דיומיד הקטן
דיומיד הקטן או בשפת המקומיים יגנאלוק (שמו הקודם: אי קרוזנשטרן) הוא אי קטן אך מיושב באלסקה שבארצות הברית והוא אחד מאיי דיומיד שממוקמים במצר ברינג בין אלסקה לבין סיביר שברוסיה. שכנו דיומיד הגדול שבסיביר נמצא בצד השני של קו התאריך הבינלאומי. "ינאליק" שפירושו בשפת המקום "האחר מבין השנים" או "הזה ששם", נמצאת במערב האי והיא ההתיישבות היחידה בכל האי. תושבי האי דיומיד הגדול הועברו משם על ידי המשטר הסובייטי כדי למנוע קשר עם תושבי חו"ל, וכיום יש בו רק מחנה צבאי.
גאוגרפיה
דיומיד הקטן הוא אי שממוקם כ-40 ק"מ (25 מייל) ממערב לחופי אלסקה ובאמצע מצר ברינג. הוא ממוקם כ-1 ק"מ (0.6 מייל) מקו התאריך הבינלאומי וכ-4 ק"מ (2.4 מייל) מדיומיד הגדול. לפי לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית לאי דיומיד הקטן יש שטח של כ-7.356 קמ"ר (2.84 מייל רבוע) וכל השטח הוא יבשה. רוב האי הוא הר שגובהו המרבי כ-500 מטרים, ויורד בתלילות כמעט לכל כיוון וגם לעבר מערב. בצד מזרח יש שיפולים נמוכים בגובה כמה עשרות מטרים, אך חלק זה אינו מיושב. העיר ינאליק ממוקמת במערב דיומיד הקטן.
היסטוריה
דמוגרפיה
לפי מפקד האוכלוסין של שנת 2000 היו באי 146 איש, 43 משקי בית ו-31 משפחות שמתגוררות ביישוב. צפיפות האוכלוסין באי הייתה 51.4 נפש לכל מייל רבוע. היו 47 יחידות דיור בממוצע 16.5 לכל מייל רבוע. אוכלסיית האי הורכבה מ-92.47% אינדיאנים, 6.16% לבנים ו1.37% מגזעים אחרים.
ינאליק
העיר ינאליק היא כנראה בת 3,000 שנה, שם היו מחנות צייד עתיקים. במאה ה-19 ציידים בנו לעצמם בתים מאבנים ורצועות בד. הבניין הרגיל הראשון שנבנה שם היה כנסייה קתולית, שתוכננה על ידי האב להפורטון ונבנתה על ידי תומאס קונינגהאם בשנת 1935. הבניין השני שנבנה היה כיתת חדר אחד ששימשה כבית למשפחת המורים. לאחר מכן הוקמה כנסייה גדולה יותר ב-3 במרץ 1979.
כיום בעיר ישנם כ-30 בתים כולל הבניינים הישנים משנות ה-70 וה-80. בעיר יש בית מרחץ שמספק לתושבי העיר מקלחות, בית אוכל ומרפאה. במקום ספריית בית ספר, מנחת מסוקים ומשרד תקשורת עם טלוויזיה, טלפון, פקס ואינטרנט. בעיר אין בנק ומסעדות והחנות היחידה היא חנות לאוכל, שתייה, בגדים, נשק, תחמושת ודלק. חטיפים, בגדים, חיתולים וחפצים אחרים נשלחים בדואר מערים אחרות באלסקה. כמו ברוב הערים של האסקימואים מכירה וייבוא של אלכוהול אסורה.
כלכלה
רוב העבודות באי הם בעיר וקשורות לבית הדואר ולבית הספר. יש גם כמה עבודות עונתיות כמו חציבה ובניה אבל הן נדירות יחסית. פיסול בשנהב היא עבודה די נפוצה באי והתושבים מוכרים את יצירותיהם בערים אחרות כמו אנקורג'. גובה המיסים באי הוא כ-3%.
תחבורה באי
היסטורית התחבורה באי
בתחילת שנות ה-50, כתב מתיישב באי: "אין מטוסים שטסים לאי בחורף למעט מקרים חריגים". כיום ארגון ה"מ.ס. כוכב הצפון" (באנגלית: MS North Star) מביא לתושבי האי מצרכים מהעיר נום. הארגון גם מביא סחורה וחומרי לימוד עבור מורי בית הספר בעיר.
תחבורה פנימית
באי אין כבישים, רכבות או שבילים, אך יש דרכים סלעיות בין הבניינים בעיר של דיומיד. כדי לעבור ממקום למקום באי עצמו צריך להשתמש בגלשני סקי, מכוניות שלג מיוחדות או ברגל. מכיוון שרוב האי אינו מיושב לא נסללו בו דרכים כלשהן.
תחבורה חיצונית
כניסה לאי כרוכה בסיכון רב והיא קשה ביותר בגלל המרחק הרב מן היבשה ומזג האוויר המקפיא והבעייתי. התחבורה לאי וממנו מוגבלת מאד בעקבות הרבה גורמים שהעיקריים מביניהם הם: מהירות הרוח הממוצעת שנעה בין 12 ל-15 קשר ויכולה להגיע ל-48 עד 68 קשר במשבי רוח חזקים, תופעת הערפל הנפוצה באי ושמים מעוננים. בגלל גורמים אלו אפילו פינוי רפואי באי כרוך בקשיים רבים.
מאז שנת 1982, הדואר מגיע לאי על ידי מסוק וכיום הוא מגיע פעם בשבוע. חוזה הדואר לאי הוא היחיד שיש בו שימוש במסוק למטרת העברת דואר, היקר ביותר במדינת אלסקה (מגיע ל-300 אלף דולר למשלוח) והעתיק ביותר באומה.
קישורים חיצוניים
24971028דיומיד הקטן