האוסה (שפה)
| מדינות | בנין, קמרון, גאנה, ניגריה |
|---|---|
| אזורים | אפריקה |
| דוברים | מעל 39,000,000 |
| שפת אם | כ־24,000,000 |
| משפחה | |
| לאום | צפון ניגריה |
| מוסד | אין |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
האוסה (בערבית: هَوْسَ) היא שפתם של למעלה מ-30 מיליון איש בצפון ניגריה ובאזורים סמוכים. אזורים אלו מכונים האוסאלנד. בין השפות שמדרום לסהרה, מספר הדוברים הילידים בהאוסה גדול יותר ממספר הדוברים בכל שפה אפריקאית מקורית אחרת. הרישום והמחקר לשפה החל לפני כ-150 שנה. טרם זמן זה אין כל עדות.
אזורי התפוצה
האזורים בצפון ניגריה ובדרום ניז'ר שבהם מדוברת האוסה הם קאנו, קאצינה, דאורה, זאריה, גוביר. כולם נכללו בחליפות סוקוטו שהוקמה בראשית המאה ה-19 בעקבות מלחמה שכונתה "ג'יהאד" והונהגה על ידי שבטי פולאני (Fulani). האוסה מדוברת גם במערב אפריקה, דרום ניגריה ומרכזה, בנין, בורקינה פאסו, קמרון, גאנה, טוגו ומערב סודאן. כמו כן מצויות קהילות דוברות בערים גדולות במדינות נוספות ברחבי אפריקה.
שימושי השפה
האוסה משמשת בכל תפקודי שפת מדינה ולאום בניגריה: חינוך, מסמכי ממשלה, עיתונות, רדיו, טלוויזיה, ספרות. היא אחת השפות האפריקאיות המוכרות ביותר למחקר, ספרות רבה נכתבת בה, וקיימת עליה ספרות מחקר עשירה. היא נכתבת בכתב ערבי או לטיני.
החוקה הניגרית מכירה בהאוסה כשפה לאומית. האוסה משמשת לינגואה פרנקה (שפת תקשורת בינלאומית) בחלקים גדולים באפריקה, בדומה לסווהילית.
שיוך לקבוצות (משפחות) שפות
הבלשנות המשווה מקדישה מאמצים רבים לקישורה של כל שפה לקבוצות שפות. מקובלות שלוש דרגות של קישורים: משפחה, פילום, משפחת-על.
משפחת שפות היא הקבוצה שאליה קרובה השפה ביותר, ומספר התכונות הדומות בינה לשאר חברות ה"משפחה" גדול וניכר לעין. פילום הוא קבוצה של משפחות שפות. קיבוץ מספר משפחות של שפות לפילום הוא תמיד בעייתי וכמעט שאין פילום שקיימת עליו הסכמה כללית. משפחת-על היא "משפחת" פילומים, ומספר המתנגדים לרעיונות אלו גדול בדרך כלל ממספר התומכים בהם.
האוסה משויכת למשפחת השפות הצ'אדיות, וליתר דיוק לענף המערבי של המשפחה הצ'אדית. לקבוצת שפות זאת משויכות כ־200 שפות. משפחה זו משויכת לפילום האפרו-אסייאתי (Afroasiatic, Afrasian), או בשמו האחר, המוקדם יותר, החמי-שמי (Hamito-Semitic). לפילום זה משויכות גם ה"משפחה" הברברית, המדוברת בצפון אפריקה ממערב למצרים, המשפחה הכושיתית המדוברת בסודאן ובסומלי, המשפחה האומוטית (סודאן, אריתריאה), המצרית העתיקה, שחדלה להיות מדוברת בערך עם ראשית הספירה הנוכחית, והמשפחה השמית, עמה נמנות העברית, הארמית והערבית.
הפילום האפרו-אסייאתי משויך לקבוצת שפות גדולה מרובו של חצי הכדור הצפוני, שמוצאן לפי המאמינים בתאוריה זאת משפת אם המכונה "נוסטראטית".
הגיית השפה וכתיבתה
| סדקי | וילוני | חכי | בתר־ מכתשי |
מכתשי | דו־ שפתי | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | n | m | ||||||||||
| סותם (מפונם) |
ʔʲ | gʷ | kʷᵔʼ | ɟ | cʼ | d | t | b | ||||
| ɗ | ɓ | |||||||||||
| מחוכך | ʤ | ʧʼ | ʦʼ | |||||||||
| חוכך | h | ʃ | z | s | ɸ | |||||||
| מקורב (צדי) |
w | j | ||||||||||
| l | ||||||||||||
| מקיש | ɽ | |||||||||||
| רוטט | r | |||||||||||
|
* תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט | ||||||||||||
הטונים מהווים תכונה פונטית חשובה בהאוסה. קיימים הטונים עולה, יורד ועולה-יורד. משמעות מילה יכולה להשתנות לפי הבדלי הטונים: ciki (קרי: צ'יקי) בטון עולה - קיבה, טון יורד - בתוך. nan בטון עולה-יורד - כאן, בטון עולה - שם.
גזירת צורות
גזירת צורות, כלומר יצירת מילים ממילים קיימות, שונה בהאוסה מן המוכר בעברית ובשפות שמיות אחרות.
בהאוסה כ־14 צורות של גזירת צורת רבים. השיטה הנפוצה ביותר מבוססת על הכפלת הברה או המילה כולה: bak'i=שחור. bak'ak'e=שחורים (גם הטונים משתנים). taga=חלון. tagogi=חלונות. gini=בניין. gine-gine=בנינים. gajere=קצר. gajeru=קצרים. במילה זאת עיקרו של השינוי דווקא בטונים, המשתנים בהברה האמצעית (אינם ניתנים להדגמה כאן).
גזירות אחרות: yara=ילדים. yarantaka=ילדותיות. bi=ציות. biyaya=צייתנות, נאמנות. rubuta=לכתוב. marubuta=סופר.
שמות תואר: ci=לאכול. cika=מלא. cikake=מספק. (c=צ')
יידוע (ה' הידיעה): mota=מכונית. motar=המכונית. gida=בית. gidan=הבית.
מבנה הפועל
המילה בעלת משמעות פעולה אינה משתנה כלל. בכל הצורות של הגופים הפועלים ודרכי הפעולה נשמרת מלת הפועל באותה צורה:
na tafi=הלכתי (=אני+עבר-הליכה). za ka tafi=תלך (=עתיד-אתה-הליכה). za su tafi=ילכו (זכר ונקבה). מספר צורות משפטי הפועל גדול, אולם המילים המביעות את הפעולה אינן משתנות כלל. מה שמשתנה ומאפשר את ההבחנות בין הזמנים, האספקטים ושאר אבחנות הפועל אלו כינויי הגוף, והשינויים העיקריים נעשים בטונים וכן בתוספות מילים או הברות למלת כינוי הגוף.
תחביר
מבנה המשפט הבסיסי הוא תמיד: נושא שהוא כינוי גוף כגון אני, הוא, אתם, ואחריו מלת הפעולה. לדוגמה: ya cije=הוא נושך. karen za ya cijeka=הכלב+עתיד+הוא+ינשוכ+ך.
מבחינת מבנה המשפט אין מלת הפעולה שונה משם עצם. לדוגמה: nake da mota=יש לי מכונית (מילולית: אני+יש עם מכונית).
אוצר מילים
אוצר המילים של האוסה מכיל מילים שאולות רבות משפות שכנות, מאנגלית, ובמיוחד מאות רבות של מילים שמקורן בערבית.
קרבה לשפות שמיות
כנאמר לעיל, משויכת האוסה לקבוצת ("משפחת") השפות הצ'אדיות, והקבוצה בכללה משויכת כמקובל ל"פילום" האפרו-אסייאתי, הכולל גם את השפות השמיות. שיוכה של שפה ל"פילום" נעשה על סמך שיוכה הראשוני ל"משפחה". אם נמצאו תכונות דומות רבות המשותפות לשתי משפחות, נכללות כל השפות של "משפחה" ב"פילום". התכונות המשותפות חייבות להיות ממוצא משותף עתיק. בסעיף זה נפרט את הטענות בעד ונגד קישורה של שפת האוסה לשפות שמיות.
תכונות האוסה המשותפות עם שמית
- כינויי גוף ראשון ni-na כנגד כינוי מושאי בשמית -ני, כגון לקחני. וכדומה, משלים מושאי בהאוסה: ya biyani=הוא שלמני.
- כינוי גוף שני ka, ki, kun, כנגד כינויים מושאיים -כם, -כן, כגון ילדך, ילדכם. וכן כינויים מושאיים בהאוסה: gonarka=חוותך.
- גזירת שמות באמצעות ההברה ma. כגון kulle=לנעול, makulle=מפתח.
- סימון נקבה ב-t, בראש המילה: nafari=ראשון. tafari=ראשונה. סימון ב-t לנקבה בראש המילה קיים גם בשפות ברבריות, אך לא בשמיות.
- הבחנת זכר ונקבה בשם ובפועל.
- כינוי גוף שלישי זכר יחיד su, כבאכדית: שו, אך לא בעברית או ערבית.
החוקרים מציינים מספר דמיונות נוספים בין צ'אדיות לשמיות, שאינם בשפת האוסה.
אוצר המילים מגלה רק שתי מילים דומות לשמיות שאינן לקוחות מערבית: mutu=מות, mutum=איש. המילה השנייה מצויה בצורות mutu, moto, mtu=איש גם בשפות בנטו אחדות. בסווהילית (שפת בנטו) mauti=מות.
בחינת סעיפי הדמיון מעלה ראשית לכל ששלושת הסעיפים הראשונים דומים עד כדי שוויון לצורות ערביות. האוכלוסיות שיצרו את שפת האוסה לצורתה כיום חיו בקרבה וגם תחת שלטון ערבי במשך כ־1,300 שנה. נוסף על כך החל מהמאה ה-6 לפנה"ס הגרו אוכלוסיות שמיות מחצי-האי ערב למזרח אפריקה, וגם הן תרמו השפעות לשוניות. היוצא מזה, שכיון שההיסטוריה של האוסה אינה ידועה מלפני 150 שנה, אין כל דרך לנטרל את ההשפעה השמית-ערבית מכל הבט של האוסה. כמו כן, כינויי הגוף ni ו-ku (אני, אתה) מצוים גם בסווהילית, המשויכת לשפות הבנטו.
הסעיף הרביעי מעלה השוואה בין מורפמות האוסיות הכוללות t בתוך מילים קצרות, לעומת העיצור היחיד 'ת' בשמיות, שאינו מותנה בתנועות. כמו כן, גם בשפות גרמאניות נפוצה גזירת צורת הנקבה באמצעות 'ת' סופית, דומה ביותר לשמיות.
הסעיף החמישי חל רק על צורות היחיד בהאוסה. אין בהאוסה הבחנה מגדרית ברבים. בשפות הודו-אירופיות יש הבחנת זכר ונקבה ומין סתמי בשם.
לגבי הסעיף השישי: הוא מתעלם מכך שצורת הגוף השלישי אינה משותפת לכל השמיות, ומכך שהנקבה אינה כלולה. כמו כן בשפות אירופיות אחדות מצויות צורות דומות, כגון she באנגלית.
תכונות לא משותפות
הפונולוגיה שונה לחלוטין.
מערכת הפועל שונה לחלוטין, כמודגם לעיל. לעומת שוני מוחלט מהמערכות השמיות, קיים דמיון ניכר בין הפועל בהאוסה לבין הפועל בסואהילית המשויכת לשפות בנטו. כמו בהאוסה, גם בסואהילית אין שינוי במילה המביעה פעולה. השינויים המביעים זמן, אספקט ושאר הבטי הפעולה מצוינים באמצעות הברות הנוספות לפני ואחרי כינוי הגוף המקדים תמיד את הפועל. בין השאר, מצויות בסואהילית הברות אספקט המצויות גם בהאוסה, ke וka.
מערכת השם שונה ברובה ובעיקרה.
התחביר הבסיסי שונה תכלית שינוי. לעומת העדר דמיון עם השמית, דומה התחביר הבסיסי של האוסה למקבילו בסואהילית - גם בה נבנה המשפט באמצעות כינוי גוף שמצורפות אליו הברות זמן ואספקט, ואחריו באה מלת הפעולה ללא שינוי.
אין למעשה אוצר מילים משותף.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Philip Jaggar, Hausa, John Benjamin, 2001
- Bernd Heine and Derek Nurse, African Languages, Cambridge University Press, 2000
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
23503170האוסה (שפה)