רבי זכריה מנדל משנדישוב
![שער ספרו "דרכי צדק" מהדורת ה'תק"ע [1810]](/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%A6%D7%93%D7%A7.jpg) | |
| שער ספרו "דרכי צדק" מהדורת ה'תק"ע [1810] | |
| לידה | בערך ת"פ |
|---|---|
| פטירה |
בערך תקנ"ה ירוסלב |
| מקום קבורה | ירוסלב |
| מקום פעילות | ירוסלב, שנדישוב |
| תקופת הפעילות | תקי"ד–תקל"ב |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| תחומי עיסוק | רב ומגיד מישרים |
| רבותיו | רבי אלימלך מליז'נסק, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, רבי פנחס הורוביץ ורבי שמואל שמלקה הורוביץ |
| תלמידיו | רבי מנחם מנדל הגר (קוסוב) |
| חיבוריו | דרכי צדק |
| אב | רבי משה יהושע משטרום |
| אם | אידל בת רבי צבי הירש הורוביץ (צ'ורטקוב) |
רבי זכריה מנדל הורוביץ משנדישוב (כונה גם: רבי זכריה מנדל מירוסלב; בערך ת"פ - בערך תקנ"ה), היה רב בירוסלב ובשנדישוב, מצדיקי תנועת החסידות בדור הרביעי, תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק והמביא לדפוס את ספרו "נועם אלימלך". מחבר הספר "דרכי צדק".
ביוגרפיה
יש שזיהוהו כרבי זכריה מנדל פרנקל[1] חתן רבי אריה לייבוש הורוביץ (הראשון)[2] המופיע בספר שם הגדולים החדש[3]. אך אחרים דחו זיהוי אנכרוניסטי זה, מאחר ונכדתו נישאה לבנו הצעיר של הנודע ביהודה[4]. ההוכחה הסבירה יותר היא היותו בן למשפחת רבי צבי הירש הורוביץ מצ'ורטקוב[5]
נולד לרבי משה יהושע[6], רב במספר עיירות בפולין[7] ומשנת תצ"ז בירוסלב[8], ולאידל בת רבי צבי הירש הורוביץ מצ'ורטקוב. למד אצל דודיו, אחי אמו, רבי פנחס הורוביץ ורבי שמואל שמעלקא הורוביץ מניקלשבורג[9] יחד עם אחיו רבי נתן נטע בהריר מליטומירסק[10], ובעקבותיהם הצטרף לתנועת החסידות[11].
לאחר פטירת אביו בשנת תקי"ד מילא מקומו כרבה של ירוסלב לפחות עד שנת -תקל"ז[4], ולאחר מכן עבר לרבנות שנדישוב[12][5] ועל שם עיר זו כונה בספרי החסידות[13]. אך גם לאחר שפרש מהרבנות בירוסלב המשיך לפקוד את העיר ואף שימש בה כמגיד מישרים.[14]
היה תלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב[15], אך רבו המובהק היה רבי אלימלך מליז'נסק, והיה ממוסרי הנהגותיו, ורבים מגדולי החסידות בדורו ציטטו הנהגות בשמו בספריהם. בשנת תקמ"ח הדפיס את ספרו של רבו "נועם אלימלך" יחד עם רבי אלעזר מליז'נסק[16].
| ” | ומה שכתב אהובי דודי שאני פורש עצמי מדרכי אבותי הקדושים, לא ידענא פירוש הדברים, אדרבה אני הולך בעקבי החסידים הקדושים אנשי השם מופתי הדור אשר בזכותם אנו קיימין בגלות המר והנמהר הזה... אם היה רוצה אהובי דודי להיות בכאן הייתי מראה לו הכל במופת ובחוש הראות, וכעת יאמין לי על נאמנות כי עדיין אין אני מוחזק בשקר חלילה, וראוי להאמין לי שיש ביניהם צדיקים כאלו שיכולים כמעט להחיות מתים בתפלתם, אשר עיני ראו ולא זר שהביאו להם כמה פעמים חולים אשר היו בייאוש כולם ועל ידי תפילתן הזכה חזרו לבריאתם כבראשונה כדרך כל הארץ. | “ |
– מתוך האיגרת לדודו | ||
בסוף ספר נועם אלימלך, בחלק המכונה "אגרת הקודש", נדפסה אגרת מיוחדת של רבי זכריה מנדל, ובה הוא עונה לאחד מדודיו שטען נגד הצטרפותו לחסידות. הדוד הוכיחו על סיגופיו שמחלישים את גופו, והוא הכחיש זאת. בתשובתו מאריך רבי זכריה מנדל לתאר את גדולתם של צדיקי החסידות ואת דרכי פרישותם והנהגתם. מהאיגרת נראה שהיה חולה כרוני, ורבו אמר לו מראש מתי יתקפוהו מכאובים. יש אומרים שערך את האיגרת במצות רבו רבי אלימלך[5].
במהלך ביקור בעיר ירוסלב, ייתכן שאצל רבי שמעון מרילס[4], נפטר, ונקבר בעיר[17]. תאריך פטירתו לא ידוע בבירור, יש שתחמו זמן פטירתו בין השנים ה'תקמ"ח לה'תקנ"ו[18], ויש שהצביעו על שנת תקנ"ה כשנת פטירתו[19].
מתלמידיו היה רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב המזכירו פעמיים בספרו "אהבת שלום"[4].
ספרו
ספרו דרכי צדק הוא קובץ הנהגות על פי תורת החסידות. הספר נכתב עוד בחיי רבו, רבי אלימלך מליז'נסק, והוא מזכירו בכינוי מורי ורבי נרו יאיר. הוא הפקיד את כתב היד של הספר אצל ידידו רבי מנחם מנדל מלינסק, והוא מסרו להדפסה לרבי יהושע מסמוטריץ, והוא בתורו העבירו לרבי מרדכי אשכנזי מטשכוב. שם המחבר לא נמסר בוודאות, אלא בנוסח ש"רבים אומרים שהספר הוא לשונו הזהב של רבי זכריה מנדל" (שער המהדורה הראשונה)[5]. המהדורה ראשונה נדפסה בלבוב (ה'תקנ"ו, 1796) ומאז יצא הספר בעשרות מהדורות.
צאצאיו
- בנו רבי משה דוד שטיגליץ, תלמיד חכם ועשיר בעיר טורנא[20].
- בנו רבי יצחק אב"ד אונסדורף.
- בתו לאה אשת רבי יהודה ענגיל.
- בנה רבי יוסף ענגיל, רבה של העיר קראקא שבפולין.
- בתו לאה נישאה בזיווג שני לרבי ירוחם טייטלבוים.
- בנה רבי אריה לייבוש חתן רבי ברוך מגורליץ. היה אדמו"ר ואב"ד בקרעשנוב וברודניק.
- בנו רבי צבי יעקב אב"ד זאבנא.
- בנו רבי חיים אורי מריישא.
לקריאה נוספת
- מאיר וונדר, קהילות ואישים בגליציה, ירושלים תשע"ה, עמ' 226
- מאיר וונדר, "רבי זכריה מנדל מירוסלב", סיני עג (א-ב), באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- מאיר וונדר, "רבי זכריה מנדל מירוסלב", כרם החסידות ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- תולדות שבסוף הספר, דרכי צדק השלם, בני ברק: נחלת צבי, תשנ"ח, עמ' מעמוד צ"א ואילך, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ הרב משה שטיינברג, תולדות יהודי ירוסלב, ה'תשכ"ח, עמ' 16
- ^ בנו של רבי שמואל שמעלקא מטרנוב
- ^ אות ז, סימן קטן ט.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 מאיר וונדר, קהילות ואישים בגליציה, ירושלים תשע"ה, עמ' 226
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 מאיר וונדר, רבי זכריה מנדל מירוסלב, בתוך: זילברשלג, דוד (עורך), כרם החסידות - ב, ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ בן רבי יעקב אב"ד לוצק, בן רבי אריה לייב מסלוצק והורודנא, בן רבי נתן נטע מטרניגרד
- ^ ביניהם:טיטשין, שטרום, גרידץ וראוויטש, ע"פ וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ב, ירושלים תשנ"ז, עמ' 1010
- ^ מאיר וונדר, תולדות קהילת ירוסלב: רבניה וחשוביה, בתוך "ישורון" - כב, ירושלים תש"ע, עמ' תתעג.
- ^ בתוך אגרת הקודש סוף ספר נועם אלימלך.
- ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ב, ירושלים תשנ"ז, עמ' 357
- ^ משה מנחם ולדן, יכבד אב, עמ' כא
- ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ב, ירושלים תשנ"ז, עמ' 1010
- ^ ראו בספר אהבת שלום פרשת כי תשא; זרע קודש חלק א פרשת תרומה, תפילה לדוד לרבי אברהם דוד מבוטשאטש בפירושי ההגדה של פסח בפיסקה חכם מה הוא אומר.
- ^ הרב משה שטיינברג, תולדות יהודי ירוסלב, תשכ"ח, עמ' 37.
- ^ רבי לוי הלוי, שם ושארית ב"שארית לשארית" לספרו, עמ' ז.
- ^ מתוך ההקדמה וכן מתוך ההסכמות של ספר נועם אלימלך.
- ^ בשער המהדורה הראשונה של ספרו.
- ^ יצחק אלפסי, כרך א, אנציקלופדיה לחסידות, עמ' תקכד-תקכה.
- ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ב, ירושלים תשנ"ז, עמ' 1010-1012
- ^ כל סדר צאצאיו מבאים ב: תולדות שבסוף הספר, דרכי צדק השלם, בני ברק: נחלת צבי, תשנ"ח, עמ' קי"ח, פרק ו'