הדובה הגדולה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הדובה הגדולה
Ursa Major

מפת קבוצת הכוכבים הדובה הגדולה
סמליות הדובה הגדולה
עלייה ישרה 10.67 שעות
נטייה °‏55.38
שטח נראה 55.38 מעלות מרובעות
דירוג שטח נראה במקום ה־3
מספר כוכבים בבהירות נראית < 3 6
הכוכב הבהיר ביותר אליות (ε בדובה הגדולה)
בהירות נראית הכוכב הבהיר 1.75
מטר מטאורים
מערכות כוכבים גובלות
נראית בין קוי הרוחב °‏90 ו־°‏30-
מומלץ לצפות בשעה 21:00 במהלך חודש אפריל

הדובה הגדולהיוונית עתיקה: ἄρκτος וגם Ἄμαξα[1]; בלטינית: Ursa Major. לעיתים מוזכר גם בשם "הדוב הגדול") היא קבוצת כוכבים שנראית במשך כל השנה במרבית החצי הצפוני של כדור הארץ. את הדובה הגדולה ניתן לראות בשעות הערב באביב ובקיץ. זוהי קבוצת כוכבים גדולה וקלה לזיהוי, שמורכבת מכוכבים בהירים יחסית. עבור צופה הממוקם בישראל כוכבים מסוימים בדובה הגדולה נשארים תמיד מעל האופק ואינם שוקעים, זאת בשל קרבתם לקוטב הצפוני השמימי. תכונות אלה הופכות אותה לשימושית במיוחד לצורכי ניווט, והיא מופיעה במיתולוגיות של עמים רבים.

החלק העליון של הדובה הגדולה, שמורכב משבעה כוכבים בצורת עגלה עם יצול, נקרא העגלה הגדולה והוא כנראה קבוצת הכוכבים הידועה ביותר. פלג גופה הקדמי של הדובה, או חלקה הקדמי (המערבי) של העגלה, שימש ימאים ונוודים למציאת כוכב הצפון (פולאריס), משחר ההיסטוריה.

הדובה הגדולה שרוב כוכביה שייכים לצביר הכוכבים הקרוב ביותר לכדור הארץ כ-75 שנות אור[2], נקראת לעיתים (אך ורק ביחס לשבעת הכוכבים הבולטים) גם העגלה הגדולה או המחבת הגדולה או המחרשה או הכף הגדולה (באנגלית שמה של הקבוצה הוא: The big dipper) וכך היא גם מוזכרת בכתבים עתיקים מלשון מזרה - כף.

הַתְקַשֵּׁר, מַעֲדַנּוֹת כִּימָה; אוֹ-מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ. הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ; וְעַיִשׁ, עַל-בָּנֶיהָ תַנְחֵם.

איוב ל"א, ל"א-ל"ב

"מזרות" מתייחס ככל הנראה לדובה הגדולה והדובה הקטנה בתור כפות

מאפיינים בולטים

הכוכבים הבולטים של הדובה הגדולה

שמות כוכבי העגלה הגדולה מימין לשמאל (לפי האיור) הם דובהה, מראק, פקדא (פח'ד'), מגרז, אליות, מיזר ואלקאיד, ושמותיהם לפי סימון באייר מ-α (אלפא) עד η (אטא) בדובה גדולה לפי סדר זה. למיזר יש כוכב בן לוויה בשם אלקור, שבקושי ניתן לראיה על ידי העין הבלתי-מזוינת, ושימש מימי קדם כמבחן ראיה: לפי המסורת, הרומאים היו מצווים על הנבחן לספור את הכוכבים בקבוצה, ולפי המספר שאמר הנבחן היו מחליטים אם להפכו למפקד או לא.

את כוכב הצפון (פולאריס) ניתן למצוא על ידי המשך הקרן בין מראק לדובהה ומדידת חמישה צעדים באורך המרחק ביניהם, לכיוון הצד שבו נמצא יצול העגלה. על ידי סיבוב קשת ממגרז דרך שאר כוכבי הידית, מגיעים לארקטורוס (α ברועה דובים), הכוכב הבוהק ביותר בשמי הצפון, ואחריו לספיקה (α בבתולה). מלבד דובהה ואלקאיד, כל כוכבי המחבת הגדולה הנראים בבירור נעים לכיוון נקודה משותפת במזל קשת. לעומת זאת, דובהה ואלקאיד נעים בכיוון שונה משאר הכוכבים, ולכן צורת העגלה הגדולה האמורה להשתנות משמעותית כל 100 אלף שנים.

בתרבות הערבית קיימת קבוצה שנקראת "ניתורי האיילה" - סדרה של שלושה זוגות כוכבים:

כוכבים אלו נמצאים לאורך גבולה הדרום-מערבי של המערכת, "אצבעות הדובה". W בדובה גדולה הוא אבטיפוס לסוג כוכבים כפולים משתנים שקרובים מאד זה לזה עד כדי כך שהאטמוספירות שלהם מתחככות והם לאט לאט מתקרבים זה לזה עד להתנגשות. ל-48 בדובה גדולה יש מערכת שמש עם שלוש פלנטות שמסת שתים מהן 0.76 ו-2.54 מסות צדק. הוא ידוע גם כוריהאט ספטה-רישי.

גרמי שמיים עמוקים

העגלה הגדולה, צולם בקאואיי, הוואי

ישנן מספר גלקסיות בדובה הגדולה, שכוללות את הצמד M81 ו-M82 מעל ראש הדובה, וגלקסיית גלגל הרוח שהיא גלקסיה ספירלית מצפון-מזרח לאלקאיד. עצמי מסיה נוספים כוללים את ערפילית הינשוף ושתי גלקסיות מוט ספירליות M108 ו-M109. הקואורדינטות לעצם M40 הן של כוכב כפול. בסך הכל קבוצת הכוכבים מכילה כ-50 גלקסיות, שבהירות רובן היא מדרגה 10 או יותר.

הדובה הגדולה ביהדות

בספר איוב נאמר: ”הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ וְעַיִשׁ עַל בָּנֶיהָ תַנְחֵם”[3], וכן ”עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וְחַדְרֵי תֵמָן”[4]. יש המפרשים כי "עיש" (או "עש") היא הדובה הגדולה ו"בניה" הם קבוצת הדובה הקטנה[5], ויש המפרשים כי "עיש" היא הדובה הקטנה[6], ויש המפרשים כי היא העגלה הגדולה[7]. אמנם יש שזיהו את "עיש" או "עש" כאלדברן או צביר ההיאדות[8].

גם בחז"ל מוזכרת קבוצת כוכבים בשם "עגלה" הממוקמת בצפון[9], ויש שהבינו כי הכוונה לעגלה הגדולה המצביעה תמיד לעבר "הקוטב הצפוני" השמימי[10].

הדובה הגדולה במיתולוגיה

למרות שתרבויות שונות ומרובות חשבו את קבוצת הדובה הגדולה לדובה, אצל היוונים היא לא נחשבה כלל לדובה בתקופות מוקדמות יותר. שלושת הכוכבים הבהירים בזנב הדובה נחשבו לתפוחים הגדלים על עץ (שלעיתים יוצג על ידי הכוכבים החיוורים יותר בשאר הקבוצה). הכוכבים קושרו עם ההספרידות, שקושר באותה תקופה לכוכבים של הדובה הקטנה. יחד עם קבוצות הכוכבים האחרות במזל מאזניים (שומר הדובים, דרקון), ייתכן שהם קשורים בצורה כלשהי לאגדה על תפוחי ההספרידות, שמהווה אחת משתים עשרה המטלות של הרקלס.

לקריאה נוספת

  • יגאל פת-אל - האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים, קוסמוס (2005).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Hom. Il. 18.486
  2. ^ "אטלס השמיים הישראלי" עמוד 252
  3. ^ ספר איוב, פרק ל"ח, פסוק ל"ב.
  4. ^ ספר איוב, פרק ט', פסוק ט'.
  5. ^ רבי סעדיה גאון, בתרגומו; ראו הרב נסים וידאל, צבא השמים, חלק ה', ירושלים תשס"ו, עמ' 238; עולם התנ"ך, איוב, ט, ט, עמ' 71. רבי אברהם אבן עזרא, בספרו ראשית חכמה, השער השני, ספר הטעמים, ד"ה ואלה הכוכבים, ירושלים תשל"ג, עמ' ע"ד, כתב כי "עיש ובניה" הם הדובה הגדולה. אמנם ראו ע. וויזנברג, "עגלה ועקרב", בתוך תלפיות גיליון ו', עמ' 170, כי זו טעות בדבריו ואין כוונתו אלא לדובה הקטנה.
  6. ^ רבי מנחם אבן-זרח, צידה לדרך, מאמר ראשון, כלל ראשון, פרק כ"ז, ורשה תר"מ, עמ' 84; רבי אברהם בר חייא, מגילת המגלה, ברלין תרפ"ד, עמ' 112; רבי חיים ויטאל, ספר התכונה פרק ו', ד"ה ונבאר, ירושלים תשכ"ז, עמ' מ"ב. וראו ע. וויזנברג, "עגלה ועקרב", בתוך תלפיות גיליון ו', עמ' 172, שכן "דעת כל חכמי ישראל".
  7. ^ רבי יאיר חיים בכרך, בחוות יאיר, סי' רי"ט, ד"ה בספריהם, מכון עקד ספרים, בני ברק תש"ס, עמ' תרכ"א, כשהוא מסתמך על המובא בצדה לדרך.
  8. ^ ראו אנציקלופדיה מקראית, ערך "עיש, עש", הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', עמ' 221-220. וראו גם תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ח עמוד ב' - דף נ"ט עמוד א' ואצל ע. וויזנברג, "עגלה ועקרב", בתוך תלפיות גיליון ו', עמ' 171, הע' 61, הסבור כי היו למקצת הראשונים גרסה אחרת בדברי הגמרא.
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ו עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ד עמוד א'; פרקי דרבי אליעזר, פרק ז'.
  10. ^ הסבר זה הוא בדעת תוספות. לעומת זאת דעת רש"י והרמב"ם ועוד ראשונים היא כי הכוונה לעֶגלה - מזל שור המקביל למזל עקרב שבדרום. ראו ע. וויזנברג, "עגלה ועקרב", בתוך תלפיות גיליון ו', עמ' 173-157; מרדכי גנוט, "מהו הכסיל אשר ייראה בתמוז בציון", בתוך אספת מחקרים תורניים, ירושלים תשל"ז, עמ' קלט ואילך.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0