דת באיראן
הדת באיראן היא באופן רשמי מוסלמית שיעית וכך גם רוב אנשי המדינה (89%[1]). כ-9% משתייכים לפלג הסוני של האסלאם, ו-2 האחוזים הנותרים הם מיעוטים דתיים שונים הכוללים בהאים, מנדעים, הינדואיסטים, יארסאנים, יזידים, זורואסטרים, יהודים, ונוצרים[2]. שלוש הדתות האחרונות שהוזכרו, מוכרות באופן רשמי ומוגנות, ואף שמורים להן מושבים בפרלמנט האיראני. הדת הזורואסטרית הייתה בעבר הגדולה ביותר באיראן, אך כיום מאמיניה נמנים שם בעשרות אלפים בלבד[3]. באיראן שוכנת הקהילה היהודית הגדולה ביותר כיום בעולם המוסלמי[4]. הדת הבהאית אשר אנשיה מהווים את המיעוט הגדול ביותר באיראן שאינו מוסלמי, אינה מוכרת באופן רשמי, ונרדפה במהלך קיומה באיראן[5][6][7]. אף על פי שאינם מוכרים על ידי הממשלה קיימים אף אתאיסטים ואגנוסטיקנים איראנים.
פירוט הדתות
אסלאם שיעי
כיום 98% מתושבי איראן מוסלמים ומתוכם בערך 89% שיעים, המשתייכים ברובם לזרם התריסריים[8] הקבוצה השיעית השנייה בגודלה לאחר התריסריים, היא קבוצת הניזאריים (תומכיו של נִזאר אִבּן מֻסתנסיר) שבפלג האיסמאעיליה, הנקראים לעיתים השביעיים. חלקם נמלטו מאיראן לדרום אסיה ובמיוחד למומבאי, בשנת 1840, לאחר ניסיון הפיכה כושל נגד השאה של שושלת קאג'אר[9], אך רבים מהם נותרו פזורים ברחבי איראן.
קיים שוני בן הקבוצות השיעיות, החמישיים, השביעיים, והתריסריים, הנגזר כתוצאה מאמונתם השונה במנהיגים נפרדים הנקראים אימאמים, אשר היו צאצאיו של מוחמד, בתו פאטמה, וחתנו עלי. אימאמים אלה נחשבים כמקור הטוב ביותר של ידע על הקוראן והאסלאם, וכן על דרכו ומנהגיו של מוחמד הנקראים סונה ונחשבים כראויים ביותר לחיקוי. לתריסריים בנוסף לשושלת האימאמים, ישנם ספרי חדית' מועדפים - "ארבעת הספרים" - הנחשבים על ידיהם ככלים חשובים להבנת הקוראן ובפרט בענייני תורת המשפט. על פי התריסריים קיימים 12 אימאמים, ואחד מהם קבור באיראן במקדש האימאם רזה. אימאמים נוספים חיו או היו בקשרים עם איראן, אך נקברו במקומות אחרים כעיראק וערב הסעודית.
אסלאם סוני
המוסלמים הסונים הם הקבוצה הדתית השנייה בגודלה באיראן[10]. המהווה כ-9% מכלל תושבי המדינה[11]. רובם כורדים בצפון-מערב איראן, ערבים ובלוצ'ים בדרום, ומספר קטן יותר של פשטונים וטורקמנים בצפון מזרח המדינה[11]. בית הספר המרכזי ללימודי תאולוגיה ותורת המשפט (מד'הב) בקרב הסונים באיראן, הוא חנפי, שהוקם על ידי האימאם אל נעמאן בן ת'אבת אבו חניפה.
אסלאם סופי
קישורים חיצוניים
- Iran Electoral Archive – The Role of Religion
- Minorities in the Islamic Republic: Fear of Separatists Qantara.de
- Videos
הערות שוליים
- ^ ספר העובדות של ה-CIA
- ^ ספר העובדות של ה-CIA - איראן
- ^ מחלקת המדינה של ארצות הברית - איראן
- ^ הקרן לקידום לימודי ותרבות יהדות ספרד
- ^ דו"ח זכויות אדם של הממלכה המאוחדת העוסק בעניין
- ^ Akhavi, Shahrough (1980). Religion and Politics in Contemporary Iran: clergy-state relations in the Pahlavi period. Albany, New York: SUNY Press
- ^ Tavakoli-Targhi, Mohamed (2001). "Anti-Bahá'ísm and Islamism in Iran, 1941-1955". Iran-Nameh 19 (1): 79–124.
- ^ International Crisis Group. The Shiite Question in Saudi Arabia, Middle East Report No. 45, 19 September 2005.
- ^ Daftary, Farhad (1998). A Short History of the Ismailis. Edinburgh, UK: Edinburgh University Press. pp. 196–199
- ^ מחלקת המדינה של ארצות הברית - איראן
- ^ 11.0 11.1 ספר העובדות העולמי של ה-CIA
