דניאל אינווי

דניאל אינווי
Daniel Inouye

לידה	7 בספטמבר 1924 הונולולו, הוואי, ארצות הברית
פטירה	17 בדצמבר 2012 (בגיל 88)
מדינה	ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
בת זוג	מרגרט אוומורה (1949 - 2006) נפטרה איריין היראנו (2006 - עד מותו)
סנאטור מטעם הוואי 3 בינואר 1963 – 17 בדצמבר 2012 (50 שנה) → אורין לונג בריאן שץ ←
חבר בית הנבחרים מטעם הוואי 29 באוגוסט 1959 – 3 בינואר 1963 (3 שנים ו־18 שבועות) תומאס גיל ←

אינווי בתקופת שירותו הצבאי

דניאל קן "דן" אינווי (באנגלית: Daniel Ken Inouye;‏ 7 בספטמבר 1924 – 17 בדצמבר 2012) היה גיבור מלחמה אמריקאי, שעוטר במדליית הכבוד על פועלו במלחמת העולם השנייה, וסנאטור אמריקאי שייצג את מדינת הוואי מטעם המפלגה הדמוקרטית במשך 50 שנה. אינווי היה הסנאטור הוותיק ביותר בסנאט בתקופתו והשני מבין כלל חברי הקונגרס. כיהן כנשיא הזמני של הסנאט (President pro tempore) וכיושב ראש ועדת ההקצבות של הסנאט. היה אחד מידידיה החשובים ביותר של מדינת ישראל.

ראשית חייו

אינווי נולד בהונולולו שבהוואי, בן למשפחה ממוצא יפני. למד בבתי ספר ציבוריים שם. לאחר הסרת המגבלות על גיוס יפנים לצבא ארצות הברית עזב אינווי את לימודי הקדם-רפואה באוניברסיטת הוואי והתגייס לצבא ב-1943.

אינווי שובץ ברגימנט ה-442 שהורכב מחיילים ממוצא יפני. הוא קודם תוך שנה לדרגת סמל ובאוקטובר 1944 מונה למפקד מחלקה, הצעיר ביותר ביחידתו. במהלך שירותו במלחמת העולם השנייה, השתתף בקרבות באירופה, זכה לעיטורי לב הארגמן וכוכב הארד. במהלך קרב שנערך ב-21 באפריל 1945 בחזית האיטלקית, הוביל אינווי את מחלקתו במתקפה נגד עמדות מבוצרות של הורמאכט. לאחר שהמחלקה רותקה מאש של שלושה מקלעים גרמנים, הסתער אינווי לבדו על עמדת מקלע ולמרות שנפגע בבטנו השמיד אותה באמצעות רימון יד, הוא הוביל את המתקפה נגד העמדה השנייה שהושמדה אף היא, זחל לעבר עמדת המקלע השלישית, וכשניסה לזרוק רימון נפגע באופן קשה בידו הימנית. הוא נאלץ להעביר את הרימון ליד שמאל והשמיד באמצעותו את הבונקר הגרמני, לאחר מכן הסתער על העמדה וחיסל ביריות את שארית ההתנגדות תוך כדי שהוא נפצע ברגלו. ידו של אינווי נכרתה במהלך ניתוח בבית חולים שדה. על גבורתו זכה לצלב השירות המצוין, העיטור השני בחשיבותו, ששודרג בשנת 2000 למדליית הכבוד על ידי הנשיא ביל קלינטון, העיטור הצבאי הגבוה ביותר.

לאחר שיחרורו מהצבא ב-1947, בדרגת קפטן, נטש אינווי את תוכניותיו ללמוד רפואה, בשל נכותו. הוא החל ללמוד מדעי המדינה וסיים תואר ראשון ב-1950, באוניברסיטת הוואי. ב-1952 סיים לימודי משפטים באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, בוושינגטון, קיבל רישיון עריכת דין ב-1953 ועבד בהוואי כעוזר לתובע הכללי הפדרלי של ארצות הברית, במשך כשנה.

הקריירה הפוליטית

ב-1954 נבחר אינווי לבית הנבחרים של הטריטוריה דאז, הוואי ולמנהיג הרוב הדמוקרטי, תפקיד בו כיהן עד 1958, עת נבחר לסנאט המקומי. לאחר שב-1959 הוואי קיבלה מעמד של מדינה באיחוד, נבחר אינווי מטעמה לחבר בבית הנבחרים של ארצות הברית, והיה הראשון ממוצא יפני להיבחר לקונגרס.

ב-1962, לאחר כשלוש וחצי שנות כהונה בקונגרס נבחר אינווי לחבר בסנאט האמריקאי. הוא כיהן בו ברציפות, מינואר 1963 עד מותו, כחמישים שנה. במהלך שנותיו בסנאט כיהן אינווי בוועדה לחקירת אירועי ווטרגייט וכיו"ר ועדת החקירה לפרשת איראן-קונטראס. בשנים 1975 עד 1979 כיהן כיו"ר הוועדה לפיקוח על קהילת המודיעין, ובשנים 1987 עד 1995 ובין 2001 ל-2003 עמד בראש ועדת הסנאט למסחר, מדע ותחבורה. בנוסף כיהן כיו"ר הוועדה לענייני הודו והיה חבר בוועדת הכללים של הסנאט (Senate Rules Committee).

ב-2005, במהלך כהונתו של ג'ורג' ווקר בוש כנשיא, היה אינווי אחד מהסנאטורים שהתארגנו למנוע שינוי שיגביל את אפשרות הפיליבסטרים מצד הסנאטורים שנמצאים במיעוט. הקבוצה שהורכבה מסנאטורים משתי המפלגות, זכתה לכינוי "Gang of 14".

מ-2009 עמד אינווי בראש ועדת ההקצבות של הסנאט, הוועדה הגדולה והחשובה ביותר בסנאט. לאחר פטירתו של הסנאטור הוותיק רוברט בירד, הושבע אינווי לתפקיד הנשיא הזמני של הסנאט והיה השלישי בסדר ממלאי המקום של נשיא ארצות הברית, לאחר סגן הנשיא ויושב ראש בית הנבחרים.

אינווי זכה בשנת 2000 לאות הכבוד "מסדר השמש העולה" מיפן על תרומתו בשירות הציבורי ובשנת 2011 עוטר במדליית מסדר פרחי הפאולוניה על תרומתו ליחסי ארצות הברית-יפן. מצרפת זכה לאות לגיון הכבוד בדרגת אביר, שהוענק לו על ידי ניקולא סרקוזי ב-2007.

ידידותו לישראל

אינווי הפך לאחד מידידיה החשובים ביותר של ישראל, עוד בצעירותו. באפריל 1945, כאשר שכב בבית החולים שמע מפצוע אחר, שהשתתף בשחרור מחנות ריכוז, על השואה. אז סימן לעצמו אינווי את הסיוע ליהודים כמטרה מרכזית בחייו. עם הקמת מדינת ישראל, היה אחד מהתומכים הגדולים והיציבים ביותר במדינה (עוד כאשר למד באוניברסיטה מכר אגרות מלווה של הבונדס) ולאחר שנבחר לסנאט הבטיח את מימון הסיוע הביטחוני האמריקאי בסך שלושה מיליארד דולר למדינת ישראל ומימון פרויקטי הגנה כגון טיל החץ, "שרביט קסמים" ועוד.

אינווי נחשב לאחד מידידיה הבולטים של ישראל בסנאט. ב-1989 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית ובביקורו בישראל ב-2008 זכה לתעודות הוקרה משר הביטחון, אהוד ברק, ומהרמטכ"ל, גבי אשכנזי, על תרומתו לביטחון ישראל ותואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה. ב-2014 נקרא על שמו חדר הסימולטור של מערכת ה"חץ".

פטירה וכבוד אחרון

אינווי נפטר בבית החולים וולטר ריד ב-17 בדצמבר 2012. במהלך ההודעה באולם הסנאט על מותו אמר מנהיג הרוב הארי ריד כי אינווי היה "אחד מענקי הסנאט", והנשיא ברק אובמה כינה אותו "גיבור אמריקאי אמיתי". את מקומו כנשיא הזמני של הסנאט ירש פטריק לייהי.

ארונו של אינווי הוצב ב-19 בדצמבר ברוטונדה של בניין הקפיטול בוושינגטון (רק 30 איש זכו לכך לפניו). למחרת נערך לו טקס אשכבה בקתדרלה הלאומית של וושינגטון, שבו נשאו דברים הנשיא אובמה, הנשיא לשעבר קלינטון, סגן הנשיא ביידן ויושב ראש בית הנבחרים ביינר. הארון הוטס להוואי והוצב בבניין הקפיטול של המדינה ב-22 בדצמבר. למחרת נקבר אינווי בבית הקברות הלאומי של האוקיינוס השקט לזכר הנופלים בהונולולו.

ב-2013 זכה למדליית החירות הנשיאותית, העיטור האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.

ב-2017 נקרא על שמו נמל התעופה הבינלאומי הונולולו.

קישורים חיצוניים

• ביוגרפיה באתר הקונגרס של ארצות הברית
• פרופיל באתר וושינגטון פוסט
• דניאל אינווי מספר על האירועים שהביאו לעיטורו במדליית הכבוד, אתר PBS.
• תיאור האירועים שהביאו לעיטורו באתר הצבא האמריקאי.
• רפאל מן ויוסף ולטר, הסנטור אינויה: שקלתי גיור, אך חששתי שאפגע ברגשות אימי, מעריב, 3 בדצמבר 1986
• ‫סוכנויות הידיעות, גיבור אמיתי: סנאטור דניאל אינאווי הלך לעולמו, באתר nrg‏, 18 בדצמבר 2012‬
• סלי מרידור, אין עוד אחד כמוהו. פרידה מגדול ידידי ישראל, באתר ynet, 18 בדצמבר 2012
• יצחק בן חורין, מת הסנאטור הוותיק, שדחף למימון "כיפת ברזל", באתר ynet, 18 בדצמבר 2012
• משה ארנס, ידיד ישראל, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2012

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23105059דניאל אינווי