אנטיוכוס האחד עשר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אנטיוכוס האחד-עשר (אֶפִּיפָאנֶס או פִילָדֶלפוּס) (? - 92 לפנה"ס) היה דמות משנית במלחמות הירושה בשנים האחרונות של בית סלאוקוס, שהיו בעבר שליטי ממלכה מפוארת, הממלכה הסלאוקית, אך בימיו של אנטיוכוס האחד-עשר היו רק מלכים מקומיים בסוריה.

אנטיוכוס האחד-עשר היה בנו של אנטיוכוס השמיני (גריפוס), ואחיו של סלאוקוס השישי (אפיפאנס). לאחר תבוסת אחיו ב-95 לפנה"ס בידי אנטיוכוס העשירי (איוסבס פילופטור), החליטו אנטיוכוס האחד-עשר ואחיו התאום, פיליפוס הראשון (פילדלפיוס), לנקום, וערכו מצור על אנטיוכיה, מרכז שלטונו של אנטיוכוס העשירי. המצור נכשל, ואנטיוכוס האחד-עשר נאלץ להימלט אך טבע בנהר אורונטס כשניסה לחצותו על-גב סוס (92 לפנה"ס).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטיוכוס האחד עשר בוויקישיתוף


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23318599אנטיוכוס האחד עשר