמין את ההדרכה. המדריך הקליני משתמש במיומנויות הדרכה ואימון בהדרכת מטופלים, מפגין מנהיגות ולוקח חלק פעיל כשותף בהובלת תהליכי שינוי במקום עבודתו.

סמכות המדריך הקליני

• בנייה ויישום תוכנית ההתנסות בהתאם לדרישות תוכנית הלימודים או המוסד מזמין ההדרכה, בהתאם לשלב הלימוד ומעמדו המקצועי של הלומד ומאפייני השדה הקליני.
• מתן אישור חתום על ביצוע פעולות מקצועיות על ידי הלומד־משתלם בהכשרה על־בסיסית או גנרית, לרבות מיומנויות טיפול.
• הערכת הלומד ואישור עמידתו בדרישות תוכנית ההתנסות. אחריות המדריך הקליני המדריך הקליני אחראי ל:ניהול, תכנון ותאום ההתנסות הקלינית בתחום מוגדר, על פי המטרות שהוצבו עבור הלומד על ידי מוסד הכשרה או מזמין הדרכה.
• הבטחת בטיחות הלומד ובטיחות ואיכות הטיפול, הניתן על ידי הלומד במסגרת ההתנסות.
• מיצוי הפוטנציאל המקצועי של הלומד במסגרת הכשרתו.
• הטמעת עבודה לפי חקיקה ונהלים.
• הפגנת ידע קליני עדכני וכוללני בהתאם לתחום בו הוא מדריך, שליטה במיומנויות טיפול ונהלים רלוונטיים.
• הערכת הלומד במהלך ובסיום ההתנסות הקלינית, לגבי מידת השגת המטרות.
• תקשורת ודיווח בזמן אמת למזמין ההדרכה ולגורמים רלוונטיים בתוך המוסד על אירועים חריגים במהלך ההתנסות.

פעילות המדריך הקליני:

תכנון וארגון	בונה ומציג תוכנית הדרכה מובנית על פי המטרות הקליניות המוגדרות בתוכנית ההכשרה. משתף את השדה הקליני ואת הגורם מזמין ההדרכה בתוכניות אלו. קובע את לוח הזמנים לקבוצת הלומדים ומתאם את עבודתו בהתאם. מבצע שינויים נדרשים בתוכנית ההדרכה לפי הצורך.
הוראה והדרכה קלינית	קובע חוזה הדרכתי יחד עם קבוצת לומדים ופועל למימושו. מיישם שיטות הדרכה מותאמות לצורכי לומדים שונים, כגון: הדגמה, דיון, משחקי תפקיד, הרצאות. מפעיל חשיבה קריטית ומנגנוני בקרה בהסתמך על עקרונות העשייה הקלינית. מכיר צרכים וסגנון למידה של כל לומד בקבוצה. משתמש בשיטות הערכה שונות ונותן משוב. מפעיל למידה אקטיבית בקבוצת הלומדים ומשתף בהדרכה אנשי צוות רלוונטיים נוספים. מדגים מיומנויות חדשות ומאפשר תרגול. מכוון לפיתוח השקפת עולם מקצועית ייחודית אצל כל לומד. מכוון לפיתוח יכולת של עבודה כעמית בתוך הצוות הרב מקצועי. מיישם את מיומנויות ההדרכה בהדרכת מטופלים ומשפחותיהם במסגרת עבודתו
פיתוח תהליכי למידה אצל הלומדים	מקנה ללומדים יכולת שימוש מקצועי במושגים ועקרונות קליניים. מכוון את הלומד ללמידה עצמית. משתמש בתהליכים רפלקטיביים המלווים למידה. יוצר ומנצל הזדמנויות ללמידה תוך אחריות למיצוי הפוטנציאל המקצועי של הלומד במסגרת הכשרתו. מניע ומעודד יוזמה ויצירתיות בקרב הלומדים.
בקרה והערכה	מבצע בקרה על איכות ובטיחות הטיפול הניתן על ידי הלומדים. נותן ומקבל משוב בעיתוי מתאים במהלך ההתנסות ובסיומה. מבצע הערכה מעצבת פרטנית וקבוצתית במהלך ההתנסות ובסיומה. מטפח אצל הלומד מנגנונים לבקרה וויסות עצמי.
בניית תהליך קבוצתי	מקדם למידה שיתופית ואווירה לימודית בקבוצה. מעודד למידת עמיתים. מזהה ומעריך תהליכי התפתחות הקבוצה. מתייחס לתפקידים השונים של חברי הקבוצה בהתאם. משתמש בקבוצה כאמצעי להעצמת היחידים בה. מזהה קונפליקטים ופועל לפתרונם. מבנה תהליכים יעילים בקבוצה.
קשרי גומלין	מתווך ומגשר בין הלומדים לאנשי הצוות הרב מקצועי בשדה הקליני. מתאם תהליכי הדרכה עם מסגרות טיפול שונות. משתף את אנשי הצוות המתאימים בשדה הקליני בהוראת והדרכת הלומדים. מזהה גורמים המקדמים והמעכבים את ההדרכה בשדה הקליני ופועל בהתאם למיצוי ההדרכה.
ניהול סיכונים	מדריך לעבודה בסביבה של מדדי איכות ועקרונות של בטיחות. מטמיע עבודה לפי חקיקה ונהלים. משתמש בתחקיר כאסטרטגיה לקבלת החלטות וקידום בטיחות במצבים של טעות וכמעט טעות. מטפל באירועים בסיכון על פי נוהלי המוסד.
ליווי הלומדים בהתמודדות האישית במהלך ההתנסות	מזהה קשיים רגשיים של הלומדים ומסייע בהתמודדות עמם. מנתח אירועים קריטיים, תוך מתן משוב יעיל קוגניטיבי ורגשי לצורכי הלומד. מנתח אינטראקציות שהיו בהם קונפליקטים ואת דרכי ההתמודדות של הסטודנטים. מציע דרכים לטיפול יעיל בקונפליקטים. משקף הצלחות ומעודד למידה מהצלחות.
מנהיגות והובלת שינוי	מהווה דוגמה אישית עבור הלומדים והעמיתים. מגביר מוטיבציה ומניע ללמידה. מניע להובלת שינוי בשדה הקליני. מנחה את הלומדים בהתמודדות האישית עם קשיים ואתגרים. לוקח חלק פעיל כשותף בקבלת החלטות בשדה הקליני.

אחות שבץ מוחי

אחות שהוכשרה לטפל במטופלים לאחר אירוע מוחי ולעזור להם בתהליך השיקום. בנוסף האחות מוכשרת לייעץ, להדריך ולכוון את המטופלים ובני משפחותיהם בנושאי מניעה, טיפול ושיקום לאחר שבץ.

תוכנית הלימוד בטיפול בשבץ מוחי מתמקדת בפתופיזיולוגיה מורכבת של שבץ מוחי, גורמי סיכון, סיבוכים ומיומנויות אומדן וטיפול במטופל עם שבץ מוחי חד ואחרי שבץ מוחי. כמו כן, קידום בריאות ומניעה, רצף הטיפול – שחרור לקהילה ושיקום.

פעולות סיעוד המעוגנות בתפקידם של אחיות בוגרות השתלמות מוכרת בשבץ מוחי :

פעולת סיעוד (הפעולות יתבצעו בהיעדר רופא כחלק מהמשך טיפול ומעקב ובהתאם לפרוטוקולים רפואיים)	סייגים
הוצאת קו עורקי	הפעולה תתבצע ביחידת שבץ מוחי
הזרקה בדחף של תרופות לווריד	הפעולה תתבצע ביחידת שבץ מוחי
הזרקה בדחף של תרופות לצנתר בווריד מרכזי ומערכות חלופיות לווריד	הפעולה תתבצע ביחידת שבץ מוחי
שאיבת דם לסוג והצלבה, הזמנת דם ומוצריו	בכפוף למתן הסכמה לדם שהוחתמה על ידי הרופא
שאיבת דם מקו עורקי פתוח	הפעולה תתבצע ביחידת שבץ מוחי
לקיחת דם לבדיקות, לרבות דגימת דם עורקי לגזים
החלטה על הכנסת צנתר לשלפוחית השתן	הפעולה תתבצע ביחידת שבץ מוחי
החלטה על הוצאת צנתר משלפוחית השתן
שאיבת עמוקה מקנה הנשימה לביצוע סקשיין
החלטה על הפנייה לביצוע CT מוח ללא חומר ניגוד בחשד לשבץ
החלטה על הפנייה לביצוע CT מוח לאחר 24 שעות של טיפול טרומבוליטי	בתיאום עם רופא
ביצוע אומדן נוירולוגי – NIHSS ‏(National Institute of Health Stroke Scale)
ביצוע אומדן בליעה
החלטה על אכילה בפעם הראשונה	לאחר ביצוע אומדן בליעה
החלטה על הכנסת והוצאת זונדה	הפעולה תתבצע ביחידת שבץ מוחי ובתיאום עם הרופא
החלטה על הזמנת ייעוציים: פיזיותרפיה פיזיותרפיה נשימתית ריפוי בעיסוק והערכה קוגניטיבית ריפוי בדיבור פסיכולוגים רפואה משלימה (דיקור סיני לדוגמה) תזונאית
החלטה על הורדה מהמיטה ואופן ההורדה	בתיאום עם רופא
החלטה על חיבור מטופל ל־Intermittent Pneumatic Compression pump
איזון טיפול בתרופת קומדין במטופל מאושפז לפי רמות INR עד טווח של INR=3	בהתאם לפרוטוקול חתום על ידי מנהל המחלקה

אחות פצעים וסטומה

תפקידה של אחות סטומה הוא להסביר לחולה מה עומד להיות אחרי הניתוח, להסביר לו על חברות הציוד, להדביק עם החולה שקית על הבטן במעין סימולציה לפני הניתוח, כדי להמחיש לו כיצד ייראו הדברים לאחר הניתוח.

החולה מקבל את הציוד הראשוני עם השחרור מבית החולים אחרי הניתוח. זוהי מערכת שחרור שמסופקת לו על ידי אחות סטומה בבית החולים, לאחר שבדקה את הסטומה, מדדה אותה, וראתה איזו צורה יש לסטומה: שטוחה, שקועה, בולטת, אובלית, פטרייתית מעל העור. הציוד מותאם לסטומה. יש למרוח משחה סביב פתח הבסיס המודבק. יש להצטייד בספריי או במגבונים להדבקה, בספריי להסרה, חגורה ואבקה לגירויי עור.

תפקיד נוסף הוא להקפיד על שמירה של העור מסביב לסטומה - הציוד חייב להתאים לבעל הסטומה. יש לבדוק אם לאחר היציאה מבית החולים הסטומה קטנה או שקעה, אם המטופל עלה או ירד במשקל, כיצד נראה העור סביב הסטומה: אדום, מגורה או תקין. לגברים יש צורך לגלח את השיער מסביב לסטומה במכונה ולא בסכין כדי להימנע מפציעת העור. עליה להדריך כיצד לשמור על היגיינה של הסטומה וכן להסביר כיצד לרחוץ את הסטומה במים רגילים, לייבש ולמרוח פסטה. את הבסיס יש להחליף כל 4–5 ימים. את השקית יש לרוקן ולהחליף פעם ביום. במקרה של גירוי בעור יש להשתמש באבקת סטומה מסביב לסטומה. במקרה של פצעים חמורים או נזילה לא צפויה עליה לטפל ולהחליף שקית למטופל.

תפקידה של אחות פצע הוא אבחון של סוג הפצע וסיווג דרגת החומרה שלו. על האחות לבדוק אם קיימות מחלות רקע, כמו סוכרת, מחלות לב, מחלות כלי דם, אי ספיקה כלייתית ועוד. לאחר האבחון והבנת הרקע להיווצרות הפצע ולכך שהוא אינו מחלים – עליה לקבוע אסטרטגית טיפול.

במרפאות פצע האחיות מטפלות בפצעים קשים לריפוי שנגרמים משלל סיבות כמו רגל סכרתית, פצעי לחץ, אי ספיקה ורידית או עורקית, לימפאדמה, כוויות, חתך ניתוחי שהזדהם ולא נסגר, זיהום אחרי ניתוח קיסרי, פצע שנגרם בעקבות חבלה כגון מכה, נפילה או תאונת דרכים, צלוליטיס ופילונידאל סינוס. כמו כן, מטפלים בפצעים סרטניים במקביל לטיפולי הקרנות וכימותרפיה שהחולה עובר, כדי למזער את נזקי הקרינה לרקמות הגוף. ניתן גם להקל ולמנוע את התרחבות הפצע, הנובעת ממאפייני הפצע עצמו ומתופעות לוואי של הקרנות.

הטיפול בפצעים קשיי ריפוי הוא תהליך ממושך, מורכב ועדין. מכלול הגורמים המשפיעים עליו, מצריכים מעקב וליווי צמוד. התהליך אינו מסתכם רק באפיון הפצע והתאמת סוג הטיפול. חשוב מאוד לבצע הערכה מקיפה של האדם המטופל ולא רק של הפצע; הצלחת הריפוי תלויה במידה רבה גם במהירות הפניה לטיפול, בהיענות לטיפול, ברקע הרפואי, מצב תפקודי, התזונה, התרופות, תנאי הסביבה ועוד מורכבויות שיש לבחון.

פצעים קשיי ריפוי שלא מטופלים כראוי עלולים להחמיר, להזדהם ובמקרים מסוימים אף להביא לקטיעת גפיים או מוות. טיפול נאות בפצע מחייב מצד האחות גם התייחסות לצרכים הבאים:

• התאמת טיפול לפי שלב הפצע והתאמת חבישה לכל סוג פצע
• שליטה בזיהום
• ניהול כאב
• טיפול מונע בזיהומים ובפצעי לחץ נלווים שעלולים להתפתח
• התאמת משטחי תמיכה (מזרן או כרית לפצעי לחץ)
• שמירה על תנאים אופטימליים לריפוי פצע
• הדרכה והעצמת הגורם המטפל בפצע באופן יומיומי

טיפול ביתי בפצעים קשיי ריפוי על ידי האחות: מטופלים עם פצע קשה ריפוי נדרשים להגיע למרפאה לעיתים תכופות. אך במקרים רבים, מטופלים אלו חווים קושי או אי יכולת להתנייד, דבר המביא לאי נוחות רבה בהגעה למרפאה למטופל ולבני משפחתו. רבים מהמטופלים הסובלים מפצעים קשיי ריפוי, זקוקים לטיפול ביתי. שהיית המטופל בתוך הסביבה הטבעית שלו יוצרת מרחב נוח ובטוח עבורו. הליווי האישי מאפשר מעקב צמוד אחרי מצב הפצע והמטופל ומסייע לשיפורו. כאשר הטיפול עיקבי ורציף אפשר לייצר תנאים טובים לריפוי פצע.

בישראל, כמו בעולם, קיימות הכשרות ייעודיות לאחיות לטיפול בפצעים קשיי ריפוי. אחות פרטית לטיפול בפצעים צריכה להיות אחות מיומנת, אשר רכשה ניסיון קליני רב שנים של טיפול במגוון סוגי פצעים קשיי ריפוי, רכשה הכשרה בתחום הפצעים וזהו תחום התמחותה הראשי.

האחות מגיעה אל המטופל במסגרות של אשפוז בבית חולים, מרפאות קופת חולים, וכן מגיעה אליו לביקורי בית עם כל הציוד הדרוש ומבצעת הערכה כללית, שלאחריה היא מתאימה תוכנית טיפולים אישית וממוקדת.

בסיום הטיפול המטופל ומשפחתו מקבלים סיכום טיפול מפורט עם כל ההמלצות הרפואיות על פיהן יש לפעול. האחות מדריכה ומסבירה על זכאויות שיש למטופל במסגרת משרד הבריאות. אם מדובר על פצע לחץ, ניתן הסבר מעמיק לגבי מזרן לפצע לחץ, כרית לפצעי לחץ ואמצעים נוספים להקלה על שינויי תנוחה ופיזור הלחץ. האחות מעבירה את הידע למטפל העיקרי ולבני המשפחה, ומדריכה אותם כיצד להמשיך את הטיפול היומיומי בפצע. בין הביקורים בבית המטופל, כדאי להמשיך ולעמוד איתה בקשר טלפוני, לשלוח תמונות, ולהתייעץ במידת הצורך.

אחות רפואה דחופה

סיעוד חירום הוא תחום התמחות בסיעוד מקצועי המתמקד בטיפול בחולים הזקוקים לטיפול רפואי מיידי כדי להימנע ממוגבלות או מוות לאורך זמן. בנוסף לטיפול ב"מצבי חירום אמיתיים", אחיות חירום מטפלות באנשים שאינם מוכנים או אינם מסוגלים לקבל טיפול רפואי ראשוני במקום אחר ומגיעים למחלקות חירום לקבלת עזרה. למעשה, רק אחוז קטן ממטופלי מחלקת חירום סובלים ממצבי חירום כמו שבץ מוחי, התקף לב או טראומה קשה. אחיות חירום מעניקות מענה גם לחולים עם שיכרון חריף מאלכוהול או סמים, בעיות פסיכיאטריות והתנהגותיות וכאלה שעברו התעללות.

אחיות חירום מועסקות לרוב במחלקות חירום בבתי חולים, במרכזי טיפול דחופים, בזירות ספורט ובמטוסי תובלה רפואית ואמבולנסים. האחות מעריכה ועוקבת אחר חולים ומנהלת את הטיפול שלהם במחלקת המיון ובמוקדי החירום של קופות החולים וטר"ם ברחבי הארץ, קובעת אסטרטגיות טיפול ומסווגת את דחיפות הטיפול במוסדות הרפואיים.

על האחות גם לפקח על כוחות העזר והמתנדבים ללא ההכשרה הרפואית המצויים בחדר המיון. חלק מתפקידי אחות משותפים למומחיות סיעודיות אחרות, בעוד שאחרים ספציפיים לתחום החירום. ניתן לחלק את תפקידיה לכמה חלקים:

1. הערכה – אחיות חירום מראיינות את המטופל כדי לקבל רקע רפואי, רשימת התרופות הקיימות שנלקחות ואלרגיות. כמו כן היא מבצעת בדיקה גופנית. לעיתים קרובות מדובר בבדיקה ספציפית המבוססת על התלונה העיקרית של המטופל ורק לעיתים רחוקות בדיקה מלאה מכף רגל ועד ראש. האחות מדי פעם יוזמת בדיקה למטופל בכדי לגלות כל שינוי, שיפור, החמרה או מצב יציב ללא שינוי. ניתן לעשות זאת לאחר מתן טיפול בכדי להעריך את יעילותו או בפרקי זמן מסוימים בהתאם למצב המטופל ולצרכיו.
2. תכנון וניהול טיפול – על אחות רפואה דחופה לתכנן את הטיפול, מתי ובאיזו סדר. כמו כן עליה לדאוג לניהול הטיפול של חולה וקבלת החלטות הנוגעות לטיפול ולסדר העדיפויות בו.
3. משימות – ישנם הליכים שרק הרופא יכול לבצע, אך הליכים אחרים יכולים להעשות על ידי האחות חירום. אלה כוללים הכנסת עירוי תוך ורידי ("IV"), צנתרים בדרכי השתן וצינורות זונדה; לקיחת דגימות דם מוורידים ומעורקים; טיפול בפצעים, מתן תרופות, ובתחומי שיפוט מסוימים ניתן לאמן RNs לתפור פצעים. במקרים מסוימים, אחיות חירום עשויות להזמין בדיקות ותרופות מסוימות שנקבעו מראש על ידי צוותי החירום של בית החולים.
4. תקשורת – כל הפעולות של האחות לרפואה הדחופה נרשמות בתיק הרפואי של המטופל. אלה משמשים הצוות הרפואי המטפל בחולה. אחיות רפואה דחופה חייבות לשמור על עדכון רופא החירום על מצבו של המטופל; אם קיימת החמרה פתאומית, עליהן לעדכן את הרופא באופן מיידי. אם המטופל אושפז בחדר בבית החולים או מועבר למוסד רפואי אחר, עליה "למסור דיווח" לאחות ביעד המטופל.
5. הדרכה – על האחות לדאוג לעדכון שוטף של המטופל ובני משפחתו לאורך כל הביקור, אחות החירום עורכת עימם הדרכות יזומות. הנושאים כוללים לעיתים קרובות כיצד ליטול תרופות שנקבעו, כיצד ניתן למנוע סיבוכים, מתי עליהם לחזור לחדר המיון והסבר מפורט על אבחנו של המטופל. לעיתים קרובות מדובר באינטראקציות קצרות ועל האחות להעריך לאיזה מידע המטופל זקוק, להחליט כיצד להסביר בפירוט נושא מסוים ומה אינו דורש התייחסות מעמיקה, וכן להעריך את נכונות המטופל ללמוד. לשם כך על האחות לשקול את רמת ההשכלה של המטופל, רמת הכאב, השפעות תרבותיות, גיל, ליקויים בראייה או בשמיעה וגורמים אחרים

אחות בית ספר

ערכים מורחבים – אחות בית ספר

אחות המועסקת בבית ספר או במוסד חינוכי. תפקידה הוא לקדם בריאות בקרב תלמידי בית הספר, גישור בין תחום החינוך לבריאות, מתן עזרה ראשונה בעת הצורך, ומתן חיסונים. אחיות בית הספר בדרך כלל מתמחות בתחום של בריאות ציבורית.

בישראל על פי תקנון משרד הבריאות לכל בית ספר יש אחות קבועה המספקת תיאום בין בית הספר לבין שירותי הבריאות השונים המוענקים לתלמידים. בעבר בכל בית ספר היה באופן קבוע אחות, כיום בעיקר ממניעים תקציביים בוטל התקן הקבוע, והאחות מגיעה לבתי הספר לפי הצורך במספר מועדים הקבועים מראש במהלך השנה. ברחבי העולם לאחיות בית הספר תפקיד משמעותי כחלק מהצוות החינוכי במוסד הלימודים בפעילויות של קידום בריאות, טיפול בילדים אלרגיים, מעקב אחר משקל והתפתחות תקינה, ובדיקת כינים שגרתית. בארצות הברית לאחיות קיים העתק של תיק רופאי לכל ילד בבית הספר, והיא מחזיקה אצלה תרופות לטיפול בילדים עם הפרעות קשב וריכוז, וילדים עם מחלות כרוניות (כמו אינסולין לסוכרת, משאפי אסתמה, ציוד החייאה, וזריקות נוגדות התקפים אלרגיים)

אחות קהילה

תפקיד האחות הוא אבן דרך מרכזי המושתת על ידע ומידע. האחות מתאמת ומרכזת את הטיפול במטופל מול כלל הגורמים השונים. בקהילה תפקידים רבים בהם האחות משמשת כמנהלת טיפול. האחים והאחיות בקהילה עובדים בפריסה ארצית רחבה ועבודתם מאופיינת בליווי המטופלים בכל חייהם ובכל השלבים, דבר המחייב מיומנויות בקידום בריאות, מניעה ופליאטיב. מוקדי הטיפול בקהילה כוללים מרפאה יועצת, מרפאות ראשוניות, יחידות טיפול בית, טיפות חלב. כמו כן בקהילה מספר רב של תפקידים בכירים ותפקידי ניהול בכל המרפאות: אחות מרכזת תחום קליני (סוכרת, אי־ספיקת לב, פצעים, אונקולוגיה, סטומה, רפואה מונעת ועוד). מרכזת תחום פיתוח מקצועי אחראית על הכשרת האחיות תוך שירות ועל מחקר ומערכות מידע. מרכזת תחום הבטחת איכות וניהול סיכונים.

האחיות והאחים בקהילה עובדים בפריסה ארצית רחבה ויש להם מידה רבה של אוטונומיה מקצועית. עבודתם מאופיינת בבסיס רחב של כלים ומיומנויות לקידום בריאות, וטיפול בכל שלבי החיים: מרפאות ראשוניות, יועצות, מרכזים לבריאות האישה, טיפות חלב ומרכזי ילד. הסיעוד בקהילה מתמחה בהדרכה והעצמת מטופלים לחינוך וקידום בריאות, מוביל רפואה מונעת לצעירים, ילדים ומשפחותיהם ועוסק בניהול הטיפול של החולים.

מיילדת

המיילדת היא אחות מוסמכת בעלת תואר אקדמי שלמדה קורס על־בסיסי במיילדות ועברה מבחן ממשלתי המקנה לה רישיון מיילדת. היא פועלת כחלק מצוות רפואי מלא, ועבודתה נתונה לסמכותם של הרופאים הבכירים. לרוב מיילדות פועלות בבתי החולים. תפקידה של המיילדת הוא לאפשר מהלך לידה תקין ולזהות סיכונים בניטור אמהי ועוברי תוך כדי תהליך הלידה כמו כן עליה לשמור על בריאות מקסימלית של היולדת והעובר במהלך הלידה. המיילדת אוספת נתונים על ההריון ועל היסטורית הלידות של האם ופועלת בהתאם להם. המיילדת מסייעת ליולדת בצירי הלידה ועל ידי מיומנויות מקצועיות מקלה ומזרזת את התהליך במידת הצורך. המיילדת עוקבת אחר בריאות התינוק באמצעות מכשיר מוניטור עוברי המשדר את הדופק של התינוק באופן רציף וכן מתעד התכווצויות של הרחם המעידות על התקדמות תהליך הלידה. המיילדת היא זו שמקבלת את התינוק במהלך הלידה, שוקלת אותו ומבצעת בדיקה ראשונית בחדר הלידה. המיילדת מבצעת מעקב ביולדת לאחר הלידה במהלכו היא בודקת את מידת כיווץ הרחם, את מידת הדימום ואת לחץ הדם שלה, בכדי לאתר מצבים חריגים של דימום מוגבר לאחר לידה ושאריות שליה שנותרו ברחם. למיילדות אוטונומיה ואחריות מרובה, ובאופן חריג הן האחיות היחידות בעלות רישיון והן רשאיות לפעול באופן עצמאי ללא מסגרת של בית חולים או קופת חולים.

אחות מניעת זיהומים

אחות מרכזת תחום מניעת זיהומים פועלת בדרך כלל במסגרת יחידות למניעת זיהומים הקיימות בכל בית חולים בארץ. מטרת העל של יחידות אלו היא הגברת המודעות בעניין מניעת זיהומים. הקניית ידע בעניין מניעה וטיפול בזיהומים. הדרכת אחיות, אנשי צוות, משפחות ומבקרים בנושא מניעת זיהומים.

היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים עוסקת באבחון, טיפול ומניעתן של מחלות זיהומיות. צוות היחידה כולל רופאים מומחים, רופאים מתמחים, אחות אפידמיולוגית, אחות מחקר ומיקרוביולוגית.

פעילות היחידה מתבצעת ב־2 מישורים:

1. ייעוץ מקצועי לכלל המחלקות במרכז הרפואי
2. מניעת זיהומים ופיקוח על שימוש מושכל באנטיביוטיקה

היחידה עוסקת גם בהוראה לסטודנטים, רופאים וצוות סיעודי בכל הנושאים הקשורים למחלות זיהומיות ומניעתן. כמו כן, ביחידה מתבצעת פעילות מחקרית בנושאים קליניים ואפידמיולוגיים.

צוותי היחידות למניעת זיהומים עוסקים בגיבוש תהליכי עבודה, באיתור, ניטור ובקרת זיהומים ובפעילויות אחרות למניעת העברת זיהומים בבתי החולים בתחומים שונים, כגון:

שיתוף המטופלים והמבקרים במניעת זיהומים לחולים ולמבקרים תפקיד חשוב במניעת זיהומים. ברחבי בית החולים תלויים שלטים המסבירים למטופלים, למבקרים ולאנשי הצוות כיצד להתנהג על מנת להפחית את הסיכון של זיהום נרכש בבית החולים. מטופלים רלוונטיים ולבני משפחותיהם מקבלים, בהתאם לצורך, דפי הסבר על אופן התנהגות המומלצת למניעת העברת זיהומים.

אחות פסיכיאטרית

אחות בעלת קורס על־בסיסי בבריאות הנפש ומטפלת באנשים בכל הגילאים הסובלים ממחלות נפש וממצוקה. לאחות ידע ומיומנויות קליניות עדכניות בהפרעות פסיכיאטריות. לאחות הכרה יסודית של החוק לטיפול בחולי נפש, קריטריונים לאשפוז כפוי ויישום צו מרפאתי כפוי.

תפקידי האחות בתחום בריאות הנפש:

1. ביצוע אומדנים: בדיקת סטטוס מנטלי, רמת תפקוד, מידת אובדנות ומסוכנות.
2. מניעה ואיתור מוקדם של החמרה במצב נפשי
3. התערבות בהתאם לאבחנות סיעודיות פסיכיאטריות
4. ניהול הטיפול התרופתי
5. מתן טיפול ארוך־טווח
6. מעקב אחר תופעות לוואי של התרופות הפסיכיאטרית וזיהוי מצבים חריפים
7. לקיחת בדיקות דם למעקב אחר רמת תרופות
8. זיהוי חוסר הענות לטיפול
9. הדרכת המטופל ובני משפחתו
10. תיאום הטיפול מול הגורמים הטיפוליים השונים: פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי, מרפאה בעיסוק ועוד.
11. מעקב אחר תחלואה כללית, קידום מדדי בריאות למטופלים, זיהוי ומתן מענה למחלות כרוניות נלוות והפנייה לגורמים רלוונטיים בהתאם לצורך.
12. התערבות תמיכתית למטופלים באופן פרטני או קבוצתי ועבודה עם משפחות
13. על האחות לדאוג לקשר אשפוז־קהילה, ולהקפיד על שמירה על רצף טיפולי, כולל ביצוע פניות יזומות וביקורי בית, תוך הקפדה על המשכיות טיפול ומניעת אשפוזים חוזרים.
14. קידום מימוש זכויות המתמודדים עם הפרעה פסיכיאטרית, כולל סל שיקום ומעורבות בתהליך השיקום

אחות יועצת הנקה

יועצת ההנקה היא אחות מוסמכת בעלת תואר ראשון, אשר עברה הכשרה וקיבלה רישיון ממשרד הבריאות. היועצת נותנת ייעוץ אישי והדרכה להנקה בבית האישה, במרפאה או במוקד הטלפוני. יועצת הנקה מתמחה בניהול הקליני של הנקה ומסייעות לאם ברכישת מיומנות ההנקה הנכונה, שכן זו אינה בהכרח מבוצעת היטב אינטואיטיבית. יועצות הנקה עובדות לרוב בבתי חולים, מרפאות של רופאים או מיילדות, תוכניות לבריאות הציבור ובמגזר הפרטי. יועצות הנקה מוסמכות לתפקידן על ידי הוועד הבינלאומי לבוחני יועצי הנקה (IBLCE).

יועצות הנקה הן לרוב אחיות, דיאטניות, רופאות, מיילדות, תומכות לידה ועובדות סוציאליות שעברו הכשרה ובחינה להסמכה למקצוע, ותפקידם לסייע לאמהות משלב הטרום־לידה, דרך שלב ההנקה (בנושאים הקשורים לאם, לחלב ולתינוק) ועד לסיום ההנקה.

הנקה היא פעולה שעלולה להיות מורכבת. לפעמים אין התאמה בין התינוק לשד, לפעמים יש בעיות פיזיולוגיות המונעות הנקה תקינה, כמו לשון קשורה של תינוק. הנקה לא טובה גורמת לכאבים ואף זיהומים בשד. יועצת הנקה תפקידה לאבחן את ההנקה, על מורכבותה ולייעץ בהתאם. תקופת משכב הלידה, היא תקופה לא קלה עבור האם, וקשיים בהנקה עלולים להיות מאוד מאתגרים לנשים, רגשית ופיזיולוגית. יועצת הנקה טובה יכולה להרגיע, ולעודד את האם המניקה, כמו גם לפתור את הבעיות הגורמות להנקה. נשים רבות נעזרות באיזה שהוא שלב ביועצת הנקה, כיוון שמדובר בתהליך מורכב.

בישראל, יועצות הנקה מאוגדות תחת האיגוד הישראלי ליועצות הנקה מוסמכות.

אחות טיפול נמרץ

יחידות לטיפול נמרץ הן יחידות ייעודיות בבית חולים המספקת טיפול לחולים במצב קשה הנזקקים לטיפול נמרץ.

ברוב בתי החולים בישראל קיימת יחידה אחת, או יותר, לטיפול נמרץ בתחומים מסוימים של הרפואה. קיומן של היחידות נקבע על פי אופיו של בית החולים והמשאבים המצויים בו. ליחידות לטיפול נמרץ אין שמות אחידים. בין סוגי היחידות לטיפול נמרץ ניתן למצוא:

• יחידה לטיפול נמרץ בפגים
• יחידה לטיפול נמרץ בילדים
• יחידה לטיפול נמרץ קרדיולוגי (טיפול נמרץ לב חזה)
• יחידה לטיפול נמרץ נוירוכירורגי
• יחידה לטיפול נמרץ כירורגית
• יחידה לטיפול נמרץ כללי או נשימתי

תחום הסיעוד כולל בתוכו מעקב קפדני תוך התמקדות בטיפול המיטבי בחולים קשים או לא יציבים לאחר פציעות קשות, ניתוחים או מחלות מסכנות חיים. ניתן למצוא אחיות עם קורס על־בסיסי בטיפול נמרץ במגוון יחידות, כגון יחידות טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ כירורגי, יחידות טראומה, יחידות טיפול נמרץ לב חזה, יחידת כוויות, טיפול נמרץ ילדים, חדרי מיון ועוד. מומחיות זו נועדה בדרך כלל לטיפול במטופלים במצבים קשים הזקוקים להנשמה מכנית על ידי אינטובציה אנדוטרכלית או מתן תרופות תוך ורידיות וירואקטיביות לניתוח.

אחיות טיפול נמרץ מטפלות בחולים קשים ולא יציבים, הדורשים הערכות תכופות יותר ושימוש בטכנולוגיות ותרופות מצילות חיים. אף על פי שרבים מחולי היחידות לטיפול נמרץ סובלים מבעיות בריאות כרוניות ומתחלואה נלווית, חולים המאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ מצויים במצב פעיל של פתולוגיה חריפה או החמרה של פתולוגיה כרונית. אחיות טיפול נמרץ מיישמות את הידע המקצועי שלהן על מנת לטפל ולשמור על איכות חייהם של חולים קשים הנמצאים לעיתים קרובות על סף מוות. אחיות טיפול נמרץ מבצעות הערכות של מצבים קריטיים, מעניקות טיפול והתערבות אינטנסיבית, ותומכות במטופליהן. כמו כן כל האחיות עם ההכשרה המתאימה יודעות כיצד לתפעל ולתחזק מערכות תומכות חיים הכוללות מכונות הנשמה המנשימות דרך קנה הנשימה או באמצעות אינטובציה. בנוסף האחיות נותנות ומנטרות תרופות המווסתות את לחץ הדם ואת פעילות הלב באופן רציף על מנת לשמור על לחץ עורקי ממוצע שמבטיח אספקת דם מספקת לאיברים ורקמות.

הכשרה והשכלה

אחיות טיפול נמרץ בישראל עוברות קורס למידה מרוכז ועמוק (קורס על־בסיסי) הכולל בתוכו תכנים אקדמיים וקליניים מייצגים לעבודתן בשדות הטיפוליים. תוכנית הלימודים כוללת את התכנים הבאים:

1. מצבים אקוטיים מייצגים במערכת הנשימה.
2. מצבים אקוטיים מייצגים במערכת הקרדיו־וסקולארית.
3. הפרעות בקצב הלב, ופענוח אק"ג
4. קורס ACLS –‏ advanced cardiac life support – קורס החייאה מתקדם.
5. ניתוחי לב חזה.
6. מצבים אקוטיים מייצגים במערכת העצבים.
7. מצבים אקוטיים מייצגים במערכת כליה ושתן.
8. מצבים אקוטיים נבחרים.
9. טראומה ומצבים חריפים רב מערכתיים.
10. ליווי משפחה של חולה במצב קריטי ואקוטי.
11. טיפול פליאטיבי בטיפול נמרץ .
12. סימולציות פעולות סיעוד ופעולות חריגות.

פעולות המותרות לאחות מוסמכת, בעלת תעודת רישום בטיפול נמרץ משולב

• הוצאת קו עורקי (Arterial Line)
• הזרקה בדחף של תרופות לווריד
• הזרקה בדחף של תרופות לצנתר בווריד מרכזי ומערכות חלופיות לווריד
• שאיבת דם לסוג והצלבה, הזמנת דם ומוצריו
• שאיבת דם מקו עורקי פתוח
• חיבור וניתוק חולה למנשם
• טיפול בצנתר גנץ־סוואן
• לקיחת דם לבדיקות, לרבות דגימת דם עורקי לגזים
• לקיחת דגימת דם ורידי (Venous Blood)

פעולות חריגות המחייבות היתר פרטני מטעם מנהל הארגון הרפואי

• דפיברילציה
• חיבור אלקטרודות לקוצב, קביעת הקצב והאמפליטודה
• התאמת מכשיר הנשמה לצורך גמילה ממנשם

אחות טיפול נמרץ פגים ויילודים

יחידה לטיפול נמרץ ביִּלּוֹד, או בקיצור: טיפול נמרץ יִלּוֹדים (בשמה המקובל פַּגִּיָיה; באנגלית מקובלים ראשי התיבות: NICU ‏– neonatal intensive care unit, או ICN‏ – intensive care nursery) היא יחידה לטיפול נמרץ המתמחה בטיפול בילודים חולים, או כאלה שנולדו בלידה מוקדמת, בדרך כלל עד השבוע ה־34.

פגייה מנוהלת בדרך כלל בידי נאונאטולוג מומחה, ומאוישת בידי אחים ואחיות, רופאים ומתמחים, דיאטן קליני, רוקח, מטפלי נשימה ומומחים מדיסציפלינות רפואה שונות. ביחידות גדולות זמינים בדרך כלל מומחים בקשת רחבה יותר של תחומים. תינוקות רבים בפגיות שוהים באינקובטורים. היחידה מטפלת בפגים שנולדים החל משבוע 23 להריון, המתאפיינים בחוסר בשלות של מערכת הנשימה ולעיתים דורשים הנשמה מלאכותית המתבצעת באמצעות מכשור הנשמה מהמתקדמים בעולם, בחוסר בשלות של מערכת העיכול, הדורשת הזנה דרך הוריד והזנה הדרגתית דרך מערכת העיכול, תוך ניטור קפדני והדוק, בעזרת מכשור מתקדם, של מצבו של הפג.

בדיקות מעבדה שגרתיות ובדיקות הדמיה, כגון צילומים ואולטרה־סאונד, נעשים בתוך המחלקה, דבר המאפשר לבצע בדיקות אלה גם לפגים הקטנים והחולים ביותר, ללא צורך בהעברתם למחלקות אחרות בביה"ח.

עם גדילת והתייצבות הפגים, ניתן בהדרגה להפחית את מידת האינטנסיביות של הטיפול על ידי הצוות, ומעבירים להורים בהדרגה את תפקיד הטיפול בילד. בשלבים של יציבות התינוק, מעודדת האחות את ההורים להשתמש ב"שיטת הקנגורו" לפיה מוצא התינוק מתוך האינקובטור, מונח על החזה החשוף של האם או של האב, ומכוסה בשמיכה. הוכח כי שיטה זו איננה גורמת להפרעה במאזן חום הגוף של התינוק, ובמקביל גורמת להרגעה של התינוקות ומחזקת את הקשר בין ההורה לתינוק.

פרט לטיפול בפגות מטפלים ביחידות ברחבי הארץ במגוון מומים מולדים, בעיקר של מערכת הנשימה, העיכול, מערכת העצבים ומערכת השתן.

הכשרה והשכלה

תחום הסיעוד בפגיה כולל תוכנית הכשרה בתחום ייחודי טיפול נמרץ פגים וילודים הנותן דגש על אומדן של סימנים וסימפטומים אצל פג במצב קריטי ומורכב, אבחון, קביעת טיפול והערכה, כולל מצבים כגון: פגיעות במערכת העצבים, מערכת העיכול, מערכת הנשימה, מערכת לב וכלי דם. כמו כן, האחות עוסקת בהיבטים ייחודיים של אשפוז הפג בפגייה, כמו מניעת זיהומים ביחידה לטיפול נמרץ פגים, פיתוח מיומנויות תמיכה וליווי משפחה של פג בדגש על אשפוז ממושך, כאב, ויסות חום גוף, גרייה וקידום ההתפתחות המוטורית והחברתית.

אחיות טיפול נמרץ פגים ויילודים בישראל עוברות קורס למידה מרוכז ועמוק (קורס על־בסיסי) הכולל בתוכו תכנים אקדמיים וקליניים מייצגים לעבודתן בשדות הטיפוליים. תוכנית הלימודים כוללת את התכנים הבאים:

1. מבוא והיבטים חוקיים בסיעוד הפג והילוד
2. היבטים בהריון ולידת ילוד בסיכון גבוה ופג
3. הפרעות במערכת עצבים אצל פג וילוד בסיכון
4. הפרעות במערכת הנשימה אצל פג וילוד בסיכון
5. הפרעות במערכת לב וכלי דם אצל פג וילוד בסיכון
6. מצבי חירום בפג ובילוד כולל NRP.
7. הפרעות במערכת עיכול אצל פג וילוד בסיכון
8. הפרעות במערכת השתן אצל פג וילוד בסיכון
9. הפרעות במערכת אנדוקרינית אצל פג וילוד בסיכון
10. אומדן פיזיקלי של פג וילוד
11. היבטים סיעודיים של טיפול בפג באשפוז ממושך
12. מערכת החיסון והדם אצל פג וילוד בסיכון
13. הפג ומשפחתו באשפוז ממושך

פעולות המותרות לאחות מוסמכת בעלת תעודת רישום בטיפול נמרץ פגים

1. הוצאת קו עורקי מנהל הסיעוד
2. הזרקה בדחף של תרופות לווריד
3. הזרקה בדחף של תרופות לצנתר בווריד מרכזי ומערכות חלפיות לווריד
4. שאיבת דם לסוג והצלבה, הזמנת דם ומוצריו
5. שאיבת דם מקו עורקי פתוח
6. חיבור וניתוק מנשם מחולה מנהל הסיעוד
7. התחלת עירוי וורידי פריפרי לילוד
8. שאיבת דם מווריד פריפרי לילוד
9. הרכבת עירוי וורידי פריפרי בגפיים תחתונות ובקרקפת

פעולות חריגות המחייבות היתר פרטני מטעם מנהל הארגון הרפואי

• התאמת מכשיר הנשמה לצורך גמילה ממנשם
• שאיבת דם מעורק פריפרי ליילוד
• התקנת קו עורקי פריפרי

אחות גריאטריה

אחות גריאטריה מתמחה בטיפול בחולים מבוגרים ומהווה חלק מכריע בצוות הבריאות בסיוע למבוגרים לשמור על הניידות, העצמאות ואיכות חייהם. האחיות מיומנות לצפות את צורכיהם של מבוגרים מזדקנים ועובדות באופן הדוק יחד עם רופאים, עובדים סוציאליים ובני המשפחה של המטופל בכדי לספק טיפול אינדיבידואלי לחולים קשישים. אחיות גריאטריה מתמקדות במחלות הקשורות לגיל הכוללות אוסטאופורוזיס, מחלת הסרטן, שבץ, מחלת אלצהיימר או דמנציה, דלקת פרקים, כאב כרוני, סבילות לתרופות, נפילות, מחסור תזונתי, ניידות לקויה ובריחת שתן. אחיות גריאטריות יכולות להתייחס גם לסוגיות פסיכולוגיות. מבוגרים עשויים לסבול מלקויים בניידות העלולים לגרום לתחושות של בדידות ודיכאון. בריאות הנפש משמעותית אצל חולים גריאטריים לא פחות מבריאות גופנית. בנוסף, התעללות (פיזית, פסיכולוגית וכלכלית) והזנחה מהווים דאגה בקרב הקשישים. למעשה, כארבעה מיליון קשישים חווים התעללות והזנחה, על פי האיגוד הפסיכולוגי האמריקני, ואחיות גריאטריות יכולות לספק להם את המשאבים הדרושים להם, ולעזור להם. אחיות גריאטריה עובדות במגוון מערכות בריאות הכוללות בתי חולים, בתי אבות, מרכזי פרישה, מרכזי טיפול בזיכרון, מרפאות, טיפול ביתי ועוד.

תפקיד אחות גריאטריה

אחיות גריאטריה מיומנות למלא את צורכיהם של אוכלוסיות החולים המזדקנים, ובעלות הכישורים הדרושים לפעול בשמם.

התפקידים והחובות של אחות גריאטרית עשויים לכלול:

• חינוך מטופלים.
• ניהול תרופות.
• קשר בין מטופלים, משפחה וספקי טיפול.
• שמירה על ניידות תפקודית.
• שמירה על בריאות פסיכוסוציאלית.

• טיפול סיעודי ליד המיטה בחולים גריאטריים.

אחות אונקולוגיה

אחות אונקולוגית היא אחות מוסמכת המרכזת את הטיפול בחולים האונקולוגים. תפקיד האחות האונקולוגית לא היה קיים בארץ עד שנת 2006, שאז למדו ממרכזים רפואיים גדולים בארצות הברית והחליטו "לייבא" את התפקיד לארץ. חולי הסרטן נאלצים להתמודד עם אינפורמציה רבה בעת אבחון המחלה, יחד עם תוכנית הטיפול וההתמודדות. לתוך המקום הזה, נכנסת האחות האונקולוגית, שבין שאר הדברים, מתווכת בין החולה לבין המון גורמים. התפקיד של האחות הוא מורכב ודורש ממנה לזהות קשיים ומצוקות של כל מטופל באופן אישי ולהפנות אותו לגורמים הרלוונטיים. היא בעצם מרכזת את כל הצוותים המטפלים בחולה האונקולוגי ועושה למטופל סדר במהלך הטיפול. היא מסבירה למטופל למי עליו לפנות כדי לקבל את הטיפול והתמיכה הדרושה לו. התפקיד דורש מהאחות להיות בקשר רציף עם המטופלים, ולתמוך בהם בתקופת התמודדותם עם המחלה. אחיות אונקולוגיות מסבירות למטופלים איך להצליח להתמודד עם הטיפולים וגם עם החיים בצל המחלה ולאפשר להם לנהל את חייהם ולאזן בין ניהול המחלה לבין שאר תחומי החיים. האחיות בעצם עוזרות למטופלים לחיות במקביל לההתמודדות עם המחלה. בנוסף לכך, האחיות גם מתווכות בין הקול של החולה ובני משפחתו לבין הרופא והצוות המטפל. הן מאפשרות למטופלים לבטא את עצמם ולהיות הכי אמיתיים בנוגע לתחושות שלהם, ומנסות להבין מה החולים באמת צריכים כדי להמשיך להילחם בסרטן בצורה הטובה ביותר שאפשר.

אחות נפרולוגיה ויחידות דיאליזה

אחיות נפרולוגיה מטפלות בחולים בכל הגילאים הסובלים ממחלת כליות חריפה או כרונית או הנמצאים בסיכון לכך.

אחיות נפרולוגיה עובדות במרפאות ובמכוני דיאליזה בבתי החולים ומעניקות טיפול לחולים המאושפזים המחלקות השונות בכל הקשור למחלות כליה או מעורבות של הכליות במחלות פנימיות, מצבי קדם וסב ניתוחיים, טיפול נמרץ, חדר מיון ורפואת חירום. בנוסף לכך, האחיות מטפלות במטופלים הסובלים מאי ספיקת כליות סופנית ומגיעים לטיפול מביתם 3 פעמים בשבוע, עוברים טיפול כלייתי־חליפי למשך מספר שעות (לרוב בין 4 ל־5) וחוזרים לביתם. חלקם מקיימים אורח חיים סדיר, עובדים ופעילים במסגרת יומית רגילה. יחידות ההמודיאליזה פועלות לאורך היום כדי לאפשר לחולים לתכנן את סדר יומם כפי רצונם, ולקבוע את הטיפול בדיאליזה בשעות הנוחות להם. תפקיד האחות כולל מניעת מחלות והערכת הצרכים הרפואיים של החולים ובני משפחותיהם. הטיפול במטופלים נפרולוגים עלול להיות מורכב ביותר מכיוון שחולים אלו עשויים לסבול ממחלות רקע רבות הכוללות מחלות לב וכלי דם, סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות זיהומיות, מחלות עצם או מצבים פסיכיאטריים. בנוסף, רבים מתמודדים עם סוגיות פסיכולוגיות. תפקידה של האחות הוא לעזור למטופלים לנהל את חייהם באופן תקין ולהצליח בבית הספר או בעבודה, לקיים מערכות יחסים ולהנות מתחביבים, תוך התמודדות יעילה עם המצב הבריאותי שלהם. לא כל החולים במחלת כליות נזקקים לדיאליזה או להשתלה; מרבית המחלות הפוגעות בכליות ניתנות לטיפול ובמצבים מסוימים ניתן אפילו לרפא אותם. חלק מהמטופלים עשויים לבחור טיפול שמרני וטיפול פליאטיבי. במקרים אלה, אחד מתפקידיה העיקריים של אחות נפרולוגיה הוא להדריך את החולים על המחלה, הטיפול ומה שמצפה להם בהמשך.

אחות גסטרואנטרולוגיה

האחות המומחית בגסטרואנטרולוגיה תתמקד במחלות שכיחות של מערכת העיכול במבוגרים וילדים, שיטות האבחון והטיפול בהן, כולל טיפול פולשני, טיפול תומך והתמודדות של המטופל, המשפחה והצוות המטפל עם המחלה.

אחיות גסטרואנטרולוגיה מתמקדות בטיפול באנשים הסובלים ממחלות והפרעות בדרכי העיכול. בפגישה ראשונה עם מטופל, אחות גסטרואנטרולוגיה לרוב תסקור את ההיסטוריה הרפואית של המטופל, את הסימפטומים ואת הסימנים החיוניים שלו. בנוסף, האחות תהיה אחראית גם על איסוף דגימות וביצוע הליכי אבחון אחרים, כמו צילומי רנטגן, אולטרה־סאונד וחוקנים בריום. אחיות גסטרואנטרולוגיה מסייעות גם במהלך ביצוע הליכי אנדוסקופיה המשמשים לאבחון הפרעות גסטרואנטרולוגיות.

לאחיות גסטרואנטרולוגיה תפקיד בניהול הטיפול של המטופל. האחות נדרשת להסביר למטופלים על האפשרויות הטיפוליות השונות העומדות לרשותם, וכן את היתרונות והסיכונים הנלווים להם. האחיות גם עוזרות לחולים ליטול את התרופות במקרה הצורך ונותנות להם עצות בנושאי תזונה. לעיתים יש צורך גם בטיפול ארוך טווח לאחר בעיות במערכת העיכול. אחיות גסטרואנטרולוגיה עוזרות לחולים לתכנן ניהול נכון של סדר היום יחד עם בעיות במערכת הכולל עצות לגבי מה לאכול ומה לא לאכול, או כיצד להתמודד עם התסמינים הנובעים מההפרעה ממנה הם סובלים.

אחיות גסטרואנטרולוגיה עובדות בבתי החולים במכוני גסטרו, במרפאות במסגרת הקהילה ואצל מומחים פרטיים.

אחות רפואה ראשונית

אחות רפואה ראשונית היא אחות מוסמכת העובדת במסגרת רפואית ראשונית. אחיות לטיפול ראשוני חייבות להיות מיומנות במגוון של פעולות סיעוד שונות, מכיוון שאחות זו עלולה להיתקל במסגרת עבודתה במגוון רחב של בעיות רפואיות. בדרך כלל מדובר במחלות קלות, כמו הצטננות ותגובות אלרגיות. עם זאת, האחות יכולה גם לבחור להתמחות בענפי רפואה מסוימים כאחות לטיפול ראשוני, שיאפשרו לה לטפל במחלות ספציפיות ובמטופלים מסוימים. לדוגמה, אחיות לטיפול ראשוני המתמחות ברפואת משפחה כללית יראו חולים בכל הגילאים. לעומת זאת, אחיות לטיפול ראשוני בילדים מטפלות רק בילדים ואילו אחיות לטיפול ראשוני המתמחות בגריאטריה מטפלות רק בחולים קשישים. אחות רפואה ראשונית מתקשרת עם מטופלים על בסיס קבוע ופעמים רבות יוצרת איתם קשרים אישיים וקרובים. עבודה כאחות רפואה ראשונית יכולה להיות מעט פחות מלחיצה מאשר עבודה של אחות במקום אחר. לדוגמה, האחות תצטרך רק לעיתים רחוקות להתמודד עם מצבי חירום, ובדרך כלל יהיה לה לוח זמנים צפוי מאוד עם קביעת "שעות משרד". עם זאת, אחות רפואה ראשונית צריכה להיות בעלת כישורי תקשורת מעולים ומסודרת היטב.

אחיות לטיפול ראשוני מועסקות לרוב במשרדי רופאים ובמשרדי מרפאות חוץ. עם זאת, בתי חולים ומתקני בריאות אחרים שוכרים גם אחיות אלה.

עבודת האחות בפועל:

אחיות רפואה ראשונית הן לרוב המקצוע הרפואי הראשון שרוב החולים באים איתו במגע במקומות בהם הן נמצאות. אחיות אלה עשויות להיות אחראיות על הטלפונים במשרדי שירותי הבריאות העמוסים, למשל, מה שלרוב כרוך בתיאום קביעת פגישות, רישום של מידע אודות המטופל ומתן ייעוץ למטופלים שמתקשרים.

כאשר המטופלים מגיעים לטיפול רפואי במתקן לראשונה, אחיות לטיפול ראשוני בדרך כלל אחראיות לקבל את המטופלים ולבדוק אותם. אחיות לטיפול ראשוני אחראיות לרוב גם על ביצוע הבדיקה הגופנית הראשונית של המטופלים לפני שהרופאים רואים את המטופלים. זה כרוך לעיתים קרובות בדברים כמו מדידה ותיעוד של דברים כמו גובה, משקל וסימנים חיוניים. אחות לטיפול ראשוני בדרך כלל תקשיב ותתעד גם כל סימפטום של מחלה או פציעה. במידת הצורך, אחות לטיפול ראשוני תאסוף גם דגימות, דוגמת ריר או דגימות דם, אותן יבדקו מאוחר יותר במעבדה כדי לסייע באבחון מחלות וזיהומים.

אחות רפואה ראשונית לרוב תהיה אחראית לחלק ניכר מהטיפול הישיר בחולים, כמו טיפול בחולה לאחר אבחנתו למשל. תלוי במחלה או בפציעה, הדבר עשוי לכלול דברים כמו מתן תרופות או החלפת חבישות.

הליכים רפואיים מונעים הם גם חלק חשוב בעבודתו של אחות מטפלת ראשית. אחיות אלה אחראיות לעיתים קרובות על ביצוע בדיקות סדירות, למשל. ייתכן שהם יתבקשו לנהל חיסונים ולסייע במהלך בדיקות שונות.

אחות סוכרת

בשנת 2006 הכריז ארגון הבריאות העולמי (WHO) על מחלת הסוכרת כעל מגפה. מחלת הסוכרת, בעיקר סוג 2, נפוצה ביותר. שכיחותה נמצאת בעלייה מתמדת בעשורים האחרונים. בשנת 1985 הוערך מספר חולי הסוכרת בני 20 ומעלה ברחבי העולם ב־30 מיליון ובשנת 2000 ב־170 מיליון. לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי המספר יוכפל בין השנים 2000 ו־2030 ויגיע ל־370 מיליון חולים. בישראל, על פי סקרי הבריאות הלאומיים, שיעור חולי הסוכרת בקרב בני 18 שנים ומעלה הוא 18%-7%.

גורמי הסיכון לסוכרת הם, בין היתר, סוכרת ידועה בבני המשפחה הקרובה, השמנת יתר (BMI מעל 27 ק"ג למ"ר), יתר לחץ דם ודיסליפידמיה, בעיקר HDL נמוך וטריגליצרידים גבוהים, סוכרת הריונית בעבר או לידת תינוק במשקל מעל 4 ק"ג.

גורמים התנהגותיים הידועים כמעלים את הסכנה להתפתחות סוכרת הם חוסר פעילות גופנית, ישיבה ממושכת מול מחשב או טלוויזיה, עישון, תזונה עתירת פחמימות ושומנים כגון: מזון מהיר, משקאות מתוקים, שומן צמחי ועוד.

מבין גורמי הסיכון המוזכרים, השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית גורמים לעלייה בתנגודת לאינסולין שהיא ההפרעה הפתופיזיולוגית העיקרית העלולה לגרום למצב של טרום סוכרת ולבסוף לסוכרת סוג 2.

אחות הסוכרת ניצבת כיום בפני אתגרים שלא היו בעבר. ראשית, עלייה מתמדת במספר חולי הסוכרת וכן השינוי האפידמיולוגי קרי היארעות של סוכרת סוג 1 בגיל מבוגר יותר והיארעות של סוכרת סוג 2 בקרב צעירים. אתגר נוסף מהווה כניסתן של טכנולוגיות מתוחכמות וסוגי טיפול חדשניים המחייבים עדכון הידע ושיפור מיומנויות טיפוליות באופן מתמשך כגון שימוש בתוכנות ממוחשבות לפענוח נתונים של תוצאות הניטור העצמי ונתוני משאבות אינסולין. אתגר נוסף לאחות הוא ניהול המחלה בשיתוף צוות רב תחומי. האחות אחראית לתכנון, תאום וטיפול בחולים בכל שלבי המחלה, להצגת חלופות טיפוליות בהתאמה אישית למטופל ולהפנייתו למומחים בעת הצורך והיא מהווה משאב מקצועי מייעץ ומנחה בתחומה לאחיות ולבעלי מקצועות רפואיים ופרה רפואיים השותפים לטיפול.

אתגרים אלה דורשים מיומנות ומומחיות של אחות מומחית בסוכרת.

על מנת להעצים ולהגשים את תפקידה ראינו לנכון לבנות חזון לאחות המומחית לסוכרת במאה ה־21. החזון יהווה תשתית רעיונית וערכית לעבודת האחות ואתגריה. החזון של האחות המומחית בסוכרת הוא: מצוינות מקצועית, ערכית ואנושית, המתבטאת בהיבטים הבאים:

• קיום תקשורת עם החולה ומשפחתו.
• תאום הטיפול של הצוות הרב מקצועי.
• קידום ידע ומיומנויות בטיפול.
• השגת איזון מטבולי ואיכות חיים מיטבית לחולי הסוכרת.

מנהל הסיעוד במשרד הבריאות הכיר בצורך ובחשיבות של תפקיד אחות הסוכרת ועל כן יזם קורס על־בסיסי בסוכרת. החל משנת 2006 מתקיימים קורסים על־בסיסיים בסוכרת בארץ. תוכנית הלימודים מתמקדת בהקניית ידע, רכישת מיומנויות והבנה מעמיקה של המחלה ודרכי הטיפול ומניעת הסיבוכים.

לאחר עמידה בבחינות הממשלתיות מקבלות בוגרות הקורס אישור לפעולות סיעוד המעוגנות בתפקידן של אחיות סוכרת. הפעולות תתבצענה במסגרת ניהול הטיפול ההמשכי בקהילה ובהתאם לפרוטוקולים רפואיים.

הקורס העל־בסיסי בסוכרת מאפשר לבנות את דור ההמשך ולממש חזון של אחות בוגרת קורס על־בסיסי בסוכרת בכל מרפאה.

בנוסף, בשל הצורך לתת מענה מידיי למטופלים, בכל מערכות הבריאות, בתי חולים וקופות החולים, מתקיימים קורסי העשרת ידע ומיומנות ברמות שונות, המכשירות אחיות למתן מענה מקצועי לאיתור, זיהוי וטיפול בסוכרת וטרום סוכרת.

מחקרים שונים הוכיחו כי מעקב רציף וקבוע אחר הסוכרת על ידי האחות מנהלת הטיפול תרם לשיפור משמעותי לאיזון הסוכרת, ובנוסף ניהול הטיפול העצמי של החולה השתפר והובעה שביעות רצון גבוהה בקרב המטופלים מהתמיכה והמעקב הקבוע של האחות אחר מצב הסוכרת.

התהליך הסיעודי של אחות סוכרת

התהליך הסיעודי של האחות מורכב מאומדן, קביעת מטרות טיפוליות, התערבות, תיעוד והערכה:

• אומדן וקביעת מטרות טיפוליות – האומדן הוא איסוף הנתונים על המטופל באמצעות שאלות, המהווה בסיס לבניית תוכנית ההתערבות האישית. תוכן השאלות כולל מהי שפת הקריאה והכתיבה של המטופל, האם יש בדת או בתרבות של המטופל עקרונות המתנגשים עם הטיפול בסוכרת, מה הגיל והמשקל של החולה, מה המצב הכלכלי שלו וכיצד הוא מתמודד עם המחלה. לאחר התשאול לאחות יהיה יותר מידע וכלים לעזור למטופל באופן המתאים לו ביותר ולקבוע את המטרות הטיפוליות עבורו.
• התערבות – מכלול הפעולות שעל האחות לבצע כדי ליישם את המטרות הטיפוליות האישיות. בכל התערבות המטופל נמצא במרכז כשותף להחלטות. האחות תדריך את המטופל על מועדי הניטור העצמי של רמות הסוכר בדם, רישום התוצאות והבנת משמעותן, נטילה או הזרקה נכונה של התרופות במינון ובזמן המתאים, עקרונות לתזונה נכונה, מרשם לפעילות גופנית סדירה, נזקי העישון בסוכרת ואפשרויות גמילה.
• תיעוד – יש לתעד את כל שלבי ההתערבות וההדרכה בהתאם למבנה המערכת הקיימת.
• הערכה – בירור השגת יעדים אישיים בטיפול בסוכרת; בירור גורמים מעכבים לניהול הטיפול העצמי; בדיקת הצורך בשינוי תוכנית הטיפול לאור תוצאות ההערכה, כאשר כל משוב הוא בסיס להערכה מחודשת ומתן חיזוקים חיוביים.
• תוכנית טיפול – בבניית תוכנית טיפול משתלבות הגישות השונות לטיפול בחולי הסוכרת, המאפשרות למטופל השגת איכות חיים על ציר הזמן, ברצף חיים. מעל לכל תלויה היכולת "להגיע" לחולה, לקדם ולהניע אותו בתהליך הטיפולי, בתקשורת אישית פתוחה ומועילה.

השאיפה לעתיד היא שבכל מרפאה או מחלקה יינתן מענה מקצועי לחולי הסוכרת על ידי אחות שעברה הכשרה ייעודית בסוכרת.

אחות שיקום

השיקום הוא ענף רפואי שמטרתו להכשיר מחדש את האדם הנכה לרמה מרבית של יכולתו התפקודית, ולהחזירו לביתו, לקהילתו ולזרם החיים הכללי בעזרת מערך משולב ומתואם של אמצעים רפואיים, חברתיים, חינוכיים ומקצועיים. במחלקות השיקום מתקבלים מטופלים בגילאים שונים שתפקודם ירוד עקב מחלה, תאונה או אירוע רפואי אחר והם בעלי פוטנציאל שיקומי. במחלקות השיקום עובד צוות רב מקצועי ביניהם גם אחיות בעלות הכשרה בתחום השיקום. תפקידן של אחיות שיקום הוא לעזור לחולים הסובלים ממוגבלויות פיזיות ארוכות טווח או מחלות כרוניות ולסייע להם להתמודד עם המגבלות שעלולות לנבוע מליקויים אלא. אחיות אלה עובדות עם מטופלים ומשפחות כדי ליצור תוכנית התאוששות המותאמת אישית. אחיות שיקום גם עוזרות לחולים להציב יעדים ומטרות לזמן הקרוב והרחוק. המטרה העיקרית של האחות היא לעזור למטופלים לחזור למצב הבריאותי הקודם ולפעילות עצמאית במידת האפשר, ושמירה על תפקוד מרבי. אחיות שיקום רבות עובדות עם חולים באופן שוטף. מלבד הצד הרפואי של הדברים, אחיות השיקום חייבות להיות תומכות ומעודדות, מכיוון שתהליך ההחלמה עבור מטופלים רבים יכול להיות מפרך ומתסכל. אחות צוות השיקום מסייעת ללקוחות להסתגל לאורח חיים משתנה תוך מתן סביבה טיפולית למטופלים ולבני משפחותיהם. אחיות שיקום עובדות במסגרת אשפוז בבתי החולים במחלקות השיקום, בבתי חולים שיקומיים חריפים ותת חריפים, במרפאות בקהילה, בסוכנויות לטיפולי בית ובמתקנים לדיור מוגן.

תפקידי אחות השיקום:

המטרה העיקרית של סיעוד השיקום היא לסייע למטופלים להתאושש ולהשיג מחדש עצמאות ופונקציונליות בעקבות פציעה, נכות או מחלה. אחות שיקומית מטפלת בדרך כלל בדברים הבאים:

• מחנכת ומסייעת למטופלים לחיות ולהתנהל נכון עם מחלות ופגיעות כרוניות.
• מסייעת לחולים לחזור לחייהם הרגילים לאחר מחלה או פציעה קשה.
• מלמדת טכניקות שונות הכלולות בסיעוד שיקומי כדי לעזור ללקוחות ולמשפחותיהם לפתח את מיומנויות הטיפול העצמי הנחוצות על מנת להתקדם לקראת שיקום מלא.
• מתאמת את פעילויות הסיעוד בשיתוף עם חברים נוספים בצוות השיקום כדי להקל על השגת היעדים הכוללים.
• פועלת כמודל לחיקוי עבור אחיות נוספות המטפלות במטופלים השיקומיים, המטופלים וצוות קליני אחר.
• מבצעת טיפול סיעודי להשגת תוצאות איכותיות עבור המטופלים.
• משתפת את המטופלים במידע רלוונטי לגבי המחלה.

סוגי התמחויות לאחיות – תחומי מומחיות קליניות בסיעוד

לאחר קורס על־בסיסי ותואר שני ישנה אפשרות הרחבת סמכויות והתמקצעות לתחומי מומחיות קלינית לאחיות. משמעות הדבר היא כי ישנם תחומים כמו גריאטריה שהאחיות יכולות לחתום על חידוש מרשמים רפואיים, וכן בפגיה קיימות מגוון סמכויות נרחב לאחות המומחית הקלינית כגון ביצוע אינטובציה (צנרור קנה).

אחות מומחית טיפול תומך

אחות מומחית המטפלת בחולים בסוף החיים, מאזנת טיפול תרופתי להקלה ושליטה על סימפטומים, יועצת ומדריכה את החולה ומשפחתו במסע בסוף החיים.

אחות מומחית בסיעוד גריאטרי

אחות מומחית המעניקה טיפול רפואי לקשישים. טיפול שגרתי במחלות שכיחות, זיהוי מצבי חירום, הענקת טיפול ראשוני במצב החירום והפניה לגורם רפואי מתאים. אחות מומחית בטיפול גריאטרי מורשית לחדש מרשמים ולחתום עליהם.

אחות מומחית בסוכרת

אחות מומחית המעניקה טיפול רפואי לחולי סוכרת: וויסות ואיזון המחלה למצב שיאפשר תפקוד יום יומי ואיכות חיים, מתן ייעוץ, הכוונה והדרכה לחולים, למשפחות ולצוות הרפואי, איתור מוקדם של חריגות במצבו של החולה והפנייתו לגורם רפואי מתאים.

אחות מומחית בפגים

אחות מומחית המעניקה טיפול רפואי לפגים לרבות מענה מידי לצורכי הטיפול השגרתי בפגים, איתור וזיהוי החריגים ומתן טיפול ראשוני מידי במצבים חריפים ומסכני חיים כמו גם טיפול רפואי לפגים במגוון מצבים מורכבים, ייעוץ והדרכת משפחת הפג והצוות בפגייה.

אחות מומחית בכירורגיה

אחיות מומחיות בתחום הכירורגיה מעניקות טיפול רפואי כוללני לחולה הכירורגי המאושפז. טיפול זה כולל את הטיפול השגרתי, איזון סימפטומים, איתור וזיהוי חריגים ומתן טיפול ראשוני מידי במצבים חריפים ומסכני חיים כמו גם הדרכה וייעוץ לחולה, משפחתו של החולה והצוות במחלקה.

הפעילות המרכזית של האחות המומחית בכירורגיה:

• ביצוע הערכה טרום ניתוחית וטיפול בבעיות רפואיות נלוות במטרה להביא את המטופל לניתוח במצב אופטימלי
• קבלת חולים למחלקה
• הכנת חולה לחדר ניתוח
• קבלת חולים מניתוח, אומדן וטיפול מידיים לאחר ניתוח, זיהוי וטיפול בסיבוכים מידיים
• טיפול אחר ניתוחי במחלקה
• קביעת תוכנית טיפול, ביצוע הערכות שגרה, מעקב וטיפול
• הפניה לבדיקות מעבדה, הדמיה ויועצים רפואיים ופרה־רפואיים.
• ביצוע טיפולים ייחודיים שהוכרו לביצוע האחות המומחית כחלק מתוכנית הטיפול
• ניהול טיפול תרופתי – התחלה, איזון והפסקת טיפול
• איזון סימפטומים
• מעקב וטיפול בחולים מורכבים, איתור חריגות וזיהוי סיבוכים, מתן טיפול ראשוני והפניה להמשך טיפול רופא
• מתן טיפול ראשוני מציל חיים במצבי חירום
• הדרכה לחולה ולמשפחתו
• ייעוץ והדרכה לצוותים
• הכנה לשחרור
• שיתוף צוות רב מקצועי
• מעורבות גורמי טיפול רלוונטיים בקהילה

אחות מומחית במדיניות ומינהל בסיעוד

אחות מומחית המהווה מנהיגה ומובילה ומנהלת תחום רחב היקף בארגון הרפואי. למקצועיות ניהולה, השלכות רבות על הארגון ועל שירותי הבריאות הניתנים באמצעותו. עליה לעשות שימוש מושכל במשאבים כמו: משאבי אנוש, ידע, הון, נכסים חומריים ונכסים לא־מוחשיים, זאת, על מנת להשיג את מטרות הארגון, ולהבטיח טיפול רפואי איכותי.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29388006הכשרות בסיעוד בישראל