דרור חטר-ישי
| |||||
|
דְּרוֹר חֹטֶר-יִשַי (נולד ב-1946) הוא עורך דין ואיש עסקים ישראלי, אשר כיהן כראש לשכת עורכי הדין בישראל בין השנים 1991–1999.
ביוגרפיה
חטר-ישי נולד בחיפה, אביו אהרן חטר-ישי היה פרקליט הצבאי הראשי הראשון. למד בתיכון עירוני א' בתל אביב ובמקביל לשירותו הצבאי בחטיבת הנח"ל, החל בלימודי משפטים. בשנת 1966 הצטרף כמתמחה למשרד של אביו "א. חטר-ישי, ושות'". הוא סיים את לימודי התואר הראשון בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב ב-1969. ב-1970 קיבל רישיון עריכת דין[1].
בפרשת קו 300 הגן בהתנדבות על יצחק מרדכי, שזוכה באוגוסט 1985 מכל אשמה, לאחר שהשב"כ העליל עליו שהכה למוות שני מחבלים שנתפסו חיים[2][3].
ב-1996 הוגש נגדו כתב אישום בגין מעורבות בעבירות מס. בפברואר 1998 הורשע בבית משפט השלום בתל אביב בחלק מהעבירות שיוחסו לו[4]. בערעור שהגיש בבית המשפט המחוזי בתל אביב זוכה מהעבירות בהן הורשע[5]. בשל דברים קשים שאמר כנגד השופטת הרמן-הדסי, הוגשו כנגדו שני כתבי אישום על עבירה של זילות בית משפט[6]. גם מהם זוכה, לאחר שהסכים לתקן מקצת מדבריו[7].
במרץ 2009, דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את ערעורו כנגד פסק דין, אשר חייב אותו להשיב ללקוחותיו כספים שנפסקו להם והוחזקו על ידו בנאמנות, ואשר לא העביר להם בטענה של קיזוז כל הסכום בגין שכר טרחתו. חטר-ישי הגיש תביעה נגדית בטענת מצג שווא שנדחתה[8].
מעורבות בעסקי נדל"ן
בשנת 1991 הקים חטר-ישי בשותפות עם איש העסקים, חבר מרכז הליכוד, דוד אפל, קבוצת חברות לבנייה והשקעה בנדל"ן[9]. בשנים הראשונות לאחר הקמת החברות הציג עצמו חטר-ישי כנאמן של קבוצת משקיעים מצרפת, שמינו אותו לנציגם בישראל בעסקי נדל"ן. ואילו אפל הוצג כיועץ בתחומי השיווק והבנייה של החברות שבהן שימש חטר-ישי כנאמן[10]. הפרויקט המשמעותי הראשון בו היו מעורבים, הוקם על ידי חברה בשם "פפו מפעלי בניה (1982) בע"מ" בשכונת כפר שלם בתל אביב, על מגרשים לבנייה שרכשה חברת "פפו" מחברת הדיור הממשלתית "חלמיש". במגרשים היו מבנים חד קומתיים במצב תחזוקה רעועה, לאחר פינויים על ידי "חלמיש", הקימה בהם החברה שמונה מגדלי מגורים ובהם כ-250 יחידות דיור[11]. הבעלות של רוכשי הדירות בפרויקט מעולם לא הוסדרה, חברת "פפו" פשטה את הרגל, ומפני שהייתה מוחזקת במבנה נאמנות מורכב, יש קשיים בהתחקות אחרי בעלי המניות של החברה, אף על פי שנוהלה בפועל על ידי חטר-ישי ואפל[12][13].
הפרויקט הבא שבו חטר-ישי ואפל היו מעורבים, הפעם תחת חברה בשם "מגדל הזוהר"[14], היה הקמת שכונת גני אביב בלוד[15]. לאחר שרכשו קרקעות חקלאיות שאותן עיבד המושב כפר שמואל במקום. הם הסתייעו בהחלטה 533 של מינהל מקרקעי ישראל להפשרת קרקע חקלאית לבנייה למגורים, שיזם שר השיכון אריאל שרון במאי 1992. ההחלטה אפשרה התקשרויות בין יזמים וחוכרי קרקעות חקלאיות להקמת פרויקטים של נדל"ן, בלי מגבלות תכנון או אישור[16]. בפרויקט גני אביב נבנו כ-5,000 יחידות דיור. בנוסף קיבלו תמריצים כספיים ממשרד השיכון לזירוז הבנייה במקום[17][18].
בשנת 1998, זכתה חברת "מגדל הזוהר" במכרז הראשון שנערך במדינת ישראל לפינוי בינוי בגבעת שמואל. 1,650 דירות חדשות היו אמורות להיבנות. 540 דירות במקום השיכונים הישנים בשכונת גיורא ביישוב. בשנת 2003 הוגש כתב אישום נגד שותפו של חטר-ישי, דוד אפל שהורשע בעבירות של מתן שוחד, ובהן מימון הבחירות של ראש המועצה המקומית גבעת-שמואל, זמיר בן-ארי, ומתן שוחד לבכיר ברשות מקרקעי ישראל, עודד טל. טל אף הורשע בהפחתת השומה ובהקלות בתנאי המכרז לאחר הזכייה של מגדל הזוהר ונשלח למאסר של 45 חודשים. באוגוסט 2012 החל אפל עצמו לרצות עונש מאסר של 3.5 שנים בכלא מעשיהו, בין היתר בגין עבירות אלה[19][20].
בשנת 2002 נדרש לחשוף, על ידי רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב, את שמות בעלי המניות בחברת "מגדלי הזוהר", המסתתרים מאחורי נאמנויות שהקים. חטר-ישי נמנע כל העת מלחשוף את זהות הגורמים שעבורם הוא מחזיק את המניות בנאמנות, ורק טען שמדובר במשקיעים מצרפת. ההחלטה ניתנה במסגרת תביעת לשון הרע שהגיש נגד העיתון "ידיעות ידיעות". חטר-ישי סירב לחשוף את שמות בעלי מניות והתביעה נמחקה[21]. בשנת 2004 הגישה רשות המיסים בקשת פירוק נגד החברה, בטענה שהיא נקלעה לקשיים ונותרה חייבת למע"מ כספים רבים[22]. שנה אחר כך גם עיריית לוד טענה כי למגדלי הזוהר חוב כלפיה בסך 14.4 מיליון שקל. שתי בקשות הפירוק נדחו על ידי בית המשפט המחוזי[23]. נגד החברה הוגשו תביעות חוב בסך מצטבר של 307 מיליון שקל ובפברואר 2011 קיבל לבסוף בית המשפט בקשת פירוק של חברת הבנייה גוב-גיא, לאחר שמגדל הזוהר לא פרעה חוב כלפיה בסך 2.5 מיליון שקל, אף על פי שחויבה לשלמו בפסק בוררות ואף על פי שערעוריה לעליון נדחו[24]. חטר-ישי הגיש לבית המשפט העליון ערעור על בקשת הפירוק, אך הוא נדחה[25] בשנת 2016, במסגרת הסדר נושים, נרכשה החברה על ידי חברת "הרברט סמואל על הים בע"מ"[26].
פעילותו הציבורית
ב-1974 היה שותף בהקמת חוגי סיירות, כמפעל הנצחה לזכר אורי מימון חבר לשירות בנח"ל המוצנח, שנפל במלחמת יום הכיפורים. ב-1987 זכה חטר-ישי בפרס לאיכות החיים מידי יו"ר הכנסת, על חלקו בהקמת חוגי הסיירות[1].
ב-1991 נבחר לתפקיד יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל. ב-1995 נבחר שנית לתפקיד. ביוני 1998 החליטה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין להעמיד את חטר-ישי לדין משמעתי, לאחר שהוגשו נגדו כתבי אישום על עבירה של זילות בית משפט[27]. בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין שהתקיימו ב-1999 הפסיד חטר-ישי לעו"ד שלמה כהן[28]. ב-2001 סגרה הלשכה את התיק המשמעתי נגדו[29].
תביעות דיבה
במהלך השנים הגיש חטר-ישי תביעות דיבה נגד מספר אנשים וארגונים, בכולן הפסיד.
- בשנת 1995 הגיש תביעת דיבה נגד מו"ל עיתון "הארץ", עמוס שוקן, וכתב העיתון, רונן ברגמן, בטענה לפרסום לשון הרע. עניינה של התביעה היא סדרת כתבות שכתב ברגמן, אשר תיארו פעולות שנעשו על ידי חוטר-ישי באמצעות חברות שבבעלותו[30]. חטר-ישי הפסיד בתביעה ובית המשפט המחוזי בתל אביב אף הורה לו לגלות מיהם בעליה האמיתיים של חברה, אשר חברה בשליטתו (א. חוטר-ישי החזקות בנאמנות) מחזיקה עבורם בנאמנות מניות בחברת פפו מפעלי בנייה (1982)[31].
- בינואר 1998 הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בגין לשון הרע, בגובה 9 מיליון שקל, נגד מנכ"ל החברה להגנת הטבע, איתן גדליזון, יו"ר הוועד המנהל של החברה, יואב שגיא, ויועץ התקשורת, אייל ארד. במקביל הגיש חטר-ישי כנגד השלושה, קובלנה פלילית פרטית בבית משפט השלום בכפר-סבא. באותן שנים שימש כיו"ר האגודה להנצחת זכרו של אורי מימון, המפעילה חוגי סיירות. לטענתו, עד לספטמבר 1997 פעלו חוגי הסיירות במסגרת החברה להגנת הטבע, ומאז החלה האגודה לפעול במסגרת עצמאית[32]. לטענתו, גדליזון ושגיא ניהלו מסע פרסום לקראת הבחירות לוועד המנהל של החברה להגנת הטבע, וטענו, כי חברי אגודת חוגי הסיור בראשותו של חטר-ישי, מנסים להשתלט על מוסדות החברה, כדי לשנות את יעדיה ולצמצם את פעילותה בתחום הגנה על שטחים פתוחים וירוקים. כמו כן, הפיצו הנתבעים כרזה, בה נטען, כי אלפי דונמים המוגדרים "שטח ירוק", נקנו על ידי דוד אפל וחטר-ישי, אשר הצליחו להפשיר חלק מהקרקעות, לבנות עליהן ולהרוויח מיליונים. לטענת חטר-ישי, הוא לא קנה אלפי דונמים של "שטח ירוק", לא הפשיר שטח כזה, לא בנה עליו ולא הרוויח מהבנייה מיליונים. ב-2002 ביטל בית משפט השלום את התביעה, בטענה שחטר-ישי לא הציג מסמכים מתאימים. חטר-ישי ערער על כך, ובית המשפט המחוזי דחה גם את ערעורו[33]. בית משפט השלום בכפר-סבא דחה גם את הקובלנה פלילית[34]. הוא עירער על גובה ההוצאות בהן חויב, ובאוקטובר 2007 בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב אותו לשלם הוצאות משפט בסך 36 אלף שקל[35].
- בינואר 1998 הגיש גם תביעת לשון הרע בסך 1.8 מיליון שקל נגד כתבי העיתון "ידיעות אחרונות", מוטי גילת, אריאלה רינגל-הופמן ומלי קמפנר-קריץ; עורך העיתון אילון שלו; והמו"ל ארנון מוזס. התביעה הוגשה בעקבות כתבות שפורסמו בעיתון ב-1997, שבהן פורסם כי אלפי דונמים של שטחים ירוקים נקנו על ידי הקבלן דוד אפל וחטר-ישי. על פי הפרסום, חלק מהקרקע הם הצליחו להפשיר, ואז בנו עליה והרוויחו מיליונים. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע בפסק דינו כי ארבעת הפרסומים אינם עולים כדי לשון הרע, אך ביחס לאחת הכתבות, שבכותרתה צוטטו דבריו של חבר הכנסת יוסי שריד, נקבע אז כי הפרסום עשה שימוש מתלהם במלה "כנופיה", שאינה מתאימה לתוכן הכתבה וכי נועדה לפגוע בשמו הטוב. בית המשפט המחוזי חייב אז את העיתון ב-30 אלף שקל פיצויים לטובת חטר-ישי, בעוד תביעתו עמדה על סכום של 1.8 מיליון שקל. נוני מוזס ועורך העיתון לשעבר, אלון שלו הגישו ערעור לבית המשפט העליון. במרץ 2011, קיבל בית המשפט העליון את ערעורם וקבע כי שימוש בביטוי "כנופיה" לא היה בגדר לשון הרע[36]
- חטר-ישי הגיש גם תביעת דיבה נגד חבר הכנסת יוסי שריד, בסך 180 אלף שקל, על רקע מאבקי השליטה בחברה להגנת הטבע[37]. שריד ביקש לדחות את התביעה על הסף, בנימוק שפעל במסגרת פעילותו הציבורית ומכוח היותו חבר כנסת, ולפיכך עומדת לו החסינות המהותית והחסינות העניינית. זאת מכוח חוק חסינות חברי-הכנסת, הקובע בין היתר: "חבר-כנסת לא יישא באחריות... אזרחית... בשל הבעת דעה בעל-פה... אם [היתה] למען מילוי תפקידו כח"כ". באופן חריג, השופט אברהם טל, אישר את התביעה[38].
- בשנת 2000 הגיש תביעת דיבה נגד פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, בשל הדברים שכתבה בחוות דעתה בפרשת בר-און חברון. לטענתו, בניגוד לאמור בדו"ח פרקליטת המדינה, הוא לא פעל נמרצות למינויו של רוני בר-און, והחלק בדו"ח המתייחס אליו איננו נתמך בראיות והוא מופרך מעיקרו. ביולי 2002 קבע בית המשפט העליון כי על חוות דעת המוגשת על ידי פרקליטות המדינה, חלה חסינות משפטית בפני תביעות לשון הרע ודחה את התביעה[39].
חיים אישיים
נשוי לתמר, עורכת דין במקצועה. אב לתשעה ילדים[1]. בניו ארז חטר-ישי וארנון חטר-ישי פעילים אף הם בעסקי הנדל"ן[40][41].
קישורים חיצוניים
- מתי גולן, פרשנות: לא סתם חוטר, באתר גלובס, 23 בפברואר 1998
- הדס מגן, הזילות של חוטר-ישי, באתר גלובס, 22 בפברואר 1998
- עו"ד חוטר-ישי הודיע: לא אגיע להיחקר במשטרה, באתר גלובס, 31 בדצמבר 1998
- ענת רואה, מע"מ מבקש לפרק את חברת מגדל הזוהר שנקשרה בדוד אפל ודרור חוטר ישי - עקב חוב של 17.5 מ' ש', באתר הארץ, 23 באוגוסט 2004
- יצחק דנון, אנגל מבקשת מביהמ"ש לחייב את אפל וחוטר-ישי לקיים הסכם בגבעת שמואל, באתר גלובס, 29 בפברואר 2004
- בן-ציון ציטרין, נושי חברות הקשורות לחוטר ישי: חברות הקשורות לחוטר ישי, באתר הארץ, 6 במרץ 2004
- תומר זרחין, עו"ד חוטר ישי על המועמדת לנשיאת השלום: אינה ראויה, באתר הארץ, 8 במאי 2009
- נמרוד בוסו, עו"ד חטר ישי: מגדל הזוהר חייבת לי 237 מיליון שקל על שירותי, באתר TheMarker, 10 בנובמבר 2011
- ענת רואה, אימפריית הנדל"ן של דרור חטר ישי ודודי אפל חוסלה בגלל חוב של 2 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 9 בינואר 2012
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 אביבה מץ, חוטר מגזע טוב, מעריב, 16 בפברואר 1987
- ^ נחום ברנע, דרך השב"כ, כותרת ראשית, 28 במאי 1986
- ^ יעקב ארז, כמעט דרייפוס, מעריב, 6 ביוני 1986
- ^ הדס מגן, עו"ד חוטר-ישי הורשע בהשמטת הכנסות, תרשומת כוזבת בדו"ח ושימוש בעורמה, באתר גלובס, 22 בפברואר 1998
- ^ הדס מגן, ביהמ"ש המחוזי זיכה את עו"ד דרור חוטר-ישי מעבירות המס בהן הורשע, באתר גלובס, 8 ביוני 1998
- ^ הדס מגן, עו"ד חוטר-ישי מואשם בזילות ביהמ"ש בעקבות דבריו לאחר הרשעתו בשלום, באתר גלובס, 15 ביולי 1998
- ^ הדס מגן ואיתמר לוין, המדינה לא תערער על מחיקת כתב האישום נגד חוטר-ישי באשמת זילות, באתר גלובס, 8 ביולי 1999
- ^ חיים חליוה, נדחה ערעור של עו"ד חוטר ישי נגד חופים בכנרת: "עו"ד חטר ישי החזיק את כספי לקוחותיו שלא כדין", כוכב הצפון, 6 מרץ 2009
- ^ יצחק דנון, יועץ לשעבר של אפל לביהמ"ש: הייתי עד במסגרת עבודתי לפעולות שגבלו בפלילים, באתר גלובס, 23 בנובמבר 1997
- ^ בן-ציון ציטרין, מבראון-חברון לבמב"י, באתר הארץ, 30 ביולי 2001
- ^ הדס מגן, עיריית ת"א בודקת הגשת תביעה על רקע עיסקה בין חלמיש לבין חוטר-ישי ואפל, באתר גלובס, 21 ביוני 2001
- ^ נמרוד בוסו, הסיוט של פרויקט פפו: הכסף שולם, הבעלות לא הוסדרה - והמוכרים נעלמו, באתר TheMarker, 9 בדצמבר 2011
- ^ בן-ציון ציטרין, נושי חברות הקשורות לחוטר ישי: חברות הקשורות לחוטר ישי, באתר הארץ, 6 במרץ 2004
- ^ הפירסומאיות לשעבר של "גני אביב": חוטר-ישי התערב בעבודת מגדלי הזוהר, באתר גלובס, 7 ביולי 1997
- ^ זיו מאור, הפעילים הבולטים בבנייה באזור לוד - דוד אפל ודרור חטר ישי, באתר הארץ, 11 בינואר 2003
- ^ הפשרת קרקע חקלאית - המדריך, באתר גלובס, 6 ביוני 2000
- ^ נעה ווסרמן-עמיר, חוקרי המשטרה אספו מסמכים במינהל בנוגע להטבות החריגות לכאורה לחב' מגדלי הזוהר, באתר גלובס, 4 במרץ 1999
- ^ יצחק דנון, משרד השיכון: חב' מגדלי הזוהר קיבלה שלא כדין תמריצי בנייה בפרוייקט גני אביב, באתר גלובס, 14 ביוני 1999
- ^ שלומית צור, 17 שנה אחרי הזכייה: המכרז של דודי אפל בגבעת-שמואל בוטל, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2014
- ^ שלומית צור, אחרי 20 שנה: תוכנית הפינוי-בינוי של שכונת גיורא בגבעת שמואל יוצאת מהקפאה, באתר גלובס, 13 בינואר 2019
- ^ הדס מגן, ביהמ"ש הורה לחוטר-ישי לחשוף את זהות בעלי המניות במגדל הזוהר, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2002
- ^ ניצן כהן, אגף המסים המאוחד הגיש בקשה לפירוק חברת מגדלי הזוהר שבבעלות דרור חוטר ישי בשל חוב של למעלה מ-17 מיליון שקל, באתר TheMarker, 22 באוגוסט 2004
- ^ ענת רואה, מגדלי הזוהר של אפל וחטר-ישי שוב חומקת מפירוק: אלשיך מחקה הבקשה, באתר הארץ, 17 בינואר 2006
- ^ חן מענית, אלשיך: חברת מגדל הזוהר של דודי אפל ודרור חטר-ישי תפורק, באתר גלובס, 22 בפברואר 2011
- ^ נמרוד בוסו, ערעור הבעלים נדחה: חברת "מגדל הזוהר לבניין" תפורק, באתר TheMarker
- ^ שלומית צור, ביהמ"ש: חברת מגדל הזוהר של דודי אפל תימכר למשפחת דיין, באתר גלובס, 21 ביוני 2016
- ^ הדס מגן, ועדת האתיקה של לשכת עוה"ד: להעמיד את חוטר ישי לדין משמעתי, באתר גלובס, 28 ביוני 1998
- ^ בחירות בסגנון אחר ותוצאות ידועות מראש, באתר גלובס, 4 ביולי 1999
- ^ הדס מגן, לשכת עוה"ד סגרה התיק המשמעתי נגד חטר-ישי בפרשת התבטאותו נגד ביהמ"ש, באתר גלובס, 18 באפריל 2001
- ^ יצחק דנון, ברגמן לא יעיד שוב בתביעת חטר-ישי, באתר גלובס, 16 בספטמבר 1998
- ^ יצחק דנון, אין לקבל טענת צינעה כוללת לגבי אחזקת מניות בחברה, באתר גלובס, 28 במאי 1998
- ^ צבי לביא, חוטר-ישי: החברה להגנת הטבע מנהלת תעמולת זוועות, באתר גלובס, 22 בדצמבר 1997
- ^ נדחה ערעורו של עו"ד חוטר-ישי בתביעה שהגיש נגד מנכ"ל החברה להגנת הטבע, באתר ynet, 20 ביוני 2004
- ^ בן-ציון ציטרין, ביהמ"ש: על חוטר-ישי לשלם לאייל ארד הוצאות הגנה בקובלנה פלילית שנמחקה, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2001
- ^ נורית רוט, המחוזי מתח ביקורת על חטר ישי בגין ה"ייסורים" וההליכים הרבים נגד אייל ארד, באתר TheMarker
- ^ תומר זרחין, בית המשפט העליון קבע: שימוש בביטוי "כנופיה" אינו בגדר לשון הרע, באתר הארץ, 3 במרץ 2011
- ^ חן מענית, ח"כים קוראים לחקירה פלילית בפרשת החברה להגנת הטבע, באתר גלובס, 29 בדצמבר 1997
- ^ איתן להמן, גבולות החסינות של הח"כים, באתר העין השביעית, 1 בנובמבר 1998
- ^ שמואל דקלו, ביהמ"ש העליון דחה את תביעתו של חוטר-ישי נגד ארבל בפרשת בר-און, באתר גלובס, 1 ביולי 2002
- ^ שרון שפורר, מקבץ דיור לוד של ארנון חוטר ישי ינסה לגייס בשבוע הבא כ-40 מיליון שקל, באתר הארץ, 20 ביולי 2006
- ^ שלומית צור, לא נשאר במשפחה: ביהמ"ש ביטל מכירת נכס מאב לבנו, באתר גלובס, 30 בדצמבר 2013
| ראשי לשכת עורכי הדין | ||
|---|---|---|
|
27362078דרור חטר-ישי