דייוויד גילמור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דייוויד גילמור
דייוויד גילמור בהופעה, 2006
לידה 6 מרץ 1946 (גיל: 78)
קיימברידג', אנגליה
שם לידה דיוויד ג'ון גילמור
תקופת הפעילות מ-1963
סוגה רוק, רוק מתקדם, רוק פסיכדלי, ארט רוק, בלוז רוק, רוק ניסיוני
חברת תקליטים קפיטול רקורדס, קולומביה רקורדס, סוני רקורדס, EMI

דייוויד ג'ון גילמור (באנגלית: David Jon Gilmour; נולד ב-6 במרץ 1946) הוא גיטריסט וזמר אנגלי וחבר פעיל בלהקת פינק פלויד מסוף שנות ה-60. גילמור הוא רב-נגן והוא מנגן על גיטרות, גיטרה בס, קלידים, סקסופון, בנג'ו, מנדולינה, מפוחית פה, ותופים. פרט לפועלו בלהקה הוציא לאור גם שלושה אלבומי סולו והשתתף בפרויקטים חיצוניים (כולל הפקה). מאז עזיבתו של רוג'ר ווטרס את להקת פינק פלויד באמצע שנות השמונים, גילמור הוא מנהיגה של הלהקה. דורג על ידי מגזין הרולינג סטונז במקום ה-14 ברשימת הגיטריסטים הטובים בעולם.

ראשית חייו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

גילמור נולד בקיימברידג', אנגליה ב 6 במרץ 1946 לאב מרצה לזאולוגיה באוניברסיטת קיימברידג' ולאם מורה. גילמור התבגר בשנות החמישים, אותן שנים מלאות בהשפעה מוזיקלית של אלביס פרסלי ושל שאר כוכבי הרוקנרול בתחילתו. מדי פעם לווה גילמור גיטרה משכנו כדי לנסות לנגן ובאחת הפעמים לא החזירה. הוא לימד את עצמו לנגן בעזרת תקליט לימודי שיצר פיט סיגר. כשהיה בן 11 החל גילמור ללמוד בבית ספר ששכן ליד תיכון בקיימברידג'. בתיכון זה למדו סיד בארט ורוג'ר ווטרס, חבריו לעתיד ב"פינק פלויד". זו הייתה פגישתם הראשונה.

קריירה מוזיקלית

ב 1962 החל גילמור ללמוד בקולג' האומנויות והטכנולוגיה בקיימברידג' והתיידד עם סיד בארט (לימים מנהיגה הראשון של להקת פינק פלויד), תוך שהם מנגנים יחד בהפסקות. הוא עזב את הלימודים והצטרף להקתו הראשונה שנקראה Joker's Wild, עמה החל לנגן בשנת 1963. הלהקה שינתה את שמה ל-Flowers ב-1967 והתפרקה לאחר זמן קצר. גילמור נפגש מדי פעם בחברי ילדותו שהקימו כבר את להקת פינק פלויד (ב- 1965) ובהמשך כבר הוציאה בלעדיו תקליט ראשון מצליח יחסית (ב- 1967).באותה שנה לאחר שמצב בריאותו של סיד בארט החל להתערער נפשית פנה ניק מייסון לגילמור והציע לו להצטרף ללהקה, בתחילה כמחליף זמני לסיד בארט, ומאוחר יותר - כאשר בארט נדחק החוצה מהלהקה - הפך לחבר קבע בלהקה.

במהלך שנותיו בלהקה, דייוויד גילמור תרם תרומה מכרעת כנגן וכזמר בלהקה, הוא נודע בזכות נגינת הגיטרה הווירטואוזית והשירה המחוספסת שלו. בנוסף, גילמור שר את מרבית להיטיה הגדולים של הלהקה, כמו Money מ-1973, Wish You Were Here מ-1975, ו-Comfortably Numb ב-1979.

גילמור הוציא לאור את אלבום הסולו הנושא את שמו באביב 1978, לאחר תרומה כנגן בלבד לאלבום Animals של פינק פלויד, שיצא שנה לפני כן. במהלך ההקלטות החליט לשמור הקלטה אחת, שהפכה בסופו של דבר לשיר Comfortably Numb הידוע (מאלבום החומה), עד היום סולו הגיטרה בשיר נחשב לאחד הגדולים אי פעם, ובעיני רבים אף לטוב ביותר[1]. אלבום הסולו השני שלו, About Face יצא ב-1984, הוא שובח על ידי המבקרים אך למרות זאת לא הגיע להצלחה רבה.

יחסיו הרעים עם חברו ללהקה רוג'ר ווטרס, אשר לקח לידיו את מושכות הלהקה אחרי עזיבתו של בארט, הביאו להתרופפות הרכב הלהקה, ובסופו של דבר ווטרס עזב את הלהקה בשנת 1985, במחשבה שהלהקה לא תסתדר בלעדיו. במקום זאת, גילמור לקח על עצמו את הנהגת הלהקה ויחד עם שני חבריה הנותרים, ריצ'רד רייט וניק מייסון, הוצאו לאור עוד 2 אלבומי אולפן שלוו בסבבי הופעות מוצלחים במיוחד.

על התקופה שלאחר עזיבת ווטרס, אמר גילמור -

"היו לי כמה בעיות עם הכיוון של הלהקה בעבר הלא רחוק, לפני שרוג'ר עזב. חשבתי שהשירים הכבירו במילים, כיוון שהמשמעות הספציפית של המילים הללו הייתה כה חשובה, שהמוזיקה הפכה לכלי בשביל המילים, ולא הייתה מלהיבה במיוחד... [האלבומים] The Dark Side of The Moon ו-Wish You Were Here היו מצליחים כל כך לא רק בזכות התרומה של רוג'ר, אלא גם משום שהיה בהם איזון טוב יותר בין המוזיקה למילים מאשר באלבומים שבאו אחריהם. זה מה שאני מנסה לעשות עם האלבום 'A Momentary Lapse of Reason' - יותר פוקוס על המוזיקה, כדי להחזיר את האיזון."

פרט להיותו נגן וזמר בלהקת פינק פלויד, גילמור היה פעיל גם כמפיק, טכנאי צליל של מופעים ונגן אורח בהפקות של אמנים כמו רוי הארפר, קייט בוש, פול מקרטני, רינגו סטאר, פיל קולינס, סאם בראון, ג'ולס הולנד, סופרטרמפ ואפילו סיד בארט. כמו כן השתתף במספר מופעי צדקה.

גילמור נחשב לאחד מהגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים. הוא מפורסם במיוחד בזכות נגינה מדויקת ומלאת רגש, עם שילוב טכניקות בנדינג (bending) מקוריות, וכן בזכות יכולתו להפיק צלילים שונים ומשונים מהגיטרה, ביניהם צלילים דמויי כינור וצרחות (כפי שניתן לשמוע למשל בשיר A Saucerful of Secrets של להקת פינק פלויד).

בשנת 1996 נכנס גילמור להיכל התהילה של הרוק אנד רול יחד עם פינק פלויד. בנובמבר 2003, קיבל את תואר האבירות הבריטי.

בחודש מרץ, שנת 2006, הוציא גילמור את אלבום הסולו השלישי שלו, שנקרא On An Island. באלבום משולבים קטעים תזמורתיים שהלחין זביגנייב פרייזנר.

דיסקוגרפיה (סולו)

  • David Gilmour 1978
  • About Face 1984
  • David Gilmour in Concert 2002
  • 2006 On An Island
  • Rattle That Lock 2015

חיים אישיים

ב-1975 נישא גילמור לאמנית וירג'יניה (ג'ינג'ר) הייסנביין ולזוג 4 ילדים (שלוש בנות ובן): אליס (נולדה ב-1976), קלייר (נולדה ב-1979), שרה (, נולדה ב-1983) ומת'יו (נולד ב-1986). ב-1990 לאחר 15 שנות נישואין השניים התגרשו.

ב-1994 נישא גילמור בשנית לעיתונאית פולי סמסון לזוג 4 ילדים (שלוש בנות ובן): צ'ארלי (נולד ב-1989), ג'ו (נולד ב-1995), גבריאל (נולד ב-1997) ורומני (נולדה ב-2002).

הגיטרות של גילמור

לדייוויד גילמור יש גיטרות מהדגמים הבאים:

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: דייוויד גילמור
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דייוויד גילמור

הערות שוליים

  1. ^ דוגמאות: הסולו ממוקם במקום הראשון ברשימת "קטעי הסולו הגדולים" של "Digital dream world" [1], ובמקום הרביעי ברשימה של "Guitar World" ‏ [2] ‏


פינק פלויד
סיד בארט • דייוויד גילמור • ניק מייסון • רוג'ר ווטרס • ריצ'רד רייט
אלבומי אולפן The Piper at the Gates of Dawn‏ (1967) • A Saucerful of Secrets‏ (1968) • More‏ (1969) • Ummagumma‏ (1969) • Atom Heart Mother‏ (1970) • Meddle‏ (1971) • Obscured by Clouds‏ (1972) • The Dark Side of the Moon‏ (1973) • Wish You Were Here‏ (1975) • Animals‏ (1977) • The Wall‏ (1979) • The Final Cut‏ (1983) • A Momentary Lapse of Reason‏ (1987) • The Division Bell ‏ (1994) • The Endless River ‏ (2014)
אלבומי הופעה Delicate Sound of Thunder‏ (1988) • P•U•L•S•E‏ (1994) • The Wall Live‏ (2000)
סרטים Live at Pompeii‏ (1972) • The Wall‏ (1982) • ‏The Final Cut‏ (1983) • Delicate Sound of Thunder‏ (1989) • Pulse‏ (1995) • סיפורם של פינק פלויד וסיד בארט‏ (2003) • The Making of The Dark Side of the Moon ‏(2003) • ‏The Story of Wish You Were Here ‏(2012)
פסקולים Tonite Lets All Make Love in London‏ (1968) • Zabriskie Point‏ (1970)
אוספים Relics‏ (1971) • A Nice Pair‏ (1973) • A Collection of Great Dance Songs‏ (1981) • Works‏ (1983) • Shine On‏ (1992) • ‏Echoes‏ (2001) The Best of Pink Floyd: A Foot in the Door ‏ (2011)
מסעי הופעות Pink Floyd World Tour 1968‏ (1968) •‏ The Man and The Journey Tour ‏(1969) •‏ Atom Heart Mother World Tour‏ (1970) •‏ Meddle Tour ‏(1971) •‏ Dark Side of the Moon Tour ‏(1972) •‏ Pink Floyd 1974 tours ‏(1974) •‏ Wish You Were Here Tour‏ (1975) •‏ In the Flesh ‏(1977) •‏ The Wall Tour‏ (1980) •‏ A Momentary Lapse of Reason Tour‏ (1987) •‏ The Division Bell Tour‏ (1994)
ערכים קשורים בוב קלוז • אלן פרסונס • רון גיסין • היפנוסיס (סטורם ת'ורג'רסון) • פינק אנדרסון ופלויד קאונסל • בוב גלדוף • אלן פארקר • 19367 Pink Floyd
ראו גם דיסקוגרפיה של פינק פלויד
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23518231דייוויד גילמור

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=דייוויד_גילמור&oldid=1870651"