היום שבו מתה המוזיקה
 | |
| אנדרטה באתר ההתרסקות, 2003 | |
| תאריך | 3 בפברואר 1959 |
|---|---|
| מיקום | ליד קליר לייק, איווה, ארצות הברית |
| גורם | חוסר התמצאות מרחבי ואיבוד שליטה בגלל תנאי מזג-האוויר |
| קואורדינטות | 43°13′13.3″N 93°22′53.1″W / 43.220361°N 93.381417°W |
| הרוגים | 4 (כולם) |
| ניצולים | 0 |
| המעורבים באסון | |
| כלי טיס | |
| כלי טיס | ביצ'קראפט בוננזה |
| מספר זנב | N3794N |
| מוצא | נמל התעופה העירוני של מייסון סיטי, איווה |
| יעד | נמל תעופה הקטור, צפון דקוטה |
| מפעיל | שירות טיסות דווייר, מייסון סיטי, איווה |
| נוסעים | 3 |
| אנשי צוות | 1 |
היום שבו מתה המוזיקה (באנגלית: The Day the Music Died) הוא הכינוי שניתן לתאריך 3 בפברואר 1959, בו נהרגו זמרי הרוקנ'רול הפופולריים באדי הולי, ריצ'י ואלנס וג.פ. "ביג בופר" ריצ'רדסון, בתאונת מטוס קל בו טסו באיווה, ארצות הברית.
שלושת נוסעי המטוס והטייס נהרגו בהתרסקות. סיבת ההתרסקות הייתה שילוב של תנאי מזג אוויר קשים וטעות טייס.
הביטוי "היום שבו מתה המוזיקה" נטבע על ידי דון מקליין בשירו על התאונה מ-1971, "אמריקן פאי".
ב-2003 הקים מעריץ אנדרטה מפלדת אל-חלד, המעוצבת כגיטרה ושלושה תקליטים הנושאים את שמות הזמרים שנספו. האנדרטה ממוקמת בסמוך לאזור ההתרסקות. הנקודה המדויקת של ההתרסקות מצוינת על ידי ארבעה עצי אלון שניטעו במקום.
ב-2007 הועברה גופתו של ביג בופר למיקום מתאים יותר בבית הקברות בו נקבר. בנו ניצל את ההזדמנות וביקש לנתח את גופתו על מנת לבדוק האם יכול היה לשרוד את התאונה ולנסות להזעיק עזרה, זאת בעקבות שמועות ותאוריות קשר שהופצו בנוגע לתאונה. ממצאי הנתיחה הפריכו את השמועות הללו. כמות השברים בעצמותיו של ביג בופר הייתה רבה מאד והסיכוי ששרד את ההתרסקות אינו סביר.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
ערן סבאג, "חיים של אחרים" על היום שבו מתה המוזיקה, באתר iCast, 3 בפברואר 2013
