הטבח באודסה
הטבח באודסה היה טבח שבמהלכו נרצחו יהודים באודסה וכותרו עיירות בטרנסניסטריה, בסוף 1941 ובחורף 1942. הטבח בוצע במסגרת השואה בידי כוחות רומנים עם סיוע גרמני. השם, "הטבח באודסה", מתייחס הן לאירועי 22–24 באוקטובר 1941, שבהם נורו או נקברו חיים בין 25,000 ל-34,000 יהודים, והן לרציחתם של למעלה מ-100,000 יהודים אוקראינים בעיר ובסביבתה שבין הנהרות דניסטר ובוג, במהלך הכיבוש הרומני-גרמני של האזור.
כיבוש אודסה
המתקפה של צבא רומניה, שבין מטרותיה היה כיבוש אודסה, נפתחה ב-3 באוגוסט 1941, כשהארמייה הרביעית, בפיקודו של גנרל ניקולאה צ'יופרקה, צלחה את הדניסטר, כשלצידה הארמייה החמישית. לפי תוכנית המערכה, שהכין מרשל יון אנטונסקו אישית והועברה לכוחות ב-8 באוגוסט, הארמייה הרביעית צוותה לכבוש את אודסה תוך כדי תנועה. המציאות לא תאמה את תוכניותיו של אנטונסקו, התנגדות אודסה הייתה חזקה והמתקפה נעצרה.
גנרל צ'יופרקה היה מהמתנגדים לפלישת רומניה מעבר לגבולות, שקדמו לאולטימטום הסובייטי, שקדם להשתלטות ברית המועצות על בסרביה. ב-3 בספטמבר שלח תזכיר לאנטונסקו, בו ציין את מצב צבאו, החימוש והמורל, והציע שינוי בתוכניות. אנטונסקו וראש המטה הכללי, גנרל יואניציו, דחו את הצעות של צ'יופרקה והוא נדרש לפעול לפי התוכנית. בשתי ההסתערויות, שנערכו, הארמייה הרביעית איבדה 58,855 מחייליה, 11,046 מתים, 42,331 פצועים ו-5,478 נעדרים. ב-9 בספטמבר הוחלף גנרל צ'יופרקה על ידי גנרל יאקובוביץ', מי שהיה עד אז שר המלחמה וקיבל הוראות להמשיך בהתאם לתוכנית של אנטונסקו. ביצועיו של יאקובוביץ' לא היו מוצלחים יותר, במיוחד לאחר שהתותחים הרומנים הפסיקו לירות בגלל מחסור בתחמושת. ב-22 בספטמבר, לאחר שגנרל יואניציו מת בתאונת דרכים, יאקובוביץ' נקרא לבוקרשט ומונה לראש מטה כללי במקום יואניציו[1]. לנוכח חוסר ההתקדמות הוחלט לקבל את תוכניתו של צ'יופרקה והיא הובילה לכיבוש אודסה.
ב-16 באוקטובר 1941, בשעה 10.30, נכנסו לאודסה הפטרולים הקדמיים של דיוויזיית הרגלים השביעית ובשעה 16.00 נכבש הנמל - בו זמנית נכנסו לעיר גם יחידות גרמניות. הרומנים רצו לשנות את שם העיר ל"אנטונסקו" והסובייטים העניקו לעיר את התואר "עיר גיבורה", תואר שהוענק רק לעוד שלוש ערים, מוסקבה, לנינגרד וסטלינגרד.
הארמייה הרביעית הרומנית איבדה 92,345 מבין 340,223 לוחמיה, 17,729 מתים, 63,345 פצועים ו-11,471 נעדרים. לאחר כיבוש אודסה הוחזרה הארמייה לרומניה והוחלפה בארמייה השנייה, בפיקודו של גנרל ניקולאה מאצ'יצ'י[2].
לפני הטבח
לפני מלחמת העולם השנייה הייתה באודסה קהילה יהודית גדולה שמנתה כ-180,000 יהודים, כ-38% מכלל תושבי העיר. ב-16 באוקטובר 1941 נכנסו לאודסה הגרמנים והרומנים לאחר שהסובייטים נסוגו ממנה. בעת שהגרמנים והרומנים כבשו את העיר, נותרו בה בין 80,000 ל-90,000 יהודים, לאחר שהאחרים נמלטו או פונו בידי הסובייטים. לאחר הכיבוש ריכזו הגרמנים את יהודי הסביבה באודסה ובמחנות ריכוז רומניים שהוקמו בסביבה.
שבוע לאחר הכניסה לעיר, ב-22 באוקטובר, התפוצצה פצצה במפקדה הרומנית, והרגה את מפקד הכוח הרומני, 16 קצינים, 9 מפקדים שאינם קצינים ועובדי ציבור ו-35 חיילים.
גנרל יון אנטונסקו הורה מבוקרשט שעל כל אחד מן הקצינים הרומנים והגרמנים ההרוגים, יירצחו 200 יהודים, ועל כל חייל הרוג, יוצאו להורג 100 יהודים. על אדם אחד להילקח כבן ערובה מכל משפחה יהודית בעיר. הפקודה, מספר 302.826, דרשה: "מעשה נקם מיידי, כולל חיסולם של 18,000 יהודים בגטאות ותלייתם של לפחות מאה יהודים על כל חייל גדודי הרוג, בכיכר העיר."
הטבח ב-22–24 באוקטובר
הרומנים האשימו את היהודים בפיצוץ במפקדה, והם השתמשו בזה כתירוץ לטבח ומעשי הזוועה שעשו, כאשר רצחו 5,000 יהודים באודסה, ב-23 באוקטובר. תחילה הם ירו בהם בקבוצות של בין 30 ל-40 יהודים, וחלקם נתלו.
אחר הצהריים רוכזו למעלה מ-25,000 יהודים ונלקחו החוצה לשערי הכפר דלניק. כאשר הגיעו לשערים, הופנו 50 יהודים אל תוך התעלות ונורו למוות בידי סגן קולונל ניקולאי דלאנו בעצמו. הרומנים חששו שמעשי הרצח יימשכו זמן רב מדי והובילו את השאר, כ-22,000 יהודים, לתוך מבני אחסון גדולים שבהם עשו בורות למכונות ירייה. הדלתות נסגרו וסגן קולונל ניקולאי דלאנו הורה לחייליו לירות לתוך המבנים. על מנת להבטיח שאיש לא נותר בחיים, הם העלו את המבנים באש בשעה 17:00. ביום שלמחרת, הושלכו רימונים אל תוך אחד המבנים. יהודים אחרים נאספו בכיכר הנמל, רוססו בגז, והועלו באש. למעלה מ-22,000 גופות נמצאו בקברים המוניים לאחר המלחמה.
בין 35,000 - 40,000 מהיהודים שנותרו בחיים הועברו לגטו שנמצא בפרוור של העיר סלובודה שמרבית המבנים בו כבר היו הרוסים כליל, ועקב כך הם נשארו לגור ברחוב למשך 10 ימים, בין 25 באוקטובר ל-3 בנובמבר, וכתוצאה מכך יהודים רבים קפאו למוות.
מעשי טבח נוספים של יהודים באודסה
ב-28 באוקטובר, החל טבח נוסף בעיר, כאשר 4,000 - 5,000 יהודים רוכזו בתוך אורוות ונורו למוות. בסוף דצמבר נרצחו 50,000 יהודים נוספים ממחנה הריכוז בוגדנובקה. חודש אחד מאוחר יותר נלקחו 10,000 יהודים בצעדת מוות לשלושת מחנות הריכוז בגולטה.
בינואר הושלם תהליך ההשמדה, לאחר חיסולם של היהודים הנותרים בסלובודקה. בין 12 בינואר ל-23 בינואר הועברו 19,582 היהודים האחרונים בקרונות משא לברזובקה, ומשם למחנות הריכוז בגולטה. שנה וחצי מאוחר יותר נרצחו כמעט כל היהודים בגולטה.
הגדרת הטבח באודסה
אף שעל עובדת קיום הטבח לא הוטל ספק ממשי בידי היסטוריונים, לכמה מהם יש נתונים שונים בקשר למספר הנרצחים, במידה מסוימת כיוון שלטבח אודסה יש מספר הגדרות שונות. חלקם מחשיבים את הרציחות של יהודי אודסה כטבח וחלקם קוראים לרצח העם בטרנסניסטריה בידי הגרמנים, הרומנים ובעלי בריתם, כטבח.
הדיווחים הרשמיים של השלטון הרומני בשואה, טוענים שבעיר אודסה, מ-18 באוקטובר 1941, ועד אמצע מרץ 1942, רצח הצבא הרומני, בסיוע של רשויות אזוריות, כ-25,000 יהודים וגירש למעלה מ-35,000, שרובם נרצחו בשלב מאוחר יותר של המלחמה. הדיווחים מציינים גם פרטים על 50,000 יהודים שנרצחו בבוגדנובקה, ועשרות אלפים שנרצחו בגולטה וסביבתה. הספרייה היהודית הווירטואלית מדווחת על 34,000 יהודים שנרצחו באירועי 22–25 באוקטובר, ועל פי מוזיאון השואה האמריקאי "הכוחות הרומניים והגרמניים רצחו כמעט 100,000 יהודים באודסה במהלך שליטתם בעיר."
לאחר המלחמה
משפטם של פושעי מלחמה
משפטם של מבצעי הטבח באודסה הכבושה וסביבת דלניק הסמוכה ב-21–22 באוקטובר 1941 החל בבית הדין העממי בבוקרשט. הוא הסתיים ב-22 במאי 1945. גנרל ניקולאי מאצ'יצ'י (Nicolae Macici) נמצא אשם בביצוע הטבח, ונידון למוות. עוד 28 חברים בכוחות הרומניים ששלטו באודסה נענשו במאסרים בכלא, בין שנה אחת למאסר עולם. ב-1 ביולי 1945, מיכאי הראשון, מלך רומניה, המיר את עונשו של מאצ'יצ'י למאסר עולם. מאציצי מת לבסוף בשנת 1950 בכלא איוד (Aiud).
הנצחה
הסרט "לא אכפת לי אם ההיסטוריה תזכור אותנו כברברים" משנת 2018 עוסק בטבח באודסה. הסרט היה נציג רומניה עבור פרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-91, אך לא נבחר[3].
בעיר אודסה הוקם שלט הנצחה לזכר קורבנות הטבח.
קישורים חיצוניים
- הדו"ח הסופי של הוועדה לחקר השואה ברומניה, 2004 באנגלית או ברומנית.
- על הטבח במאמר "מסעות הרצח ההמוני של הרומנים בטרנסניסטריה, 1941-1942", מאת ז'אן אנצ'ל, באתר יד ושם
- FĂRĂDELEGILE SĂVÎRȘITE DE CĂTRE ADMINISTRAȚIA ROMÂNEASCĂ FAȚĂ DE EVREI LA ODESSA (1941-1942) (ברומנית)
הערות שוליים
- ^ Ivan Cristi, Bătălia de la Odessa עמוד 4 (ברומנית)
- ^ Ivan Cristi, Bătălia de la Odessa עמוד 5 (ברומנית)
- ^ Barraclough, Leo (3 באוגוסט 2018). "Oscars: Romania Selects 'Barbarians' as Academy Awards Entry". Variety. נבדק ב-3 באוגוסט 2018.
{{cite web}}: (עזרה)
32297598הטבח באודסה