החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם

 החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם

תאריך	31 באוקטובר 2000
ישיבה מספר	4,213
קוד	S/RES/1325 (מסמך)
נושא	נשים, שלום וביטחון
סיכום הצבעה	15 הצביעו בעד 0 הצביעו נגד 0 נמנעו
תוצאה	התקבלה
הרכב מועצת הביטחון
חברות קבועות
חברות לא קבועות

החלטה מספר 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם מיום 31 באוקטובר 2000, מצהירה על המחויבות של מועצת הביטחון של האו"ם להגן על נשים ולהבטיח את ייצוגן בתהליכי שלום ובפוליטיקה הבינלאומית. החלטה זו שנתקבלה לאחר שנים רבות, עקובות מדם, הצהירה על הצורך של קובעי מדיניות ושל המשפט הבינלאומי להסתכל על חוויותיהן של נשים ונערות החיות באזורי לחימה וסכסוכים אלימים מתוך נקודת מבט מגדרית ומתוך הכרה בהשפעה הייחודית הקיימת על נשים, נערות (וילדים) במצבים כגון דא. החלטה 1325 מהווה את המסמך הרשמי הראשון של מועצת הביטחון שדרש מהצדדים המעורבים בסכסוכים אלימים לכבד זכויות נשים ולתמוך בשיתוף וייצוג נשים בתהליכי משא ומתן לשלום ובפתרון סכסוכים. את ההחלטה יזמה שרת החוץ של נמיביה בעת שכיהנה כראש המועצה לביטחון של האו"ם, לאחר עבודת לובי של ארגוני נשים, שבראשם יוניפם (UNIFEM). בעקבות החלטה זו, גיבשו 23 מדינות ברחבי העולם תוכניות פעולה לאומיות (National Action Plans) להטמעת עקרונות החלטה 1325, ובכללן ארצות הברית, בוסניה, ליבריה, בריטניה, ספרד, נורווגיה והפיליפינים. מדינת ישראל הייתה המדינה הראשונה בקרב חברות האו"ם אשר הטמיעה בחוק חלק מעקרונות החלטה 1325. על אף שבשנת 2014 התקבלה החלטת ממשלה המחייבת ניסוח של תוכנית פעולה לאומית לשוויון מגדרי ברוח החלטה 1325, טרם נערכה בישראל תוכנית שכזו.

עיקרי ההחלטה

בהחלטה שלוש סוגיות מרכזיות: הסוגיה הראשונה היא ההשפעה של סכסוכים אלימים ומלחמות על נשים (ועל ילדים). היא נשענת על ההכרה בכך שנשים (וילדים) הם הקרבנות העיקריים של מלחמות בתקופתנו, הנערכות לרוב בעורף האוכלוסייה וחשופים יותר לפגיעות כגון: פגיעה גופנית בנשים, אלימות במשפחה, מניעת שירותים ייחודיים, היעדר השפעה פוליטית, עוני, סחר בנשים ומחלות באיברי הרבייה. על כן ההחלטה תובעת הגנה מוגברת על נשים בעת סכסוך אלים ולאחריו. באופן זה ההחלטה מציגה את החשיבות שבבחינת סכסוכים צבאיים בפרספקטיבה מגדרית. הסוגיה השנייה היא שיתוף נשים בפתרון סכסוכים ובתהליכי שלום. ההחלטה מדגישה את החשיבות שבשילוב נשים ביצירת הסכמים לסיום אלימות ובחיפוש אחר פתרונות צודקים ומתאימים להשגת הסכמי שלום. בדרישה לייצוג של נשים בניסיונות להשכין שלום ובשילוב נקודת המבט של נשים בנושאים אלה, ביקשו מנסחי ההחלטה לשבור את מחסום המגדר הקיים בפעולות למען השלום. הסוגיה השלישית, קוראת להטמיע נקודת השקפה מגדרית בכל פעילויות האו"ם ומוסדותיו הנוגעות לאזורי סכסוך, כולל בקרב כוחות שמירת השלום.

חשיבות החלטת מועצת הביטחון של האו"ם

ייחודה וחשיבותה של ההחלטה נובעות משינוי ברמה הבינלאומית לצד שינוי יומיומי שהיא מצליחה לחולל ברמת השטח במקומות השונים בעולם ובפעילות שהחלה בעקבותיה על ידי תנועות נשים וארגוני זכויות אדם, הפועלים להשתמש בה על מנת להביא פתרונות ולקדם את הנושאים שהועלו בה, ברמת השטח. כאן מתחברים להם פמיניזם עם עבודה לזכויות אדם ואכיפת החוק ההומניטארי הבינלאומי.

החלטה 1325, מעלה לשיח הציבורי את סוגיית האלימות על רקע מגדרי בזמן מלחמה ומעל הכל מדגישה את החובה בייצוגן של נשים בכל העניינים הנוגעים להן ובשיתופן בחיפושים אחר פתרונות צודקים למניעת סכסוכים וכן יישוב ושיקום של מדינות לאחר סכסוכים. כל זאת מתוך הבנה עמוקה כי לנשים נקודת מבט ייחודית, חיונית ובעלת ערך רב, אשר חייבת להישמע בעת קבלת החלטות הנוגעות לציבור הרחב בכלל ולנשים בפרט וחייבת להוות חלק בלתי נפרד מדרך קבלת ההחלטות.

לפיכך, מתוך החלטה 1325, קראה מועצת הביטחון של האו"ם לכל המדינות החברות באו"ם לכלול נשים בכל מוקדי קבלת ההחלטות, פנימיות ובינלאומיות כאחד, מתוך אותה הכרה בחשיבות הזווית המגדרית. יש להדגיש את החשיבות ההיסטורית של ההחלטה, שכן זאת הפעם הראשונה בה המשפט הבינלאומי מביע תמיכה רשמית בשילוב קבוצות אזרחיות, ובייחוד נשים, בהליכי שלום וביישום הסכמי שלום. ההחלטה תורגמה למספר ניכר של שפות, ואומצה על ידי תנועות פמיניסטיות ברחבי העולם.

חשיבות ההחלטה בישראל

בשורתה של החלטה 1325 הייתה רלוונטית ביותר למציאות הישראלית, זאת בין היתר לאור העובדה כי אזרחים ואזרחיות בישראל נתונים להתקפות ואיומים בטחוניים לעיתים קרובות. מסמך שהוגש לוועדה לקידום מעמד האישה, מציג את החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם בדבר נשים, שלום וביטחון ואת הפרשנות שנתנו להחלטה מומחים וגופים שונים. כמו כן, המסמך בוחן צעדים שנקטו מדינות וארגונים ממשלתיים ולא-ממשלתיים ליישום ההחלטה. לבסוף המסמך מביא שתי דוגמאות למעורבותם של ארגוני נשים בתהליכי שלום שהתנהלו בשנים האחרונות בצפון אירלנד ובמערב אפריקה. בתקופה זו פעל ארגון "אשה לאשה" ליישומה של החלטה 1325 בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולהכללתן של נשים ממגזרים שונים בחברה בהליכי משא-ומתן ובמפגשים פורמליים ובלתי-פורמליים בין ישראלים לפלסטינים. הארגון העביר למרכז מחקר ומידע של הכנסת מידע ומסמכים לצורך גיבוש המלצות לקידום יישומה של החלטה 1325 בישראל.

תיקון חוק שיווי זכויות האישה

בתאריך 20 ביולי 2005 חוקק תיקון מס' 4 לחוק שיווי זכויות האישה, אשר עוגן בסעיף 6ג1 לחוק שיווי זכויות האישה הקובע כי: "בוועדה ציבורית ובצוות שמינו הממשלה, ראש הממשלה, שר, סגן שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי (להלן-גוף ממונה) יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה". הדבר התאפשר באמצעותן של חברות הכנסת יולי תמיר ואתי לבני שהובילו את הצעת החוק וארגון "אישה לאישה", מרכז פמיניסטי חיפה.

בדברי ההסבר לחוק כפי שמופיעים בהצעות חוק - הכנסת 78, ח' באייר התשס"ה, 17 במאי 2005 המתייחסים לחשיבות ייצוג הולם לנשים בצוותים לעיצוב מדיניות לאומית: "הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון מס' 4) (ייצוג הולם בעיצוב מדיניות לאומית), התשס"ה- 2005, המתפרסמת בזה, באה לתת ביטוי לערכיה השוויוניים של מדינת ישראל. הנשים מהוות רוב באוכלוסייה הישראלית ועליהן ליטול חלק בהכרעות בנושאים הקשורים למדיניות לאומית, ובדרכים לפתרון הסכסוכים המדיניים שמדינת ישראל נתונה בהם". על אף החוק החשוב המציאות לימדה כי הממשלה לא יישמה את החוק. לאור זאת, החל משנת 2007 פועלת עמותת איתך-מעכי משפטניות למען צדק חברתי ליישום החוק. העמותה פועלת ליישומו בין היתר על ידי הגשת עתירות לבג"ץ כנגד הרכבי ועדות וצוותים אשר אין בהם ביטוי הולם לנשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה. כך למשל הוגש בג"ץ 2475/09 עמותת איתך ואח' נ' שר הפנים וזאת בשל העדר נשים בוועדה לבחינת איחוד ערים רמלה ולוד. עתירות נוספות אשר הובילו ליישום החוק ביתר שאת: בג"ץ 5660/10 עמותת איתך ואח' נגד ראש הממשלה בעניין הוועדה לבחינת אירועי המשט בראשות השופט טירקל וכן בג"ץ 5980/11 אשר הוגש כנגד ראש הממשלה בהיעדר ייצוג לנשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בוועדת טרכטנברג אשר הוקמה לאור מחאת הקיץ. בשנים 2012-2015 פעלה קואליצייה של ארגוני נשים לקידום תוכנית פעולה אזרחית ליישום עקרונות החלטה 1325 בישראל.

קישורים חיצוניים

• חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951, באתר חילן
• מידע מקיף על החלטת האו"ם והפעילות בישראל בזירה המשפטית והציבורית. אתר עמותת איתך - מעכי - משפטניות למען צדק חברתי
• החלטה 1325 בתרגום לעברית
• אהרוני, שרי (2015). נשים, שלום וביטחון": החלטה 1325 של מועצת הביטחון בהקשר הישראלי, נייר מדיניות, שוות- המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית, מכון ון-ליר, ירושלים.