הקרן לשיתוף פעולה כלכלי

הקרן לשיתוף פעולה כלכלי (באנגלית: Economic Cooperation Foundation - ECF) - ארגון לא ממשלתי ללא כוונות רווח (NGO) שהוקם ב-1991 על ידי יוסי ביילין, יאיר הירשפלד, נואף מסאלחה ורון פונדק על מנת לקדם שיתוף פעולה ישראלי-ערבי, ובפרט ישראלי-פלסטיני.

הקרן משמשת בראש ובראשונה כ"צוות חשיבה" ("think tank") שמעלה רעיונות ומנסח ניירות עמדה בנושאים שונים הנוגעים ליחסים בין ישראל לפלסטינים. מיד עם ביטול החוק לאיסור מפגשים עם אנשי אש"ף במסגרת זו הוכנו מחקרים וניירות עמדה בנושא הסדר קבע עתידי. בין מטרות הקרן "עידוד הקהילה האירופית להתערבות בתהליך השלום בין ישראל למדינות ערב"^[1].

הקרן משתתפת בפרויקטים שונים לשיתוף פעולה בין גורמים ישראלים לפלסטינים בתחומי הבריאות, איכות הסביבה ונושאים מוניציפליים, ובפרויקטים לקידום מעמד הערבים אזרחי ישראל.

לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה וקריסת תהליך השלום, הרחיבה הקרן את פעולותיה, ועסקה בניהול משברים ותכנון מדיני וכלכלי ארוך-טווח. במהלך ההתנתקות מרצועת עזה, יצרה הקרן מנגנון שאיפשר לחקלאים הישראלים ברצועה להעביר החממות שבבעלותיהם לידיים פלסטיניות תוך קבלת תשלום מתורמים בינלאומיים.

על אף שהקרן אינה מפרסמת ניירות עמדה תחת שמה, חוקרים הנמנים בצוות החשיבה של הקרן מפרסמים מאמרים על דעת עצמם. בין הבולטים שבהם הם שאול אריאלי ויונתן תובל.

הקרן ופרויקטים שלה ממומנים מתרומות. אחד מהתורמים הגדולים לקרן, בנוסף לארגונים בינלאומיים ולתורמים פרטיים, הוא האיחוד האירופי, עובדה שגוררת ביקורת כנגד ביילין, וטענות על התערבות כביכול של ממשלה זרה בעניינים הפנימיים של ישראל. יואב יצחק חשף כי פעילות ציבורית ופוליטית של יוסי ביילין בעת שהיה חבר כנסת, מומנה בידי הקרן^[1].