דיומורטיריט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דיומורטיריט
דיומורטיריט ממדגסקר
דיומורטיריט ממדגסקר
דיומורטיריט ממדגסקר
תכונות המינרל
הרכב כימי Al6.5-7BO3(SiO4)3(O,OH)3
מערך קריסטלוגרפי אורתורומבי
צורת הגביש מקבצים סיביים עד עמודיים של גבישים פריזמתיים דקים שלא התפתחו במלואם באורך של עד 6 ס"מ, וכן כמסה חסרת צורה
צבע כחול עד כחול ירקרק וחום, לעיתים נדירות ורוד וסגול
ברק זגוגי עד עמום
שקיפות שקוף עד שקוף למחצה. במקבצים מסיבים כמעט אטום
פצילות טובה בכוון אחד וגרועה באחרים.
שבירה בלתי שווה
קשיות 8.5-7 בסולם מוס
משקל סגולי 3.4-3.3
שרטוט לבן כחלחל
מידע נוסף תופעת פליאוכרואיזם בגבישים מאדום לכחול לסגול, פלואורסצנטי בגוון כחול, גבישים תאומים בצורת טרילינגים.
מינרלים נלווים קוורץ, סטאורוליט, קיאניט, קורדיאריט, מוסקוביט, פירופיליט, אנדלוזיט וסילימניט


דיומורטיריט הוא מינרל בורו-סיליקטי ממחלקת המינרלים הנזוסיליקטיים (סיליקטים במבנה דמוי איים), השייך לקבוצת הסילימניט.

תכונות

נוסחת המבנה הכימי של דיומורטיריט היא Al6.5-7BO3(SiO4)3(O,OH)3, ומבנהו זהו למבנה המינרל מגנזיודיומורטיריט (Mg,Ti,[ ])<1(Al,Mg)2Al4Si3O18-y(OH)yB y=2-3)) העשיר במגנזיום. דיומורטיריט יכול לעבור התמרה למינרל פירופיליט (Al2Si4O10(OH)2).

הדיומורטיריט מתגבש במערכת האורתורומבית, חבורת סימטריות נקודתית האורתורומבית דיפירמידלית וחבורת סימטריות מרחבית Pmcn. הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=11.77‏, b=20.21Å‏, c=4.71Å.

הדיומורטיריט מופיע בטבע בדרך כלל במקבצים סיביים עד עמודיים של גבישים פריזמתיים דקים שלא התפתחו במלואם באורך של עד 6 ס"מ, וכן כמסה חסרת צורה. קיימים גבישים תאומים המופיעים בשלישייה (טרילינגים). הדיומורטיריט נשבר באופן בלתי שווה. הקשיות של המינרל גבוהה, 7 עד 8.5 בסולם מוס, והמשקל הסגולי הוא בממוצע 3.34.

אופטית המינרל הוא דו-צירי שלילי. מקדם השבירה של הדיומורטיריט נע בין 1.659 ל-1.723. גבישי הדיומורטיריט הם בדרך כלל בגוון כחול עד כחול ירקרק או חום. לעיתים רחוקות מופיע הדיומורטיריט בגוונים של ורוד וסגול. המינרל ניחן בפליאוכרואיזם בולט. מכיוון אחד נראה המינרל בגוון כחול עד סגול, מכיוון שני צהוב עד אדום-סגול או חסר צבע, ומכיוון שלישי כחול בהיר עד חסר צבע. בהשפעת קרינת על סגול באורכי גל ארוכים פולט המינרל קרינה פלואורסצנטית בגוון כחול כשמסת האם פולטת קרינה בגוון צהוב. כמה דוגמיות מאוריאנה (Oreana) שבנבדה פולטים קרינה פלואורסצנטית בגוון לבן בהשפעת קרינת על סגול באורכי גל קצרים. תחת ההשפעה של החלפה של קטיון האלומיניום בברזל תלת-ערכי או יסודות אחרים משתנה הגוון של המינרל.

המינרל תואר לראשונה ב-1881 על סמך דגימה שנמצאה בקומונה שאפונו (Chaponost) ליד בונאן (Beaunan) שבמחוז רון (Rhône ) שבחבל רון-אלפ בצרפת. פרנדינד גונאר (Ferdinand Gonnard‏ 1923-1833), המינרלוג הצרפתי תושב ליון שתיאר את המינרל לראשונה, קרא לו על שם הפליאואונטולוג הצרפתי אז'ן דומרטייה (Eugène Dumortier‏ 1873-1803),[1] אף הוא תושב ליון. המחקר המעמיק ביותר על המינרל בוצע ב-2005 על דגימות שנאספו באוסטריה (ראו לקריאה נוספת).

סוג כחלחל של קוורץ שבו יש תכלילים רבים של דיומורטיריט קרוי קוורץ דיומורטיריט.

שימושים

בדיומורטיריט נעשה שימוש בייצור חרסינה באיכות גבוהה. למינרל יש גוון כחול עד סגול עמוק וקשיות גבוהה, אבל בגלל שאיננו צלול נעשה בו מעט שימוש כאבן חן יקרה למחצה. ניתן לגלף מדיומורטיריט גושני קבושונים, חרוזים, וחפצי אומנות כדוגמת פסלונים, ביצים וכדורים. לעיתים טועים בינו לבין הסודליט, ונעשה בו שימשו כחיקוי ללפיס לזולי. גבישי דיומורטיריט, כמו מינרלים אחרים, נמכרים בחנויות לאספנים.

מקור ותפוצה

הדיומורטיריט מצוי בדרך כלל בסלעים עשירים באלומיניום שעברו התמרה אזורית בחום גבוה, או בהתמרת מגע, וכן בעורקים של פגמטיטים עשירים בבורון.

מששת ימי בראשית הדיומורטיריט הוא מינרל נפוץ למדי. מקומות בהם ניתן למצוא הדיומורטיריט כוללים את שאפונו (Chaponost) שבמחוז רון (Rhône ) שבחבל רון-אלפ בצרפת (המקום בו נתגלה המינרל לראשונה); וולפשאו (Wolfshau) בשלזיה שבפולין; בגפל (Gföhl) שבאוסטריה; בסמוך לאוריאנה (Oreana) שבמחוז הומבולדט (Humboldt) שבאריזונה, מקום ממנו כרו דיומורטיריט באופן מסחרי, כמו גם בקליפ (Clip) ליד יומה שבאריזונה שבארצות הברית; ליד אשבי (Ashby) במחוז אדינגטון (Addington) שבאונטריו שבקנדה; במקומות רבים במדגסקר; ובמוגרה (Mogra) שבמחוז באנדרה (Bhandara) שבמהרשטרה שבהודו.[2]

לקריאה נוספת

  • A. Ertl, J.M. Hughes, S. Prowatke, F. Brandstätter & R. Schuster, Dumortierite from the Gföhl unit, Lower Austria, European Journal of Mineralogy, Vol 17, pages 173-183, 2005, Abstract
  • M. Sabzehei, Dumortierite from Iran: A First Record, Mineralogical Magazine, vol 38, issue 296, pages 526–527, 1971
  • PB Moore, T Araki, Dumortierite A detailed structure analysis, Neues Jahrbuch für Mineralogie, 1978
  • G. F. Claringbull and M. H. Hey, New Data for Dumortierite, Neues Jahrbuch für Mineralogie, vol 31, issue 242, pages 901-907, 1958

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יש אי ודאות לגבי תאריכי הלידה והמוות. ויקיפדיה הצרפתית טוענת 1876-1801
  2. ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.