דמוגרפיה של ניגריה
 | |
| גודל האוכלוסייה בחלקי ניגריה | |
| מדינה |
 ניגריה |
|---|---|
| נתונים לתאריך | הערכה 1 בנובמבר 2024 |
| נתונים | |
| אוכלוסייה | 234,302,133 |
| צפיפות | 253.64 |
| תוחלת חיים בלידה | 53.6 |
| דירוג תוחלת חיים | 192 |
| HDI | 0.548 |
| דירוג HDI | 161 |
| שיעור ילודה ל-1,000 | 37.64 |
| שיעור תמותה ל-1,000 | 12.90 |
| שיעור פריון | 5.19 |
| תמותת תינוקות ל-1,000 | 72.70 |
| שיעור הגירה נטו ל-1,000 | -0.22 |
| התפלגות גילאים | |
| 0-14 שנים | 41.01 |
| 15-24 שנים | 20.60 |
| 25-54 שנים | 31.19 |
| 55-64 שנים | 4.15 |
| 65+ שנים | 3.05 |
| יחס גברים/נשים | |
| יחס כללי | 1.04 |
| יחס בלידה | 1.05 |
| יחס 0-14 שנים | 1.05 |
| יחס 15-24 שנים | 1.04 |
| יחס 25-54 שנים | 1.05 |
| יחס 55-64 שנים | 0.95 |
| יחס +65 שנים | 0.91 |
אוכלוסייתה של ניגריה מונה, נכון לשנת 2015, כ-181.56 מיליון נפש. כ-95 אחוז מהאוכלוסייה הם שחורי עור. היתר הם לבנים ממוצא ערבי או הודי, ומרכיב זניח של לבנים ממוצא אירופי.
ניגריה היא המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה, ואוכלוסייתה מהווה כחמישית מאוכלוסיית אפריקה. היא גם התשיעית בעולם במספר אוכלוסייה. ניגריה היא המדינה בעלת אוכלוסיות שחורי העור הגדולה ביותר בעולם.
כרבע מאוכלוסיית ניגריה היא עירונית, וכל היתר היא אוכלוסייה כפרית חקלאית. קיימות 24 ערים במדינה המונות למעלה מ-100,000 נפש.
אוכלוסייתה של ניגריה היא הטרוגנית מאוד ומונה למעלה מ-250 קבוצות שונות הנבדלות זו מזו בדתן, שפתן ותרבותן. 50 אחוזים מתושבי המדינה הם מוסלמים, 40 אחוזים נוצרים והיתר מאמינים בדתות פגניות שונות ומרובות מאוד.
מרבית התושבים במדינה דוברים אנגלית ושפה ניגרית נוספת אחת לפחות. השפה הנפוצה ביותר היא ההאוסה והאנגלית היא שפת דיבור יום יומית בערים בלבד.
קבוצות אתניות
שלוש הקבוצות הגדולות ביותר בניגריה הן האוסה-פולאני (קבוצה מוסלמית), יורובה (קבוצה נוצרית בעלת מיעוט מוסלמי) ואיגבו (קבוצה נוצרית-אלילית) והן מהוות כ-60% מאוכלוסיית ניגריה.
האוסה-פולאני היא הקבוצה הגדולה והדומיננטית בצפון המדינה. קבוצות בולטות נוספות בצפון המדינה הן נופה, טיב וקאנורי.
בדרום המדינה הקבוצה הדומיננטית היא היורובה. מחצית מבני קבוצה זו הם נוצרים, רבע מהם הם מוסלמים, והיתר פגאנים.
בדרום מזרח המדינה שוכנת קבוצת איגבו (igbo) אשר חבריה טוענים שהם צאצאי עשרת השבטים. קבוצות שונות באזור זה הן נוצריות קתוליות, אנגליקניות ואוונגליסטיות. קבוצות אחרות באזור דרום מזרח ניגריה הן אפיק (efik), איביביו, אנאנג ואיז'או שהיא הקבוצה הרביעית בגודלה הניגריה.
סך הכול קיימות בניגריה כ-250 קבוצות אתניות או שבטים.
גידול
הגידול הטבעי העצום מחייב את הממשלה לנקוט אמצעים. בשנת 1988 יצאה הממשלה בתוכנית לעידוד השימוש באמצעי מניעת ילודה וצמצומה, תחת הסיסמה: "ארבעה ילדים זה מספיק". נעשו צעדים לעידוד השכלת נשים ויציאתן לעבודה, שופרה מערכת הבריאות ועודדו צעירים להינשא מאוחר יותר. הצלחת התוכנית הייתה נמוכה, ורוב האוכלוסייה אינה רואה בעין יפה פיקוח על מספר הילדים.
בשל הילודה הגבוהה ותוחלת החיים הנמוכה, 44% מהאוכלוסייה הם בני הגילאים 0–14. 53% הם בגילאי 14–65, ורק שלושה אחוזים הם מעל גיל 65.
תוחלת החיים בניגריה היא 61 שנים לגברים, ו-63 שנים לנשים.
מספר הילדים הממוצע לאישה הוא 7.1[1]. הביגמיה מותרת ומקובלת בניגריה, ואף איננה אסורה בדת המוסלמית.
צפיפות אוכלוסייה
בשל המרחבים הגדולים והבלתי מיושבים צפיפות האוכלוסייה נמוכה והיא 147 נפש לקמ"ר. גם הערים אינן צפופות. מרבית שטח המדינה הוא פורה וראוי למגורי אדם ועל כן אין ריכוזי אוכלוסייה צפופים. עם זאת, העיר הגדולה במדינה, לאגוס, עיר הבירה לשעבר, היא העיר הגדולה ביותר באפריקה, למעט קהיר, ואוכלוסייתה, המונה על פי הערכות שונות כ-13 מיליון נפש, צפופה בהרבה מן הממוצע הארצי.
הערות שוליים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דמוגרפיה של ניגריה |
- ^ ממוצע ילודה בעולם 2020 מאתר worldpopulationreview
30483253דמוגרפיה של ניגריה