ים יפן
מפה בתימטרית של ים יפן וסביבתו |
ים יפן (ביפנית: 日本海; ברוסית: Японское море) או הים המזרחי (קוריאנית: 동해) הוא ים שולי בחלקו הצפון-מערבי של האוקיינוס השקט. ים זה מפריד בין יבשת אסיה וארכיפלג האיים של יפן.
הסכסוך על שם הים
שמו הבינלאומי של הים הוא נושא לסכסוך ארוך שנים בין יפן לבין קוריאה. יפן מתעקשת ששמו של הים יהיה ים יפן – השם שהיה בשימוש מאז המאה ה-19 ובו הוא מוכר ברחבי העולם. לעומתם טוענים הקוריאנים כי שם זה הוא סמל לעבר האימפריאלסטי של יפן. גם בין שתי הקוריאות אין הסכמה. קוריאה הצפונית מתעקשת על השם העממי הים הקוריאני המזרחי (בפרט לחלק הסמוך למפרץ קוריאה המזרחי), בעוד שקוריאה הדרומית מתעקשת על הים המזרחי בטענה שהיפנים קראו לים "הים המזרחי" ("הים האוריינטלי").
לאורך ההיסטוריה ניתנו לים מספר שמות כמו הים המזרחי, הים הקוריאני המזרחי, הים היפני, הים הקוריאני, ים יפן, ים קוריאה והים האוריינטלי. השם "ים יפן" הפך לתקן בין-לאומי על ידי הלשכה ההידרוגרפית הבינלאומית (IHB) בשנת 1919 כאשר קוריאה הייתה תחת כיבוש יפני.
מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 הגבירה ממשלת קוריאה הדרומית את מאמציה לשנות את שמו הבינלאומי של הים לשם "הים המזרחי". ממשלת קוריאה הצפונית תומכת בשכנתה מדרום, ואולם בכל המסמכים הרשמיים המפורסמים בשפה האנגלית היא מתעקשת על השם המלא, "הים הקוריאני המזרחי". האו"ם והארגון ההידרוגרפי הבינלאומי (IHO) לא קיבלו ולא דחו עד עתה את הטענה הקוריאנית, המתנגדת לשימוש בשם "ים יפן".
גאוגרפיה
שטחו הכולל של ים יפן הוא 978,000 קמ"ר והעומק הממוצע שלו הוא כ-1,752 מטר, כאשר הנקודה העמוקה ביותר היא 3,742 מטר מתחת לפני הים. הים מוקף מכל צדדיו ביבשה: ממזרח נמצאים האיים היפנים הוקאידו, הונשו, קיושו והאי הרוסי סחלין, בצפון מערב נמצא חוף רוסיה ובמערב – חצי האי הקוריאני.
לים יש שלושה אגנים גדולים: אגן יאמטו בדרום־מזרח, אגן יפן בצפון ואגן צושימה (אגן אוליאונג) בדרום־מערב. באגן יפן נמצאים האזורים העמוקים ביותר בים, בעוד ששני האגנים האחרים רדודים יותר.
המדפים היבשתיים בחופים המזרחיים של ים יפן רחבים, ואילו בחופים המערביים, במיוחד לאורך חצי האי הקוריאני, הם צרים – כ-30 ק"מ בממוצע.
גאולוגיה
מצרי ים
הרצף היבשתי מסביב לים יפן נקטע באמצעות חמישה מצרי ים המחברים את ים יפן לגופי מים נוספים:
- מצר הטטרים בצפון המפריד בין אסיה לאי סחלין
- מצר לה פרוז בצפון־מזרח המפריד בין האי סחלין לבין האי הוקאידו
- מצר צוגרו במזרח המפריד בין האי הוקאידו לאי הונשו
- מצר קנמון בדרום המפריד בין האי הונשו לאי קיושו
- מצר קוריאה בדרום־מערב המפריד בין האי קיושו לחצי האי הקוריאני. מצר זה מורכב מהתעלה המערבית וממצר צושימה (התעלה המזרחית), הנמצאים משני צדדיו של האי צושימה.
מבנה הקרקעית
ים יפן משתרע מצפון ומדרום לרכס יאמטו. מקורו של הרכס בגבול פתיחה יבשתי, והוא הפך למרכז התפשטות. בסיסו מורכב מסלעי גרניט, ריוליט, אנדזיט ובזלת, מעליהם מפוזרות גרוֹרוֹת של סלעים געשיים.[1]
בחלקו הצפוני של הרכס מצוי אגן יפן המורכב מקרום אוקייני שעומקו 3,000–3,600 מטרים.[2] הקרום האוקייני באגן יפן משמש מצע למשקעים ממקור יבשתי שעוביים 1,000-1,500 מטרים.
בחלקו הדרומי של ים יפן מצויים שני אגנים נוספים: אגן יאמטו ואגן סושימה. הקרום בתחתית אגנים אלה עבה מזה של אגן יפן, והוא מורכב מגושים מועתקים של קרום יבשתי שעברו מתיחה והידקקות עם פתיחת הים.[2]
כלכלה
האזורים הצפוניים של הים בעלי אזורי דיג עשירים מאוד וניתן להמחיש זאת בכך שגם קוריאה הדרומית וגם יפן טוענות לבעלות על סלעי ליאנקור המבודדים באמצע הדרך בין שתי המדינות. הים חשוב גם מבחינת המשאבים הטבעיים אחרים שיש בו כמו המינרלים השונים, ובמיוחד החול המגנטי. בים ניתן למצוא גם גז טבעי ומספר שדות נפט. מאז הזינוק הכלכלי של מדינות מזרח אסיה הפך ים יפן לדרך ימית חשובה שממלאת תפקיד חשוב בכלכלה האזורית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ים יפן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ים יפן בבריטניקה המקוונת
- ^ 2.0 2.1 טופוגרפיה תת-ימית של יפן
32630162ים יפן