דיר אל-קרנטל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דיר אל-קרנטל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
הר הפיתוי, מנזר הקרנטל במרכז התמונה ומבצר דוק בפסגה
הרכבל העולה אל ההר

דיר אל קרנטל (מנזר קרנטל) הוא מנזר יווני-אורתודוקסי במצוק הר הקרנטל כ-4 ק"מ מערבית ליריחו. במאה ה-4 הקים הנזיר חריטון לאורה בפסגת ההר, מעל מיקומו הנוכחי של המנזר. את המנזר הנוכחי התחילה הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית לבנות ב-1875, בסיוע הכנסייה הרוסית.

היסטוריה

נזירים ביזנטיים חיו במקום כבר במאה ה-4. לפי המסורת הנוצרית, אותו האיש שהה במקום 40 יום ו-40 לילה במהלכם ניסה השטן להעביר אותו על אמונתו. השם הערבי "קרנטל" הוא שיבוש מהמילה הלטינית "קרנט" שפירושה ארבעים[דרוש מקור]. בשנת 1914 נבנתה בראש ההר חומת אבנים רבועה (ראו בתמונה) ובתוכה שרידי כנסייה. ב-1998 בנתה חברה אוסטרית רכבל שעולה ממרכז יריחו מערבה במעלה ההר, לאורך 1,300 מטר, עד למסעדה ולמרכז מבקרים. ממנו ממשיכים ברגל למנזר הקרנטל. לרכבל שני זוגות של שלוש קרוניות אדומות[1].

מהמנזר עלייה למקום המכונה "טחנת אל הווא" (טחנת הרוח) בו שרידי מבצר חשמונאי, הרודיאני וצלבני קדום בשם דוק (דגון). במקום נמצאו יסודות של מבנים, חומות, קירות תמך וחפיר הגנה.

המבצר שלט על יריחו וכן על הדרך העתיקה היורדת מההר, צפונית ליריחו, המכונה "טריק אבו ג'ורג'".

מערכת אספקת המים למבצר, השוכן למעלה מ-360 מטר מעל פני הסביבה, התגלתה במסגרת סקר כולל של מבצרי יריחו שערכו זאב משל מאוניברסיטת תל אביב, בשיתוף דוד עמית. בסקר שנערך בשנת תשל"ב (1972), נמצאו שרידים של אמת מים. אמה זו הובילה אל תשעה בורות חצובים במדרון המצוקי לעבר בקעת יריחו. הנזירים הביזנטיים שיקמו חלק מהאמה לשימושם. כתובת יוונית משנת 1898 נמצאה על-יד אחד הבורות.

לקריאה נוספת

  • דוד עמית, מפעל המים במבצר דוֹק (דגון), (צבי אילן (עורך)), מדבר יהודה וים המלח: קובץ מאמרים לכנס הי"ט של החברה להגנת הטבע, תל אביב תשל"ג, עמ' 359–362.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיר אל-קרנטל בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28761244דיר אל-קרנטל