האשם סאפי א-דין
 | |||
| לידה |
1964 (גיל: 60 בערך) דיר קאנון א-נהר, לבנון | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |
 לבנון | ||
| עיסוק | פוליטיקאי | ||
| מפלגה |
 חזבאללה | ||
| דת | אסלאם שיעי | ||
| |||
סעיד האשם סאפי א-דין (בערבית: هاشم صفي الدين; נולד ב-1964) הוא איש דת שיעי לבנוני, בכיר בארגון חזבאללה ובן דודו מצד אמו של מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה.[1] הוא משמש כראש המועצה המבצעת של חזבאללה ובאופן כללי נחשב ל"מספר 2" בארגון.
הוא נכלל במסגרת תוכנית "טרוריסטים גלובליים מוכרזים באופן מיוחד" (SDGT) של מחלקת המדינה של ארצות הברית.[2][3]
ראשית חייו
סאפי א-דין נולד בשנת 1964 בדיר קאנון א-נהר בדרום לבנון, למשפחה שיעית מכובדת.[4] הוא בן דוד של חסן נסראללה מצד אמו, ואחיו עבדאללה סאפי א-דין הוא נציג חזבאללה באיראן.[4] הוא למד לימודי תאולוגיה בנג'ף שבעיראק ובקום שבאיראן, ביחד עם בן-דודו נסראללה,[5] עד שנקרא בחזרה ללבנון על ידי נסראללה בשנת 1994.[2]
קריירה
בשנת 1995 קודם לחבר במועצה המייעצת (מאג'ליס-א-שורא), המועצה העליונה בחזבאללה.[2] כמו כן מונה לראשות אל מאג'ליס-א-ג'יהאדי.[2] המועצה המבצעת, בראשה הוא עומד, מפקחת על הפעילות הפוליטית, החברתית והחינוכית של חזבאללה.[3][6]
סאפי א-דין הוא בין שלושת המנהיגים העיקריים של חזבאללה, והשניים האחרים הם חסן נסראללה ונעים קאסם.[7] הוא נחשב כשני רק לנסראללה.[5]
בשנת 2006 קודם על ידי איראן כיורשו וכממשיך דרכו של נסראללה לתפקיד מזכ"ל חזבאללה.[2][8]
סאפי א-דין הוא אחד מששת אנשי הדת החברים במועצת א-שורא של חזבאללה.[9] הוא גם ראש המועצה המבצעת של הארגון (המכונה גם שורא תנפיזיה),[10] אליה נבחר באספה הכללית ביולי 2001.[11][12] בנוסף, הוא נמנה עם תשעה מחברי המועצה המייעצת המחליטה (שורא אל-קראר), שהיא הגוף העליון בארגון.[13]
באוקטובר 2008 נבחר סאפי א-דין לרשת את נסראללה כמזכ"ל חזבאללה באספה הכללית.[14][15] מהלך מינויו כיורש ראוי לנסראללה נתמך בידי האיראנים.[13] בשנת 2009 שוב נבחר סאפי א-דין למועצת השורא.[16] הוא התמנה למפקד הצבאי של חזבאללה באזור דרום לבנון בנובמבר 2010.[17][18]
בשנת 2018 הוא צוין כטרוריסט על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית.[4]
הערות שוליים
- ^ "Lebanon: Hezbollah's Rising Star". Stratfor. 17 בנובמבר 2009. נבדק ב-15 במרץ 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Daoud, David A. (4 ביוני 2017). "State Department Blacklists Hashem Saffiedine". Foundation for Defense of Democracies. אורכב מ-המקור ב-6 ביוני 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 "State Department Terrorist Designations of Hashem Safieddine and Muhammad al-Isawi". United States Department of State. 19 במאי 2017. אורכב מ-המקור ב-6 ביוני 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 4.2 "Senior Hezbollah figure Hashem Safi al-Din publicly stated Hezbollah participates in the campaign in south Syria". Intelligence and Terrorism Information Center. 29 ביולי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 5.0 5.1 "Sayyed Nasrallah re-elected for another term". The Weekly Middle East Reporter. 5 בדצמבר 2009. נבדק ב-24 במרץ 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Davison, John (21 במאי 2017). Potter, Mark (ed.). "Hezbollah calls U.S. administration 'mentally impeded' during Trump Saudi visit".
Sayyed Hashem Safieddine, president of the Iran-backed Shi'ite group's executive council, said Washington would not be able to do any real harm to Hezbollah.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "IRGC-Hezbollah Captagon Ring Compromised by War Over Profits". Middle East Transparent. 27 באפריל 2012. אורכב מ-המקור ב-21 בספטמבר 2013. נבדק ב-22 במרץ 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bar, Shmuel (29 באוקטובר 2006). "Lebanese Hizballah – Political, Ideological and Organizational Highlights" (PDF). National Defense University. אורכב מ-המקור (PDF) ב-6 ביוני 2017.
According to reports from Iran, the Iranians have already appointed Hashem Safi-a-din, the head of the Executive Council and Nassrallah's cousin as his successor.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Barry Rubin (2010). Guide to Islamist Movements. M.E. Sharpe. p. 329. ISBN 978-0-7656-1747-7. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Dominique Avon; Anaïs-Trissa Khatchadourian; Jane Marie Todd (10 בספטמבר 2012). Hezbollah: A History of the "Party of God". Harvard University Press. p. 215. ISBN 978-0-674-06752-3. נבדק ב-14 באפריל 2013.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Ahmad Nizar Hamzeh (2004). In The Path of Hizbullah. Syracuse University Press. p. 45. ISBN 978-0-8156-3053-1. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Hezbollah (part I)" (PDF). Intelligence and Terrorism Information Center. ביולי 2003. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 13.0 13.1 Bar, Shmuel (29 באוקטובר 2006). "Lebanese Hizballah – Political, Ideological and Organizational Highlights" (PDF). Center for Complex Operations. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2013-09-21. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Cohen, Dudi (13 באוקטובר 2008). "Nasrallah replacement chosen". Ynetnews. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Kuwaiti daily reports extension of Nasrallah mandate". Now Lebanon. 1 בנובמבר 2008. נבדק ב-15 במרץ 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Shapira, Shimon (17 בדצמבר 2009). "Has Hizbullah Changed?" (PDF). Intelligence and Terrorism Information Center. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sadiki, Larbi (21 ביוני 2011). "Hezbollah and the Arab revolution". Al Jazeera. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Timmerman, Ken (1 בדצמבר 2010). "UN: Iran Ordered Rafik Hariri Execution". Newsmax. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה)
