דרך הבשור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחל הבשור בזרימה שלאחר גשם (דרך הבשור בצד ימין של התמונה).
הגשר התלוי מעל נחל בשור באזור צאלים
מגדל התצפית באזור צאלים
דרך הבשור (לאורך אפיק הנחל) וגשר הצינורות באזור צאלים.

דרך הבשור היא דרך נופית באורך של כ-18 ק"מ לאורך נחל בשור הנמשכת מקיבוץ צאלים בדרום עד לגן לאומי אשכול לאורך נופיו של נחל בשור. הדרך חוצה שמורת טבע ששטחה כ- 35 קמ"ר ובה נופי בתרונות, מעיינות הנובעים כל השנה, בריכות מים, צמחייה עשירה, מגוון בעלי חיים ואתרים ארכאולוגיים. הדרך עוברת בין תחנות שונות המכילות אטרקציות מעשי ידי אדם, תצפיות נוף ואתרים היסטוריים.

היסטוריה

רעיון הדרך הנופית לאורך הנחל נולד בשנת 1983 בעקבות פגישה בין שני סוקרי-שטח: אמנון ליבנה ("בּוּצי") מקיבוץ רביבים, שעסק באותם ימים בסקר-נוף מטעם רשות שמורות הטבע והמועצה האזורית אשכול, ודן גזית מקיבוץ גבולות, שעסק במקביל בסקר ארכאולוגי של האזור בתמיכת אגף העתיקות שלימים הפך לרשות העתיקות.

זוג הסוקרים חבר לעזרי אלון מרשות שמורות הטבע (לימים רשות הטבע והגנים) והשלישייה פרסמה בשנת 1983 תסריט ראשוני לחזון של דרך נופית שתאפשר לציבור גישה לנופיו של נחל הבשור שלימים שולב בתוכנית האב של המשרד להגנת הסביבה לשיקומו והנגשתו של הנחל. מתוך התשריט:

תיסלל דרך בחלוקי-נחל ("חומר-וואדי") בגדת האפיק השמאלית, כך שברבות הימים ימָתן הכסוי הטבעי של החול והליס את צבעהּ הבוהק והיא תתמזג ברקע; הכניסה תהיה חופשית; הדרך לא תפגע בערכי טבע ונוף ובאתרים עתיקים; כל הפעילות תהיה הפיכה (כלומר, ניתן יהיה לשנות או לבטל את התוואי ללא צלקות בשטח); לאחר החורף הראשון יִלָּמְדו הזרימות העיליות לצורכי ניקוז ויערכו תיקונים בהתאם; יתוכננו חניונים, "דרכי-מילוט", מצפורים ומסלולי-טיול רגליים טַבָּעתיים; פתרון לתחזוקה ולנקיון יהיה תנאי לפתיחת הדרך; בניית המסלול תתבצע בשני שלבים: הראשון – מצאלים עד לפארק והשני – הארכה עד מערבה לבארי.

תכנית אב לשיקום ופיתוח נחל הבשור

[1]

ראשית העבודות

לאחר פניה אל המוסדות : המועצות אשכול ומרחבים, מינהל מקרקעי ישראל, הוועדה המקומית "שמעונים", רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, המשרד לאיכות הסביבה, רשות הניקוז, רשות העתיקות, מינהלת התיירות בנגב, הסוכנות היהודית וקק"ל, הוחלט על הקמת ועדת היגוי לקידום הרעיון. במשך 5 שנים בוצעו מאות פגישות וסיורים עם הגורמים השונים כדי להגיע לפשרות בין הדרישות של "בעלי העניין", בין השטח הרגיש ובין החזון של יוזמי הדרך.

בשנת 1991 החלה הסלילה במימון ובביצוע קק"ל, תוך בעיות בלתי צפויות. למשל, הנהלת פארק אשכול חזרה בה מהסכמתה הראשונית למעבר הדרך דרכו, אלתורים כמו ה"מחלף" ליד חוות היענים, והתנגדות פתאומית של "אדם, טבע ודין" למגדלי התצפית שהוסרה רק בהתערבות בית המשפט. במהלך התכנון נוספו לדרך אטרקציות כגון "הגשר התלוי" בקרבת הכניסה הדרומית.

דרך הבשור כיום

דרך הבשור כיום נמשכת לאורך כ-18 ק"מ מצאלים בדרום ועד לגן הלאומי פארק אשכול בצפון.

קיימות תוכניות להכשיר מקטע צפוני נוסף שיאריך את הדרך עד למרגלות תל ג'מה בואך קיבוץ רעים.

נקודות העניין העיקריות לאורך דרך הבשור

להלן תיאור נקודות העניין העיקריות בנסיעה מדרום לצפון לאורך דרך הבשור:

הכניסה הדרומית לדרך הבשור נמצאת מצפון מערב לצומת צאלים על כביש מספר 222 לכיוון גבולות. כמאתיים מטרים אחרי הצומת יוצאת ימינה דרך עפר, העוברת לאורך הגדה המערבית של נחל בשור.[2]

תיאור נקודות העניין העיקריות לאורך דרך הבשור, מדרום לצפון

(י) =בגדה הימנית; (ש) = בגדה השמאלית

(ש)- מגדל תצפית וחניון.

(י)-  אתרים על השלוחות; נביעת-מים באפיק.

(י)- מצוק שבו ניתן "לקרוא" את ההיסטוריה הגאולוגית של הנחל; אנדרטה; ביתרונות, גשר חבלים.

(י)- מכלול של חווה חקלאית רומית-ביזנטית: בארות, בורות-מים, סכרים בערוצים, מבנים, כבשנים, אמות-מים חצובות, מחצבות.

(י)- סכר בנחל, תעלת-איסוף למי הזרימות, מאגר-מים באפיק, מאגר עילי, באר עתיקה ליד אשלים זקנים.

(ש)- מצפור מוסדר, פינת תצפית מוצלת. מאגר-מים עילי וגשר ברזל על-גבי צינור המחבר את שני המאגרים בשתי הגדות.

(ש)- באר עם מבנה-על מתקופת המנדט (באר רבובה).

(י) - מערת מגורים בדווית.

(י)- באר עתיקה (ביר קמלה), מוצב ושרידי מחנה צבאי ליד סוללת מסילת-ברזל מימי המלחמה העולמית הראשונה.

(י)- בית קברות עתיק רחב-ידיים, אתר כלקוליתי, אתר מתקופת הברזל 1ב', דרך החוצה את הנחל.

(ש)- אתר מתקופת הברזל 1ב' (תל סַוַּאוִּין), שרידי סוללת מסילת-ברזל מימי המלחמה העולמית הראשונה.

(ש)-קוביית-בטון שהיא שריד מסיסמוגרף כהכנה ל"תעלת הימים" (שנות ה-80 של המאה ה-20).

(ש)- תל עתיק שהיה מיושב בין המאה ה-18 לפני הספירה עד המאה השנייה לספירה (תל שרוחן).

(י)- שרידי מחנה-צבא רומי, כבשני סיד ובאר עם מתקן-שאיבה ממתכת ולידו נביעה בנחל (עין שרוחן).

(י)- מצוקי-כורכר, מחצבות עתיקות, מחפורות של תעלות-קשר מימי המלחמה העולמית הראשונה.

(ש)- מחצבות-כורכר עתיקות, אתר כלקוליתי, מחצבות עתיקות בסלע-חוף.

(ש)- מצוק לס וחרסיות; שרידי חפירים וסוללות של מסילת-ברזל מימי המלחמה העולמית הראשונה.

(י)- שחזור חלקי של גשר הרכבת הנ"ל; (בתוך פארק אשכול).[3]

(ש)- בתרונות צמודים לדרך הבשור; קטע "כביש הרעב" המקורי ביציאה מהדרך. ומוליכה צפונה עד לפארק אשכול, אל כביש מספר 241 (כביש מגן- גילת).  ולחוות היענים התיירותית "אל היען".

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אדר' גדי אלמוג, תכנית אב לשיקום ופיתוח נחל הבשור, באתר /www.sviva.gov.il
  2. ^ הכניסה הצפונית קיימת אך אינה משולטת. לבאים ממזרח בכביש 241, אחרי הכניסה לפארק אשכול, מיד אחרי גשר אברהם, פונה דרך עפר ימינה ועוברת באפיק הנחל מתחת לגשר (עבירה לרכב פרטי כמעט בכל תנאי מזג אוויר) ומתחברת אל הכביש הישן שעבר במקביל לכביש הנוכחי על גבי גשר אירי. נוסעים בכביש הישן והמשובש כ-100 מטר מערבה והוא הופך לדרך עפר: תחילתה הצפונית של "דרך הבשור"
  3. ^ מצריך חציית נחל הבשור. אפשרי ברגל רק כאשר אין זרימת מים בנחל.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0