הברון מינכהאוזן
הברון קרל פרידריך הירונימוס פון מינכהאוזן (בגרמנית: Karl Friedrich Hieronymus von Münchhausen; 11 במאי 1720 – 22 בפברואר 1797) היה אציל גרמני שהיה ידוע כגוזמאי. על שמו קרויה תסמונת מינכהאוזן.
מינכהאוזן נולד בעיר בודנוורדר(אנ') שם גם סיים את חייו. בנעוריו נשלח לשמש כמשרתו של הדוכס מבראונשווייג-לינבורג (Braunschweig-Lüneburg). בשנת 1738 התגייס לצבא האימפריה הרוסית ושירת ביחידת פרשים כבדים (קירסירים). הוא השתתף בשתי מערכות כנגד הטורקים. בשנת 1750 פרש מן השירות בדרגת סרן. כשחזר לביתו, סיפר שורה של סיפורים מדהימים ויוצאים מגדר הרגיל אודות הרפתקאותיו, כביכול. הוא ידוע כגוזמאי והבדאי הגדול בכל הזמנים.
כמה מסיפורי הברון, כפי שסופרו לאחר מכן על ידי אחרים, כללו רכיבה על כדור תותח, מסע אל הירח, היחלצות מביצה בעזרת משיכת שיערו שלו, סוסו שנחצה בעוד הוא ממשיך לרכוב על חלקו הקדמי, המנגינות שקפאו בחצוצרה ונשמעו רק כאשר הפשירו לאחר מכן, טיול לירח על שתיל אפונה, אייל שמצמיח עץ דובדבנים מקרניו ועוד.
עיבודים
ספרות
רודולף אריך ראספה(אנ') אסף את סיפורי הברון ופרסם אותם באנגלית בשנת 1785, תחת הכותרת: "סיפורו של הברון מינכהאוזן על מסעותיו המופלאים ומלחמותיו ברוסיה" או בקיצור "הרפתקאותיו המופלאות של הברון מינכהאוזן". ראספה העתיק את הסיפורים מתוך סיפורי הציד של הברון כפי שפורסמו בעיתון הברלינאי Vade Mecum für lustige Leute, אולם חלק ניכר מהסיפורים בספר לא נשמעו מפי הברון. אחדים נכתבו על ידי ראספה עצמו ואחרים נלקחו ממקורות שונים. הברון עצמו לא אהב את "תהילתו" החדשה ופרסומו כשקרן. ב-1786 תרגם גוטפריד אוגוסט בירגר (אנ') את גרסת ראספה בחזרה לגרמנית וזו הגרסה המוכרת שם עד היום, שגם תורגמה לעברית על ידי ישראל זמורה ויהודית סבזרו.
קולנוע
ב-1943, בעת מלחמת העולם השנייה, הורה שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס על הפקת הסרט "מינכאוזן" לציון עשרים וחמש שנה לאולפני UFA. גבלס שאף להתחרות עם ההפקות האמריקאיות הצבעוניות והורה על השימוש בצבעים. הסרט בוים על ידי יוזף פון באקי. את התסריט כתב אריך קסטנר, שבאותה תקופה אסרו את ספריו בגרמניה הנאצית. שמו של קסטנר הופיע כ"ברטולד בירגר"[1]. את דמותו של מינכאוזן גילם האנס אלברס, שהיה אחד השחקנים הידועים ביותר בגרמניה באותה תקופה. הסרט מתחמק מדיון בנושאים האקטואליים לתקופת הפקתו, אולם משפט אחד, בעת הביקור בירח מרמז לכך: כאשר מינכאוזן על הירח אומר כי לא השעון שלי מקולקל אלא הזמן (ים) מקולקל.
בסרטו של הבמאי טרי גיליאם "הרפתקאות הברון מינכהאוזן" משנת 1988 העולם הפסיק כבר להאמין בקסם ובדמיון. תושבי עיר נצורה מחכים לשווא שהצבא חסר האונים - שבראשו בירוקרט ציני ומושחת - יושיעו אותם מן המצור הטורקי. אבל רק הברון הזקן, שמתפרץ אל הצגת תיאטרון הלועגת לו ולמעלליו, יכול להציל את המצב. אמנם הוא איבד לחלוטין את האמונה בעצמו, אבל ילדה קטנה מכריחה אותו להתערב, ויחד הם יוצאים למסע פנטסטי למצוא את עוזריו של הברון, ובעזרתם הם מצילים את העיר מחורבן. בסרט הזה גיליאם מטשטש באופן מוחלט את הקווים בין מציאות לדמיון, למשל, כשהתפאורה והדמויות בהצגת התיאטרון הופכות פתאום לחצרו של הסולטאן הטורקי.
ראו גם
לקריאה נוספת
- עלילות הברון מינכהויזן, גופריד אבגוסט ברגר, הוצאת מחברות לספרות, 1980
- הברון מינכהויזן, גוטפריד אוגוסט בירגר, אייר גוסטב דורה, תרגם ישראל זמורה, 168 עמ', הוצאת מחברות לספרות, 1989
- הברון מינכהאוזן, גוטפריד אוגוסט בירגר, אייר גוסטב דורה, תרגמה יהודית סבזרו, 124 עמ', הוצאת עופרים, 2004
- עלילות הברון מינכאוזן : הבדאי על גבי הסוס, תרגם ועיבד יהודה אטלס, אייר מיכאל ז'ורמונסקי, הוצאת ציבלין, 2004
- עלילות הברון מינכהאוזן : אריה מלפניו ותנין מאחוריו, תרגם ועיבד יהודה אטלס, אייר מיכאל ז'ורמונסקי, הוצאת ציבלין, 2005
- ההרפתקאות המפתיעות של הברון מינכהאוזן, רודולף אריך ראספה, תרגם ירון בן-עמי, הוצאת עליית הגג ומשכל, 2011
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הברון מינכהאוזן |
- יותם שווימר, ברון הפנטזיות, באתר ynet, 19 במרץ 2011
- רודולף אריך ראספה, ההרפתקאות המפתיעות של הברון מינכהאוזן, ספרי עליית הגג, 2011
הערות שוליים
- ^ אריאנה מלמד, השנים הרעות של אריך קסטנר, באתר ynet, 14 ביולי 2000
25599033הברון מינכהאוזן