הבחירות ללוק סבהה (1984)
| |||||||||||
| הבחירות ללוק סבהה | |||||||||||
| 24, 27 ו-28 בדצמבר 1984 26 בספטמבר 1985 (בפנג'אב) דצמבר 1985 (באסאם) | |||||||||||
| שיעור ההצבעה | 61.59% | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
.jpg)
|
| ||||||||||
| מועמד | רג'יב גנדי | נ. ט. ראמה ראו | |||||||||
| מפלגה | הקונגרס הלאומי ההודי | טלוגו דזאם | |||||||||
| מספר הקולות | 120,107,044 | 10,132,859 | |||||||||
| מספר המושבים | 414 | 30 | |||||||||
| שינוי במושבים | 61 
|
חדש | |||||||||
| אחוזים | 46.86% | 4.31% | |||||||||
| שינוי באחוזים | 4.17%
|
||||||||||
 | |||||||||||
| הזוכה: רג'יב גנדי | |||||||||||
הבחירות ללוק סבהה ב-1984 התקיימו בשלושה פעימות, 24, 27 ו-28 בדצמבר. הבחירות קבעו את הרכב הלוק סבהה השמיני. בבחירות היו 400 מיליון בעלי זכות בחירה.[1]
בבחירות ניצח הקונגרס הלאומי ההודי, והיו אלו הבחירות האחרונות בהן זכתה המפלגה לרוב מוחלט והאחרונות שבהן זכתה מפלגה כלשהי ברוב מוחלט עד לבחירות ללוק סבהה ב-2014, והפעם היחידה בהיסטוריה הפוליטית של הודו שמפלגה אחת זכתה ביותר מ-400 מושבים.
רקע
הבחירות הקודמות ללוק סבהה התקיימו בינואר 1980, ובהתאם הבחירות ללוק סבהה השמיני נועדו להיערך בינואר 1985, בתום 5 שנות כהונה. ב-31 באוקטובר 1984 נרצחה ראש ממשלת הודו אינדירה גנדי בידי שנים משומריה הסיקים שזעמו על מבצע כוכב כחול בו פעלו כחוחת צבא הודו בפנג'אב ובהארימנדיר סאהיב, המרכז הדתי של הסיקים. מנהיגי הקונגרס בחרו בבנה של אינדירה, רג'יב גנדי לשמש כנשיא המפלגה במקומה והוא הושבע באופן מיידי על ידי נשיא הודו זייל סינג לראש ממשלת הודו. מנהיגי הקונגרס האמינו שהרצח יגרום לגל אהדה והזדהות זמני עם המפלגה, וקבעו את הבחירות למועד הקרוב האפשרי, בדצמבר.[2]
מטעם הקונגרס התמודדו בבחירות אלו 518 מועמדים, כמעט כל מושבי הלוק סבהה. בנוסף התמודדו 3894 עצמאיים, 229 מומדים מטעם מפלגת העם ההודית, שהתמודדה לראשונה בבחירות אלו לאחר חברותה בג'נטה בשתי מערכות הבחירות הקודמות,[3] 219 מועמדים מטעם מפלגת ג'נטה, 173 מטעם לוק דאל, 97 מטעם מפלגת דודראשי, 66 מטעם המפלגה הקומוניסטית של הודו ו-64 מטעם המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית) ומועמדים נוספים מטעם 27 מפלגות אחרות.[4] בסך הכל התמודדו בבחירות 5312 מועמדים.[5] מתוכם היו רק 162 נשים, שמהן נבחרו 42.[6]
במקביל לבחירות הארציות התקיימו בחירות לאספה המחוקקת של גואה, דאמאן ודיו והאספה המחוקקת של טמיל נאדו. הבחירות לאספה המחוקקת של מניפור נערכו ב-27 בדצמבר 1984 וב-5 במאי 1985.
תוצאות הבחירות
| |||||
| מפלגה | מושבים | קולות | אחוזים | שינוי | |
|---|---|---|---|---|---|
| הקונגרס הלאומי ההודי | 404 | 115,478,267 | 49.10% | 61
| |
| טלוגו דזאם | 30 | 10,132,859 | 4.31% | חדש | |
| מפלגת העם ההודית | 2 | 18,202,853 | 7.74% | ||
| ג'נטה | 10 | 16,210,514 | 6.89% | 21
| |
| לוק דאל | 3 | 14,040,064 | 5.97% | ||
| המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית) | 22 | 13,809,950 | 5.87% | 15
| |
| המפלגה הקומוניסטית של הודו | 6 | 6,363,430 | 2.71% | 4
| |
| דראווידה מונטרה קזגאם | 2 | 5,695,179 | 2.42% | 14
| |
| אנה דראווידה מונטרה קזגאם הכלל הודית | 12 | 3,968,967 | 1.69% | 10
| |
| הקונגרס ההודי (סוציאליסטי) | 4 | 3,577,377 | 1.52% | ||
| הקונגרס הלאומי ההודי (ג'גג'יואן) | 1 | 1,511,515 | 0.64% | ||
| המפלגה סוציאליסטית המהפכנית | 3 | 1,173,869 | 0.50% | ||
| גוש הקדמה הכלל הודי | 2 | 1,055,556 | 0.45% | ||
| הוועדה הלאומית של ג'מו וקשמיר | 3 | 1,010,243 | 0.43% | ||
| הליגה המוסלמית ועידת מדינת קרלה | 2 | 658,821 | 0.68% | ||
| קרלה קונגרס (ג'וזף) | 2 | 598,113 | 0.25% | ||
| מפלגת דודראשי | 0 | 508,426 | 0.22% | ||
| מפלגת האיכרים והעובדים של הודו | 1 | 463,963 | 0.20% | ||
| ג'הרקנד מורקטי מורכה | 0 | 332,403 | 0.14% | ||
| קרלה קונגרס | 0 | 258,591 | 0.11% | ||
| הליגה המוסלמית של כלל הודו | 0 | 224,155 | 0.10% | ||
| הקונגרס הלאומי של גהנדי קמרג' | 0 | 217,104 | 0.09% | ||
| המרכז לאיחוד הסוציאליסטים של הודו | 0 | 196,767 | 0.08% | ||
| המפלגה הרפובליקנית של הודו (קהוברגדד) | 0 | 165,320 | 0.07% | ||
| מפלגת אנשי מניפור | 0 | 149,019 | 0.06% | ||
| הקונגרס של טמיל נאדו (K) | 0 | 144,076 | 0.06% | ||
| המפלגה הדמוקרטית הלאומית של נגה | 0 | 113,919 | 0.05% | ||
| מפלגת הפנתרים של ג'אמו וקשמיר | 0 | 95,149 | 0.04% | ||
| מהאראשטראוודי גומנטק | 0 | 83,122 | 0.04% | ||
| מפלגת האנשים של ארונאצ'ל | 0 | 78,455 | 0.03% | ||
| המפלגה הרפובליקנית של הודו | 0 | 22,877 | 0.01% | ||
| מפלגת ג'הרקנד | 0 | 18,837 | 0.01% | ||
| ועדת אנשי ג'אמו וקשמיר | 0 | 646 | 0.00% | ||
| עצמאיים | 5 | 18,623,803 | 7.92% | ||
| שני נציגי הקהילה האנגלית-הודית (ממונים) | 2 | – | |||
| סך הכל | 516 | 235,184,209 | 100.00 | ||
אסאם ופנג'אב
באסאם (14 מושבים בלוק סבהה) ובפנג'אב (13) נדחו הבחירות עקב אי שקט ואלימות. באסאם היו אלו מהומות בדרישה לגירוש מהגרים למדינה, בעיקר מבנגלדש,[7] ובפנג'אב היו אלו מיליטנטים סיקים שדרשו עצמאות מהודו והקמת קהלסטן. כשנערכו בחירות בשתי מדינות אלו ב-1985, היו 10,097,661 בעלי זכות בחירה באסאם ו-10,737,064 בפנג'אב.[8] 106 מועמדים התמודדו באסאם ו-74 בפנג'אב.[9] קיום הבחירות בפנג'אב התאפשר הודות להסכם רג'יב–לונגוואל (אנ'), שנחתם בין רג'יב גנדי למנהיג השירומאני אקאלי דאל הרצ'נד סינג לונגוואל (אנ') ביוני 1985,[10] ובעקבותיו נערכו בחירות לאספה המחוקקת של פנג'אב ולמושבי הלוק סבהה של פנגא'ב ב-26 בספטמבר 1985.[11] הבחירות באסאם נערכו בדצמבר 1985, גם כאן לצד בחירות לאספה המחוקקת של אסאם.[10]
| ||||
| מפלגה | מושבים | קולות | אחוז | |
|---|---|---|---|---|
| הקונגרס הלאומי ההודי | 10 | 4,628,777 | 32.14% | |
| שירומאני אקאלי דאל | 7 | 2,577,279 | 17.90% | |
| המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית) | 0 | 462,576 | 3.21% | |
| הקונגרס ההודי (סוציאליסטי) | 1 | 457,705 | 3.18% | |
| המפלגה הקומוניסטית של הודו | 0 | 369,687 | 2.57% | |
| מועצת שבטי המישור של אסאם | 1 | 310,150 | 2.15% | |
| מפלגת העם ההודית | 0 | 263,284 | 1.83% | |
| ג'נטה | 0 | 420,082 | 2.92% | |
| לוק דאל | 0 | 46,627 | 0.32% | |
| עצמאיים | 8 | 4,864,958 | 33.78% | |
| סך הכל | 27 | 14,401,125 | 100.00 | |
לאחר הבחירות
ב-31 בדצמבר 1984 הושבע רג'יב גנדי בשנית לראש ממשלת הודו.[12]
קישורים חיצוניים
- Statistcal Report on General Electios, 1984 to the EightI Lok Sabha (Vol I, II), New Delhi: Election Commission of India, 1985
- Statistcal Report on General Electios, 1985 to the EightI Lok Sabha (Vol I, II), New Delhi: Election Commission of India, 1986
- 1984 Lok Sabha / Parliamentary Election Results, India Votes
הערות שוליים
- ^ 1984 Lok Sabha / Parliamentary Election Results, India Votes
- ^ James Manor, The Indian general election of 1984, Electoral Studies Volume 4, Issue 2, 1985, עמ' 149-152 doi: 10.1016/0261-3794(85)90006-X
- ^ Mohak Gupta, BJP Foundation Day: Party's rise to power from 2 MPs in 1984 to 282 in 2014, India Today, 6 באפריל 2017
- ^ All States Lok Sabha / Parliamantary Party-wise performance - 1984, India Votes
- ^ כרך I, Statistcal Report on General Electios, 1984 to the EightI Lok Sabha, New Delhi: Election Commission of India, 1985, עמ' 9
- ^ כרך I, Statistcal Report on General Electios, 1984 to the EightI Lok Sabha, New Delhi: Election Commission of India, 1985, עמ' 102
- ^ Sanjib Baruah, “Immigration, Ethnic Conflict, and Political Turmoil--Assam, 1979-1985”, Asian Survey vol. 26, no. 11, 1986, עמ' 1184–206, JSTOR 2644315
- ^ כרך I, Statistcal Report on General Electios, 1985 to the EightI Lok Sabha, New Delhi: Election Commission of India, 1986, עמ' 3
- ^ כרך I, Statistcal Report on General Electios, 1985 to the EightI Lok Sabha, New Delhi: Election Commission of India, 1986, עמ' 5
- ^ 10.0 10.1 Iqbal Narain, India in 1985: Triumph of Democracy, Asian Survey vol. 26, no. 2, 1986, עמ' 253–69, JSTOR 2644461
- ^ Rone Tempest, Sikh Party Wins Punjab Election : Will Rule Troubled State; Gandhi Slate Defeated, Los Angeles Times, 27 בדצמבר 1985
- ^ "Rajiv Gandhi takes oath as India's prime minister", The Deseret News, 31 בדצמבר 1984
| בחירות בהודו | |
|---|---|
|
37771868הבחירות ללוק סבהה (1984)