דסיור קצר-שיער
 דסיור קצר-שיער
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| תת־מחלקה: | כיסאים |
| על־סדרה: | כיסאים אוסטרלים |
| סדרה: | טורפי כיס |
| משפחה: | נמיות כיס |
| סוג: | דסיור ניו-גינאי |
| מין: | דסיור קצר-שיער |
| שם מדעי | |
 Murexia longicaudata
| |
| תחום תפוצה | |
נפוץ באופן טבעי
הובא על ידי האדם
| |
דסיור קצר-שיער (שם מדעי: Murexia longicaudata; מכונה גם דסיור ארוך-זנב), הוא מין של טורף כיס קטן דמוי חולדה ממשפחת נמיות הכיס האנדמי לאי גינאה החדשה והאיים הסמוכים.
טקסונומיה
הדסיור קצר השיער תואר מדעית לראשונה בשנת 1866 על ידי הזואולוג הגרמני הרמן שלגל. במקור, הוא תואר כמין בסוג פסקוגל או בסוג אנטכינוס, ובהמשך הוקם עבורו הסוג דסיור ניו-גינאי (Murexia); לאחר הקמת הסוג, צורפו אליו בהמשך 4 מינים נוספים: דסיור שחור-זנב, דסיור רחב-פס, דסיור ארוך-אף ודסיור הבאמה. מחקר קלדיסטי משנת 2002 מצא הבדלים משמעותיים בין כל המינים הנזכרים, שהוביל להקצאת סוג נפרד לרובם על ידי הזואולוג האוסטרלי קולין גרובס; מאידך יש שסברו שהדסיור קצר השיער והדסיור רחב הפס בכל זאת צריכים להישאר כמינים היחידים בסוג דסיור ניו-גינאי. ניתוח גנטי משנת 2007, טען לעומת זאת שכל המינים אינם מצדיקים פיצול לסוגים נפרדים, וזוהי הדעה הרווחת כיום.
המשמעות האטימולוגית של השם המדעי של מין זה, היא "עכבר ארוך-זנב".
אנטומיה ומראה
הדסיור קצר השיער הוא המין הגדול מבין סוגי הדסיורים הניו-גינאים לאחר הדסיור המנומר: אורכו מקצה החוטם עד לקצה הזנב כ-33 ס"מ ומשקלו בסביבות ה-200 גרם. הזכרים גדולים וכבדים בצורה ניכרת מהנקבות. דסיור זה בעל מבנה גוף גוצי וגמיש, עם ראש מחודד, אוזניים קצרצרות וקירחות, וזנב שעיר ודק אשר ארוך יחסית לעומת קרוביו. רגליו קצרות ושעירות, והן בעלות טפרים חדים ורפידות דביקיות בכפות הרגליים.
כפי שמרמז שמו, לדסיור קצר השיער פרווה חלקה וקצרה במיוחד אשר יוצאת דופן יחסית לדסיורים אחרים הידועים בפרוותם השעירה והזיפית. צבע הפרווה הכללי הוא חום אפרפר בהיר או בז' דהוי, עם נטייה לחום כהה בפלג הגוף האחורי, ברגליים, בלחיים ומהמצח עד לקצה הזנב. הגחון, הסנטר, הגרון ופנים הרגליים - צהבהבים או כתמתמים. כפות הרגליים, האוזניים והחוטם ורדרדים. הזנב כהה בצידו העליון ולבן בצידו התחתון.
תפוצה וביולוגיה
הדסיור המנומר אנדמי לאי גינאה החדשה, והוא בעל התפוצה הרחבה ביותר מבין הדסיורים החיים באי. הוא מצוי במרבית חלקי האי - הן בשטח פפואה והן בשטח אינדונזיה, אך נעדר מהמישור הדרומי ומחצאי האיים המזרחיים: בומבראי וראש-ציפור. הוא חי באופן טבעי גם באי יאפן בצפון גינאה, והובא על ידי האדם לאיי ארו בדרום גינאה. בית הגידול שלו מורכב בעיקר מיערות גשם טרופיים לאורך רכסי ההרים של גינאה החדשה; בדרך כלל בגבהים של 1,800 מטר מעל פני הים, אך הוא מצוי הן בגבהים נמוכים של כ-600 מטר והן בכרי דשא תת-אלפינים בגבהים של 2,200 מטר.
המידע על האקולוגיה והביולוגיה של הדסיור קצר השיער מועט מאד בדומה לסוגי דסיורים רבים. הוא טפסן עצים מעולה תודות לטפריו ולרפידות בכפות הרגליים, ובונה לעצמו קן למקלט במרומי העצים או על הקרקע; הוא ניזון מחרקים ומחולייתנים זעירים, ופעיל בשעות היום בגפו. הדסיור יכול להתרבות לאורך השנה, והנקבה ממליטה 4 גורים לכל היותר לאחר תקופת הריון של 19 ימים. הגורים שוהים בתקופה הראשונה לחייהם בקפל עור דמוי כיס סביב הפטמות.
מצב שימור
הדסיור קצר השיער מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), בשל תפוצה רחבה, העדר איומים משמעותיים, וכי אין זה סביר שתהיה בעתיד הקרוב ירידה המצדיקה סיווג בקטגוריה מאוימת יותר. הוא מצוי במספר אזורים מוגנים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
25254944דסיור קצר-שיער