דייוויד דוד
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח, ניסוח, ניסוח.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח, ניסוח, ניסוח. |
 | |
| דייוויד דוד | |
| לידה |
23 באוגוסט 1895 מחוז בארקלי, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
18 בספטמבר 1998 (בגיל 103) פורטלנד, מיין, ארצות הברית |
| מדינה | ארצות הברית |
| מקצוע | מנהל השקעות, כלכלן |
דייוויד לפבר דוֹד (באנגלית: David LeFevre Dodd ; 23 באוגוסט 1895 – 18 בספטמבר 1998) היה מחנך אמריקאי, סופר, כלכלן, מנתח פיננסי ומשקיע מקצועי.
ביוגרפיה
במהלך לימודיו בקולג', ב-1929, היה דוד בן חסות של בנג'מין גראהם, כאשר התנדב לסכם את שיעוריו. סיכומים אלו היוו את הבסיס לספר שכתב, "ניתוח ניירות ערך", שקידם את המושג "משקיע ערך". בשנים שלאחר קבלת התואר היה עמית מקצועי קרוב שלו בבית ספר למנהל עסקים של אוניברסיטת קולומביה.
המונחים בהם השתמשו גראהם ודוד ובהם "משקיע ערך", "שולי ביטחון", ו"ערך פנימי" באים לידי ביטוי לעיתים קרובות כאשר ישנה התייחסות לגישת ההשקעה. למרות תחילתה של התאוריה המודרנית של תיקי השקעות (MPT) בסוף 1950, תאוריה שהגיעה לשיאה בשנות ה-80, זכתה בהכרה על ידי פרס נובל ב-1990 (זכו במשותף: הארי מרקוביץ', מרטון מילר וויליאם שארפ).
האוניברסיטה של שיקגו הייתה המרכז של התאוריה המודרנית של תיקי השקעות, בעוד שאוניברסיטת קולומביה הייתה המכה של משקיעי הערך במשך שנים. במהלך השנים התגלו סדקים רבים ב-MPT, ואילו היסודות מאחורי גישתם של גראהם ודוד להשקעות ערך הם ברי תוקף היום כמו ביום בו הוצגו לראשונה.
משקיעי ערך רואים ניירות ערך במחיר נכון, מתחת המחיר הראוי, או מעל המחיר. בניגוד לתומכי התאוריה המודרנית של תיקי השקעות אשר טוענים (כהמשך להגדרה של תאוריית השוק היעיל), שמחיר המימוש הנוכחי של המניה הוא מחירה הנכון. משקיעי הערך דוחים את טענת התועלת של מודל הערכת שווי נכסים (CAPM), סיבה אחת היא מפני שהמודל משתמש בתנודתיות היסטורית כמדד לסיכון. ניקח למשל מניה שמחירה ירד ב-75%, מבלי שחל שינוי מהותי במצבה העסקי ובאיתנותה הכספית של החברה. אדם אשר פועל על פי התאוריה המודרנית של תיקי השקעות (MPT) יחשוב שהירידה הפכה את המניה למסוכנת יותר, בעוד שמשקיע הערך יחשוב שהסיכון דווקא פחת בעקבות הירידה (כל עוד לא חל שינוי בערך הפנימי של החברה).
לכן, משקיעי ערך רואים את המדדים של MPT, כמו סטיית תקן, מדד ה-בתא, מדד ה-אלפא, ומדד שארפ כבלתי-מספקים ואפילו מטעים.
במשך תקופה של 25 שנים (1965-90), כתבי עת מובילים פרסמו מעט מאד מחקרים ומאמרים במתחום השקעת הערך. וורן באפט פעם העיר כי "אתה לא יכולת להתקדם במחלקת כלכלה בארץ הזאת אלא אם כן לימדת שהעולם שטוח". זמן קצר לאחר מותו של דייוויד דוד ב-1998, ברוס גרינוולד, פרופסור בבית הספר קולומביה למנהל עסקים, הפך לבעל עניין נלהב בתחום השקעת הערך. הוא מצא את ההצלחה המדהימה של משקיעי ערך קשה לביטול. באותו הזמן, נתונים אמינים אשר חיזקו את תאוריית השקעת הערך התגבשו ונאספו, ואילו בתיאורית ה-MPT התגלעו מספר ליקויים.
פרופסור גרינוולד חיזק את האספקטים האקדמיים של השיטה אשר במוסדות אקדמיים רבים הגדירו לפנים כשיטה מקצועית בלבד. הדבר היה נראה כאילו הכל הכירו בהצלחה של השקעת ערך באותו הזמן, שהשפעתה התרחבה והתפשטה בין באקדמיה ובין הסטודנטים לתואר שני במנהל עסקים עצמם. לא בקולומביה בלבד, אלא ברחבי העולם כולו.
פרשנים של תאוריית ה-MPT טוענים כי הצלחתו לאורך השנים של המשקיע האגדי וורן באפט באמצעות השקעת ערך היא אירוע סטטיסטי מסוג FAT TAIL, שהצלחתו אפשרית, אך לא ניתנת להעתקה באופן ודאי. ההצלחה של קרנות השקעות רבות וכן משקיעים שיישמו בהצלחה מרובה את תאוריית השקעת הערך החלישו את הטענות המייחסות הצלחה בכך למקרה ומזל. ומפני שמשקיעי ערך דוחים את תאוריית ה-MPT והשימוש שלה בסטטיסטיקה מתוחכמת, יש אירוניה כאשר משקיעים לפי תאוריית ה-MPT זוקפים את הצלחתם להסתברויות ולסטיות תקן.
פרופסור גרינוולד שיפץ ושיבץ מחדש את השקעות הערך בתוכנית הלימוד בקולומביה בקיץ של שנת 1994. כיום, השקעת הערך נהנית מפופולריות נרחבת בין חברי אקדמיה ומשקיעים ברחבי העולם.
דייוויד דוד נפטר בגיל 103 עקב כשל נשימתי, במרכז הרפואי מיין, פורטלנד. עד מותו מהדורות שונות של הספר שהוא כתב, "ניתוח ניירות ערך" נמכרו ב-250,000 עותקים.
בתו של דוד, ברברה דוד אנדרסון, חיה בצפון קליפורניה, והיא תורמת ותומכת של מרכז היילבראן להשקעות של גראהם ודוד.
26132421דייוויד דוד