ארקטורוס
מיקומו של ארקטורוס בקבוצת הכוכבים שומר הדובים | |
נתוני תצפית | |
---|---|
קבוצת כוכבים | שומר הדובים |
שמות נוספים | α בשומר הדובים, גליזה 541, LHS 48 |
סוג | ענק כתום |
בהירות נראית | 0.04- |
סיווג ספקטרלי | K1.5III |
עלייה ישרה | 14ʰ 15ᵐ 39.7ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
נטייה | 56″ 10′ 19°+ מילי-שניות קשת בשנה |
מאפיינים פיזיים | |
בהירות מוחלטת | 0.29 - |
מרחק |
36.7 שנות אור 11.25 פארסק |
רדיוס | 25.7 רדיוסי שמש |
מסה | 1-1.5 מסות שמש |
עוצמת הארה | פי 210 מהשמש |
טמפרטורה | 4,300 K |
מהירות סיבוב | 17> ק"מ/שנייה |
תנועה עצמית | 2,284[1] מילי-שניות קשת בשנה |
ארקטורוס (בעברית מזוהה עם 'עש' המקראית) הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמי הצפון והרביעי בבהירותו בשמים. למעשה הוא בהיר יותר מכל אחד מכוכבי המערכת α קנטאורי, אך בהירותם הכוללת של כוכבי המערכת כפי שהיא נראית לעין בלתי מצוידת גבוהה יותר. זהו גם הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים שומר הדובים (Boötes) ופרוש שמו ביוונית הוא "שומר הדובים".
תכונות
בהירותו של ארקטורוס משתנה מעט (כ-0.04 דרגות) במחזוריות של כ-8.3 ימים. השתנות זו נובעות מתנודות בקוטרו של הכוכב, שמתרחב ומתכווץ לסירוגין. השתנות זו אופיינית לענקים אדומים ובולטת יותר ככל שהטמפרטורה נמוכה יותר. חלק ניכר מהקרינה של ארקטורוס נמצאת בתחום התת אדום ואינה נראית לעין.
מדידות מדויקות של מיקומו של ארקטורוס מראות על שינויים קטנים שיכולים להצביע על קיומו של בן זוג עמום לפחות פי 20 מארקטורוס ושנמצא במרחק קטן למדי ממנו. כמו כן ארקטורוס נע ביחס למערכת השמש במהירות של כ-122 קילומטרים בשנייה ומשנה את מיקומו ביחס לשאר הכוכבים בכ-2.3 שניות קשת בשנה.[1]
היסטוריה
בסין העתיקה היה הכוכב חלק מקבוצת "קרן" ושמו בסינית הוא "הקרן הגדולה" (角宿, Pinyin: Jiǎo Xiǔ).
בהוואי עובר הכוכב בזנית ולכן שימש את הפולינזים לצורכי ניווט ימי - כאשר היה הכוכב בזנית ידעו הימאים שהם נמצאים בקו הרוחב של האיים.
בתנ"ך של המלך ג'יימס תורגם הפסוק
עֹשֶׂה-עָשׁ, כְּסִיל וְכִימָה.
ל"העושה ארקטורוס, אוריון ופליאדות. ובהמשך הספר מתורגם הפסוק
וְעַיִשׁ, עַל-בָּנֶיהָ תַנְחֵם.
כ"תנחה את ארקטורוס עם בניו", כלומר היו שזיהו את המילה "עש" או "עיש" המקראית עם הכוכב ארקטורוס.
כוכב 'עש' מוזכר גם בפיוטים רבים בימי הביניים בעקבות הפסוק בספר איוב. אחד הפיוטים המרכזיים בתפילת יום הכיפורים 'מראה כהן' מתאר את הכהן הגדול בצאתו מ"בית קדשי הקדשים" בשלום, כמראה 'עש כימה וכסיל בפאתי דרום'[2].
יש הסוברים שכוכב זה קשור לאלילה עשתורת ואשתהר (אסתר) עש-סתר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 VizieR: LHS 48, LHS Catalogue, 2nd Edition (Luyten 1979)
- ^ הפיוט 'מראה כהן' באתר "פיוט"