גיבסון לס פול
.jpg)
גיבסון לס פול (באנגלית: Gibson Les Paul) היא דגם פופולרי של גיטרה חשמלית מבית חברת הגיטרות גיבסון. זוהי אחת הגיטרות החשמליות הראשונות שנבנו עם גוף מלא (ללא חלל ריק). הלס פול הוא הדגם הנמכר ביותר של חברת גיבסון והמזוהה ביותר עם החברה.
היסטוריה
הלס פול נקראה על שם ממציאה, לס פול, גיטריסט הקאנטרי-ג'אז. בשנת 1928, כשהיה בן 12 וניגן במסעדות המבורגרים כדי להרוויח דמי כיס, החליט לס פול להגביר את הגיטרה שלו, הוא פירק את החלק העליון של הפטיפון, חיבר אותו לגיטרה באמצעות חוטי טלפון שאותם חיבר לרדיו, וכך יצר גיטרה חשמלית.
בתחילת שנות ה-40 החליט פול לנסות ליצור גיטרה חשמלית מגוף מלא. כאשר עבד אצל יצרני הגיטרות "אפיפון", ניצל את סופי השבוע וניסר לשניים גיטרה אקוסטית מתוצרת "אפיפון", ובמקום החלק המרכזי חיבר בול עץ. באמצעות זוויות פח הוא חיבר צוואר של גיטרת גיבסון, בנה פיקאפ בעצמו והלך עם המצאתו, שאותה כינה "בול העץ", לבית החרושת של גיבסון. אנשי "גיבסון" צחקו על פול וכינו אותו "הילד עם מקל המטאטא".
בשנת 1950, כאשר ליאו פנדר הצליח לייצר גיטרה חשמלית, דבר שאנשי גיבסון חשבו שאינו אפשרי, הבינה חברת גיבסון את טעותם וחיפשה את "הילד עם מקל המטאטא". לבסוף, בשנת 1951, הם מצאו אותו וביקשו ממנו לחתום עליה, והחתימה מוטבעת עד היום על כל גיטרת לס פול. גיטרות לס פול הראשונות יוצרו ב-1952. הגיטרה הייתה עשויה עץ יקר, יוצרה ברובה בעבודת יד קפדנית, והדגם נראה כמו גיטרת הג'אז האקוסטית של החברה, אך קטנה יותר ובעלת גוף מלא. לא חלו שינויים משמעותיים בדגם מלבד שינוי שיטת הצביעה ושינוי הפיקאפים.
בשנת 1961 ניסתה גיבסון לשנות את עיצוב הגיטרה. פול, שלא הסכים לשינוי, סירב לאשר את השימוש בשמו על הגיטרות החדשות, ולכן הן נקראו SG, וייצורו של דגם לס פול נפסק. כמה שנים מאוחר יותר התחילו גיטריסטים לגלות מחדש את הדגם הישן של הלס פול. לאור הביקוש הרב ללס פול שבה גיבסון לייצר את הלס פול במקביל להמשך ייצור ה-SG.
מכירות הגיטרה
גיטרת הלס פול, וחברת גיבסון בכלל, נמצאות בתחרות מתמדת מול ענק הגיטרות השני, חברת פנדר ודגם הגיטרה החשמלית שלה, הפנדר סטראטוקסטר. בשנות ה-80 ירדו מכירות הלס פול לשפל מול הסטראטוקסטר, אך בתחילת שנות ה-90 עלו שוב המכירות של הלס פול, בעיקר בזכות נגנים כגון סלאש, הגיטריסט הראשי של להקת "Guns N' Roses".
דגמים עיקריים
- לס פול סטנדרט (standard) - הגיטרה המקורית המיוצרת מאז 1952, שונתה ב-2007 וגופה קיבל הקלת משקל גדולה, גיבסון שינו אותה למודרנית יותר לעומת הטרדישיונל שנשארה הלס פול הקלאסית לפני השינוי ב-2007.
- לס פול קלסיק (classic) - בעלת פיקאפים שונים מהסטנדרט, עם הקלת משקל.
- לס פול סטודיו (studio) - דגם יותר מודרני ומוזל, בלי בינדינג (binding) ופיקאפים 490 ו-498.
- לס פול סוּפרים (supreme) - הדגם במחיר הגבוה בסדרת הUSA, לס פול חצי נפח, חומרה מוזהבת, טופ מייפל ועצים מובחרים, חורי F.
- לס פול קאסטום (custom) - דגם ה"היי אנד" של הלס פול, גיטרה בעבודת יד, פיקאפים PAF מקוריים, בינדינג כפול על כל הגוף והראש, חומרה מוזהבת ופרטים מיוחדים (frets).
- לס פול טרדישיונל (traditional) - גיטרה ללא הקלת משקל, חיווט ידני וצוואר עבה, הלס פול סטנדרט לפני השינוי ב-2007.
- לס פול ג'וניור (junior) - הלס פול "הפשוטה". פיקאפ P-90 אחד בלבד, ללא בינדינג, צבע פשוט.
החברה מייצרת גם דגמי חתימה של נגנים מפורסמים.
נכון ל-2009, חברת הבת של גיבסון, אפיפון, מייצרת דגמים מוזלים ופופולריים של הלס פול, החתומים "אפיפון לס פול". ישנה מחלוקת רבה בנוגע להבדלים ולאיכות הצליל בין הגרסאות המוזלות לגרסאות ה"מקוריות" של גיבסון.
אמנים מזוהים
אחד הגיטריסטים המזוהים ביותר עם הדגם היה ג'ימי פייג', שבשנות ה-60 קנה גיטרה מוכנה לפי הזמנה בשם "Black Beauty" תוצרת לס פול משנת 1960, יד שנייה עם אילן יוחסין ששרטט לאחור עד 1949. פייג' בחר אותה "מכיוון שהיו לה שלושה פיקאפים ומנעד עצום של צלילים". הגיטרה נגנבה ב-1970. מאוחר יותר טען: "אני חושב שהקרדיט מגיע לאריק (קלפטון) על המצאת 'הצליל של לס פול' כשניגן עם ה-Bluesbreakers".[1]
- ג'ימי פייג'
- ג'ו פרי
- גרי מור
- פיטר פרמפטון
- ג'ו בונמסה
- כריס שיפלט
- פאט סמיר
- טים מקלארת'
- זאק בלייר
גיטרת גיבסון לס פול פיטר פרמפטון, עם התעודות שלה - רנדי רודס
- אייס פרלי
- סלאש
- זאק ויילד
- בילי ג'ו ארמסטרונג
- אלכס לייפסן
- די ג'יי אשבה
- בילי גיבונס
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
25483839גיבסון לס פול