מיזר
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
מיזר (בכתיב לועזי: Mizar מערבית مئزر - מיזַר "אבנט") או ζ בדובה הגדולה הוא הכוכב הרביעי בבהירותו בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה. הכוכב קיבל את ציון באייר ζ (זטא) שכן יוהאן באייר ציין את שבעת כוכבי הקבוצה הבהירים על פי מיקומם ממערב למזרח ולא על פי בהירותם. הכוכב נמצא באמצע ה"יצול" של העגלה הגדולה, בין אליות ובין אלקאיד.
במרחק של כחמישית מעלה לכיוון צפון-מזרח ממיזר, נמצא אלקור, שההבחנה בקיומו נחשבה בעת העתיקה למבחן תקינות הראייה. אלקור הוא אחד הכוכבים העמומים ביותר בעלי שם משלהם וכן אחד המקרים היחידים של כוכב עם שם וללא ציון באייר. זוג הכוכבים נקרא בעבר על ידי הערבים "סוס ופרש".
היסטוריה
עוד בעת העתיקה נחשבו מיזר ואלקור לזוג כוכבים וההבחנה ביניהם היוותה מבחן לכושר ראייה תקין. בשנת 1617 דיווח אסטרונום איטלקי בשם בנדטו קסטלי למורו וידידו גלילאו גליליי על כך שמיזר הוא כוכב כפול, מעבר לשכנותו עם אלקור. זהו ככל הנראה הכוכב הכפול הראשון שאינו כפול אופטי שזוהה ככזה באמצעות טלסקופ. גלילאו צפה גם כן במיזר ותיעד את תצפיותיו על הכוכב הכפול.
בשנת 1889 גילה האסטרונום האמריקאי אדוארד פיקרינג באמצעות מדידות ספקטרוסקופיות, שהכוכב הבהיר מבין השניים, מיזר A, הוא בעצמו כוכב כפול, ובכך הפך מיזר גם לכוכב הכפול הספקטרוסקופי הראשון שזוהה. יותר מאוחר התברר שגם מיזר B הוא כוכב כפול ספקטרוסקופי.
עד היום לא ידוע בוודאות האם אלקור קשור כבידתית למיזר, אבל נראה שהם נעים יחד כחלק מצביר הכוכבים של קבוצת הדובה הגדולה הכולל גם את הכוכבים מראק, מגרז, אליות, ופקדא.
תכונות מיזר
מיזר הוא למעשה מערכת בת ארבעה כוכבי הסדרה הראשית לבנים, הנמצאת במרחק של כ-78 שנות אור, ומורכבת משני זוגות: מיזר A ומיזר B. שני הזוגות מקיפים זה את זה במרחק של כ-500 יחידות אסטרונומיות (השקולה להפרדה זוויתי של 14 שניות קשת) ובזמן מחזור של כ-5000 שנים. בשל ההפרדה הגדולה ניתן להבחין בזוג בקלות באמצעות טלסקופ חובבים.
מיזר Aa ו-Ab
מיזר A מורכב מזוג כוכבים זהים בעלי סיווג ספקטרלי A2 המקיפים זה את זה במרחק של כ-0.07 יחידות אסטרונומיות (שקול לכ-8 אלפיות של שניית קשת) בזמן הקפה של 20.5 ימים. בשל הקרבה הרבה לא ניתן להפריד את השניים באמצעות טלסקופ אלא רק באמצעות אינטרפרומטר. מסתו של כל אחד מבני הזוג היא כ-2.5 מסות שמש ורדיוסו כפעמיים רדיוס השמש. טמפרטורת פני השטח של בני הזוג היא כ-9,000 קלווין וכל אחד מהם מאיר בעוצמה של פי 30 מעוצמת השמש.
ניתוח ספקטרום הבליעה של מיזר A מראה על שכיחות גבוהה מהרגיל של צורן ושל סטרונציום.
מיזר Ba ו-Bb
מיזר B מורכב מזוג כוכבים זהים בעלי סיווג ספקטרלי A7 עם מסות של מעט יותר מ-1.5 מסת שמש לכל אחד ורדיוס של פעמיים רדיוס השמש. בני הזוג מקיפים זה את זה בזמן מחזור של כחצי שנה. הטמפרטורה שלהם נמוכה יותר מבני הזוג של מיזר A, כ-7,900 קלווין ובשל כך עוצמת ההארה שלהם נמוכה משמעותית והיא רק פי 15 מעוצמתה של השמש.
ניתוח ספקטרום הבליעה של מיזר B מראה על שכיחות גבוהה מהרגיל של צורן ושל מתכות נדירות ממשפחת הלנתנידים. לעומת זה יש בו כמות נמוכה מהרגיל של סידן ושל אלומיניום.
אלקור
אלקור נמצא במרחק של כ-3 שנות אור ממיזר, השקולות לכמעט חמישית של מעלה. אם הוא קשור אליו כבידתית, אזי זמן ההקפה שלו הוא לפחות 750,000 שנים.
אלקור הוא גם כן כוכב הסדרה הראשית לבן מסוג ספקטרלי A5, בעל מסה של כ-1.6 מסות שמש ורדיוס גדול בכ-80% משל השמש. הטמפרטורה על פניו היא כ-8,100 קלווין והוא מאיר בעוצמה גדולה פי 13 מעוצמת השמש. בהירותו הנראית היא מדרגה 4.0, כך שגם בעלי ראיית לילה טובה יכולים להבחין בו רק במקום חשוך.
למרות שאלקור הוא כוכב הסדרה הראשית מסוג A בדומה למראק, מגרז, אליות, ופקדא, כל האחרים הם עם מסה כפולה משלו וטמפרטורה גבוהה בכ-1000 קלווין, כך שהם מאירים בעוצמה גדולה לפחות פי 5 ממנו ונראים היטב בעוד שאלקור עמום יחסית אליהם.
קישורים חיצוניים
| הכוכבים הבהירים בקבוצת הדובה הגדולה | ||
|---|---|---|
|
