האמנה הפרנקו-בריטית בעניין מספר עניינים הקשורים למנדטים על סוריה ולבנון, ארץ ישראל ומסופוטמיה

האמנה הפרנקו-בריטית בעניין מספר עניינים הקשורים למנדטים על סוריה ולבנון, ארץ ישראל ומסופוטמיה הייתה מתוצריה של ועידת סן רמו, נחתמה בסן רמו ב-23.12.1920 ונועדה לתחום את גבולות הצפון והמזרח של המנדט הבריטי על ארץ ישראל אל מול גבול המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון לימים הגבול הבינלאומי בין ישראל לסוריה - הסכם ניוקומב-פולה ובין ישראל ללבנון - 'הקו הכחול' ואת קו הגבול שבין עיראק, תחת המנדט הבריטי על מסופוטמיה, לסוריה תחת המנדט הצרפתי על סוריה.
קדם לאמנה 'הסכם דוביל' מ-1919.
תואי הגבול
תחילתו בראש הנקרה קילומטרים אחדים מצפון לאכזיב היא נקודת המוצא של הגבול גם לפי הסכם סייקס-פיקו. ממשיך מזרחה עד לסעסע ועולה צפונה לאורך קו פרשת המים - בין עמק החולה לנקיק הקאסימיה (קטע נהר הליטאני הזורם מ'ברך הליטאני' מערבה לים התיכון), רכס רמים של היום, מקיף את המושבה מטולה ואת מקור הירדן דן (אך לא את מקור הירדן בניאס) , אמנם השימוש במימיו צריך היה להיות חפשי בהתאם לסיכומים עתידיים בין הצרפתים האנגלים והציונים כאשר ממשלת צרפת הבטיחה ‘להתנהג בצורה ליברלית ביותר וברוח נדיבה’), עולה את הרי הבשן (השם המקראי לרכס המוכר בימינו כהרי הגולן) שממזרח לעמק החולה, להקיף את אזור היישוב התורכמני והצ'רקסי על הדרך המחברת את הכפר בניאס עם קוניטרה ויפגע בה בנקודה הנקראת סוקיק (חירבת סכיך של היום), ולרדת אל ים כנרת דרך מקורות ואדי ג'רבה הוא נחל עורבים, חמישה ק"מ מדרום מערב לקוניטרה ונחל מסעודיה הוא נחל משושים עד שפכו לכנרת, לחצות את הימה לשניים להמשיך בדרומה לאפיק הירדן לעלות לאורך הירמוך (מימיו יחולקו בין המנדטים) אל עבר הירדן הצפוני עד מדרום להר הדרוזים[1].
הסכם ה־23 בדצמבר 1920 סיים את ‘שלב התיחום’, שלב ביניים בין 'שלב ההקצאה' ל'שלב הסימון', שהוא על־פי־רוב השלב הארוך והמסובך בשלבי יצירת קו גבול חדש. מכיוון ששלב התיחום נסמך על אטלסים היסטוריים ומפות שלא היו מפורטות ומדויקות דיין התעוררו מחלוקות כאשר היה צורך לסמן את קו הגבול בשטח. אפשר לסכם את השלב הזה כמאבק בריטי־ציוני על המים לתוכניות ההשקיה של ארץ־ישראל מול מאבק על יוקרה צרפתית ביחס לאחיזה בשטחים תוך־כדי נסיגה מהסכם סייקס־פיקו תוך[2].
האמנה ומעמדה הבינלאומי של רמת הגולן
במועד אישור המנדט הבריטי על ארץ ישראל על ידי חבר הלאומים ב-24 ביולי 1922 הייתה בתוקף 'האמנה הפרנקו-בריטית' מדצמבר 1920 ועל פיה רובו של השטח עליו הוחל חוק הגולן 1981, 1175 קמ"ר מתוך 1300 קמ"ר ששוחררו במלחמת ששת הימים, היה בתחום המנדט הבריטי על פי ועידת סן רמו[3]. כלומר, הגולן היה אמור להיכלל בתחומי הבית הלאומי. ומשום כך יש הטוענים לזכויות משפטיות המעוגנות במשפט הבינלאומי, לצד זכויות היסטוריות, היישוב היהודי בגולן בימי הבית השני, בתקופת המשנה והתלמוד והתקופה הביזנטית, של מדינת ישראל, בשטח רמת הגולן[4][5]. הסכם ניוקומב-פולה (1923), שאושר בחבר הלאומים בשנת 1934 ולימים נודע כגבול הבינלאומי בין ישראל לסוריה, גרע את רמת הגולן מתחום המנדט הבריטי.
קישורים חיצוניים
- CONVENTION ON CERTAIN POINTS CONNECTED WITH THE MANDATES FOR SYRIA AND THE LEBANON, PALESTINE AND MESOPOTAMIA)
- נוסח ההסכם באתר הקרן לשיתוף פעולה כלכלי
הערות שוליים
- ↑ יוסף ברסלבי, הידעת את הארץ, כרך ה' 'בין תבור לחרמון', הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ך, עמ' 283
- ↑ גדעון ביגר, ארץ רבת גבולות: מאה השנים הראשונות של תיחום גבולותיה של ארץ ישראל 1840–1947, פרויקט בן יהודה
- ↑ גיא בכור, לשבור את הזכוכית. הגולן פרק שני. הוא אינו שייך כלל לסוריה, 19.2.2012
- ↑ צבי האוזר, איציק צרפתי, הערות לאסטרטגיה לאומית ברמת הגולן, אתר פורום קהלת, שבט התשע"ח, ינואר 2018, עמ' 16
- ↑ מחלוקת הגבול, באתר היחדה למען הגולן
האמנה הפרנקו-בריטית בעניין מספר עניינים הקשורים למנדטים על סוריה ולבנון, ארץ ישראל ומסופוטמיה40528506Q131900977
- אמנות והסכמים במאה ה-20
- המזרח התיכון: היסטוריה
- בעקבות מלחמת העולם הראשונה: אמנות והסכמים
- ישראל: גבולות
- הרפובליקה הצרפתית השלישית: אמנות והסכמים
- הממלכה המאוחדת: אמנות והסכמים (1801–1922)
- עיצוב גבול הצפון
- הסכמי גבולות
- גבול ישראל–סוריה
- המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון
- המנדט הבריטי
- הסכסוך הישראלי-פלסטיני: המשפט הבין-לאומי