דניאל שושן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

דניאל שושן (נולד ב-11 בפברואר 1957) הוא אמן ישראלי רב-תחומי העוסק במיצב, ציור, פיסול, וידאו ומולטימדיה. הוא חבר סגל בפקולטה לארכיקטורה בטכניון בחיפה, ומכהן כראש המעבדה לאדריכלות ואמנות ניסויית.

ביוגרפיה

דניאל שושן נולד בשנת 1957 בבית שאן, כבנם הרביעי (מתוך שמונה ילדים) של סול אביטבול ואליהו שושן, שהיגרו ממרוקו בתחילת שנות ה-50. שושן התחנך בילדותו ונעוריו בחינוך הדתי ואף זכה בחידון תנ"ך לאומי לילדים. בשנת 1970 נבחר שושן להדליק משואה ביום העצמאות ה-22 למדינת ישראל, כנציג הילדים בקו העימות.

בשנת 1980 החל שושן את לימודיו במחלקה לאמנות בבצלאל, אותם סיים בהצטיינות. כאות הצטיינות, נבחר שושן על ידי המנחה שלו דאז, האמן פנחס כהן גן, להציג את עבודותיו בתערוכת יחיד נודדת ברחבי ישראל. במהלך לימודיו בבצלאל נידון שושן לישיבה בכלא צבאי בשל התנגדותו למדיניות צה"ל במלחמת לבנון הראשונה ובשטחים הכבושים, ובשל סירובו לשירות מילואים. עם סיום לימודיו בבצלאל, החל שושן את לימודיו לתואר השני באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, שם קיבל מלגת הצטיינות.

בשנת 1989 ייצג שושן את ישראל בביאנלה לאמנות בסאו-פאולו[1]. הוא הציג במוזיאון לאומנות מודרנית בסאו פאולו בשנת 1991, היה אוצר של ביתן הצעירים בביאנלה לאדריכלות בוונציה בשנת 1991 וכן ב"מומה שאנגחאי" בשנת 2015.

משנות ה-80 החל שושן בהוראה בטכניון, שם מונה לחבר סגל ואחראי על לימודי עיצוב בסיסי ואמנות ניסויית בפקולטה לאדריכלות. כיהן בין השנים 2004–2009 כיו"ר הוועד המנהל של גלריה ע"ש פקה לאמנות ניסויית בטכניון. יזם וניהל את התוכנית לאוצרות ועיצוב תערוכות של המחלקה ללימודי חוץ של הטכניון בתל אביב.

עבודותיו המוקדמות של שושן עוסקות בניתוח מבני השפה האמנותית מתוך ניסיון לעמוד על הגרמטולוגיה של שפת האמנות, מתוך נקודת מוצא פוסט-מודרניסטית ודה-קונסטרוקטיביסטית. בעבודותיו מטמיע שושן תפישות אוריינטליסטיות תוך פיתוח התבוננות בתופעות חזותיות המרשתות את המרחב ואת ההיסטוריה הים-תיכונית. עבודותיו מובחנות, בין היתר, על ידי שילוב אורנמנטים כערבסקות, מבני פולחן מוסלמים, נופים ביוגרפיים-מנטליים ודמות האישה במרחב הרגיונלי – אלה[2].

בתחילת שנות ה-2000 הקים שושן את קבוצת האמנות המולטי-דיסציפלינרית "ארט. אספיונאז'" (art.espionage). הקבוצה הציגה עבודות מיצג ומיצב במוזיאונים וגלריות בארץ ובעולם[3]. בתקופה זו התמקד שושן באמנות ציבורית, מיצג ויצירת מנגנונים כפלטפורמות ליצירה אמנותית. הקבוצה יצרה פרויקטים שבהם ניכר מרכיב הכאוס, כך שמנגנון חיצוני ייצר מכניזם ליציקת תכנים מן החוץ. בין הפרויקטים של הקבוצה נמנו הפרויקטים הבאים:

  • publiclibrary - במסגרת פרויקט זה רושתו ערים ברחבי ישראל בספריות ציבוריות שהותקנו על גבי תחנות אוטובוסים. זהו פרויקט אמנותי-חברתי אורבאני, המציע יצירת מערכת ספריות ציבוריות על בסיס מערכת התחבורה העירונית הקיימת. במסגרת הפרויקט הונחו מדפי ספרים בתחנות האוטובוס. פעולה זו הייתה במטרה להאיר מחדש הן את המושג "ספר" והן את ה"ספרייה" והציעה בפועל הגדרה פרקטית חדשה למונח "ספרייה ציבורית". הרעיון יושם במספר ערים בארץ. המשתמשים המקומיים "מתפעלים" את הספריות החדשות בעצמם, על פי השאלה והחזרה חופשית. המשפט אשר מוטבע על המדפים: "אפשר לקחת. אפשר להחזיר. אפשר להוסיף" מבטא את העיקרון העומד מאחורי הפרויקט.
  • NiGuN - סדרת מיצבי סאונד שהוצגו במוזיאון ישראל לאמנות ובמוזיאון חיפה לאמנות. המיצבים כללו הצבת עשרות מוזיקאים לכלים אינסטרומנטליים בחלל המוזיאלי והפעלתם באופן רנדומלי על ידי הקהל ליצירת כלי נגינה מרחבי. באופן זה, נוצרה יצירה חד פעמית הנשלטת על ידי תנועת הקהל במרחב המוזיאלי.
  • הכנסת כלה - טרילוגיית מיצגים שכללו שתי פעולות אמנותיות במרחב הציבורי בעיר התחתית בחיפה; הפעולה השלישית כללה מנגנון ובו 100 כלות, התקיימה ברידינג 3 בנמל תל אביב. פעולות אלו ניסו לבחון את הקשר בין המציאות לבין הביטוי הקולנועי שלה, ובו בזמן להנכיח את תרבות הריאליטי במלוא עוצמתה. הפעולה הראשונה נערכה בחלל הגלריה והוקרנה לרחוב. הצופים, מוזמנים והולכי רגל אקראיים, נחשפו לתופעה ויזואלית שקראה תיגר על יחסי הגומלין השגרתיים בין פנים לחוץ. הפעולה השנייה התרחשה בחלל סגור ויצרה מנגנון בו מגוון הפעולות של הכלות, צילומן והקרנתן גרמו לפירוק החלל ולאובדן המבנה הארכיטקטוני שלו. הפעולה השלישית יצרה מנגנון של פס-ייצור בו השתתפו 100 כלות. שלושת האירועים התבססו על מנגנון הדוק שעירב את הצופים בחוויה שהיא על סף ההזיה, תוך כדי קריאת תיגר ובחינת הגדרתו של המיצג בימינו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עומר, מאמרים על אמנות ישראלית, עמ' 332.
  2. ^ חגי שגב, פואטיקה תחת שליטה – על עבודתו של דניאל שושן, בית האמנים, תל אביב
  3. ^ ציפי שוחט, ניסוי בנישואים בתל אביב, גלריה שישי עיתון הארץ. 23 במרץ 2012
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27334909דניאל שושן