אנטיוכוס השמיני
אנטיוכוס השמיני (אפִּיפָאנֶס, או קָאלִינִיקוּס, או פִילוֹמֶטוֹר) (? - 96 לפנה"ס) מלך בממלכה הסלאוקית בין השנים 125 ל-96 לפנה"ס. אנטיוכוס, שכונה "אנטיוכוס גְרִיפּוּס" ("אף-קרס") היה בנו של דמטריוס השני (ניקטור) והוכתר בילדותו לאחר שאימו, קלאופטרה תאה, הרגה את אחיו הבכור, סלאוקוס החמישי (פילומטור). השליטה בפועל הייתה האם, שהשתמשה בבנה כמקור הלגיטימציה לשלוטנה. בשנת 121 לפנה"ס החליטה האם שבנה עשוי להפריע לשלטונה ונסתה להרעילו, בכך שהגישה לו כוס יין כשחזר מצייד באחד הימים. אנטיוכוס חשד בהצעה לא-שגרתית זו, והכריח אותה לשתות את היין, מה שהוביל למותה-שלה.
אנטיוכוס נישא לנסיכה המצרית מבית תלמי טריפאינה. בשנת 116 לפנה"ס פרצה מלחמת אזרחים לאחר שובו מגלות של אחיו-למחצה אנטיוכוס התשיעי (שהיה גם בן-דודו; ראו אנטיוכוס השביעי). אשתו של אנטיוכוס התשיעי, קלאופטרה הרביעית, הייתה אחות-למחצה של טריפאינה. קלאופטרה זו נהרגה לבסוף באורח דרמטי, לפקודת טריפאינה, במקדש דפנה שבפאתי אנטיוכיה. בהמשך הרג אנטיוכוס התשיעי את טריפאינה בנקמה על כך.
שני האחים חילקו ביניהם את סוריה עד למותו של אנטיוכוס השמיני מידי אחד משריו, הרקלאון, בשנת 96 לפנה"ס. חמישה מבניו היו בהמשך שליטים בממלכה הסלאוקית (חלקם בו-זמנית תוך מלחמה ומחלוקת): סלאוקוס השישי (אפיפאנס), דמטריוס השלישי (איורגטס), אנטיוכוס האחד עשר (אפיפאנס), פיליפוס הראשון (פילדלפוס) ואנטיוכוס השנים עשר (דיוניסוס).
למרות חסרונותיו הפוליטיים היה אנטיוכוס השמיני מלך אהוב. פניו המופיעים על מטבעות מתקופתו נראים מכוערים ועצלים (דבר זה היה נפוץ בקרב המלכים הסלאוקים האחרונים), כמו גם סיפורים על משתאות מפוארים שערך, גרמו לדורות הבאים להאמין שהוא ושושלתו היו מנוונים ודקדנטיים -- אולם תדמית זו הייתה מודעת ומכוונת, התייחסות לאידיאל ההלניסטי של "החיים הטובים" (Tryphe). הסלאוקים המאוחרים שאפו להיות מקושרים לאידיאל זה, בניגוד למלחמות האזרחים והסכסוכים שאפיינו את שלטונם במציאות.
קישורים חיצוניים
| קודמתו: קלאופטרה תאה |
מלך הממלכה הסלאוקית | ממשיכו: אנטיוכוס התשיעי |
