דיולה בנצור

דיולה בנצור (בהונגרית: Benczúr Gyula;‏ נירג'האזה, 28 בינואר 1844 – דולאן (היום בנצורפאלבה), 16 ביולי 1920) היה צייר הונגרי, חבר כבוד באקדמיה ההונגרית למדעים.

ביוגרפיה

הילדים שלי (1881)

דיולה בנצור נולד כאמור בנירג'האזה כבנם של וילמוש בנצור (1811–1873) ושל פאולינה לאסגאלנר (1815–1885). משפחתו עברה לקאשה ב-1846. כשהיה בתיכון התחיל לצייר בבית הספר הפרטי לציור של פרנץ קלימקוביץ' ושל בלה קלימקוביץ' בקאשה. מ-1861 היה תלמידו של הרמן אנשיץ באקדמיה לאמנויות יפות במינכן, ובין 1865 לבין 1869 היה תלמידו של קארל פון פילוטי. בשנת 1869 יצא למסע לימודים באיטליה, וב-1874 בצרפת.

בשנת 1873 התחתן עם אחותה של חברתו האמנית, עם קרולינה מקס. נולדו להם ארבעה ילדים. לאחר מות אשתו (1890), הוא התחתן בשנית ב-1892, אשתו השנייה הייתה Piroska Ürmössy Boldizsár, מורה במכללת המורים הממלכתית של בודפשט.

מאמצע שנות ה-70, הוא בילה את הקיצים שלו באמבך שליד אגם שטארנברג (האגם החמישי בגודלו בגרמניה), שם נבנה בית הקיץ שלו ב-1885 על בסיס תוכניותיו של אחיו הצעיר, האדריכל בלה בנצור.

מ-1876 עד 1883 לימד באקדמיה של מינכן. עם שובו הביתה, הקים את בית הספר ההונגרי הראשון לאמנות, בית הספר מאסטר בנצור, אותו ניהל עד מותו. כבר בחייו היה צייר מוכר ומוערך. ב-1906 הפך לחבר לנצח בבית העליון של הפרלמנט ההונגרי וב-1910 הפך לחבר כבוד באקדמיה ההונגרית למדעים.

קריירה האמנותית

בית הנופש של דיולה בנצור באמבך

"שער סקיי" מול בית הנופש של דיולה בנצור באמבך

בנצור הוא דמות יוצאת דופן של הציור ההיסטורי האקדמי ההונגרי מהמאה ה-19. השלב המוקדם של הקריירה שלו מאופיין בציורי פורטרטים בסגנון בידרמאייר (גיזלה), דיוקנאות חיים רומנטיים (טרגדית הדיג בבלטון) ותמונות של נושאים היסטוריים שהושפעו מציורו של קארל פון פילוטי (לכידתו של פרנץ ראקוצי השני). הוא השיג את הצלחתו הראשונה עם תמונתו של לאסלו הוניאדי "הפרידה" ב-1866. בשנת 1875 זכה בתחרות הציור ההיסטורי עם ציורו "ההטבלה של וייק". לודוויג השני, מלך בוואריה הזמין אותו לצייר תמונות רבות של נושאים היסטוריים. לאחר שחזר הביתה, הוא צייר דיוקנאות ותמונות עם נושאים מיתולוגיים. תקופת היצירה האחרונה שלו מאופיינת בחיבורים היסטוריים מונומנטליים. יצירתו "הכיבוש בחזרה של טירת בודה", שצוירה למילניום ב-1896, היא אחת היצירות המשמעותיות ביותר בז'אנר.

בשנת 1900, הוא זכה בפרס הראשון בתערוכה העולמית בפריז עם דיוקנו של שלאו לרינץ שלאו, הקרדינל של נאג'ווארד, שצויר שם, שעדיין ניתן לראות אותו בארמון הבישוף בעיר. ציורו מחווה למילניום, שהושלם ב-1907, עורר תשומת לב רבה ברחבי אירופה. בשנים האחרונות לחייו הוא עבד על סדרה של שמונה תמונות עם נושאים היסטוריים שתוכננו לטירת בודה, מהן הצליח להשלים שניים. הוא זכה בפרסי אמנות רבים במהלך הקריירה שלו. יצירותיו זכו במדליות זהב בפריז (1878, 1900), ברלין (1886, 1910), וינה (1877, 1888) ומינכן (1888).

יצירותיו העיקריות

• Önarckép (1861)
• Kislány pojácával (1863)
• Balatoni halásztragédia (1864)
• Hunyadi László búcsúja (1866)
• Etelka (1868)
• II. Rákóczi Ferenc elfogatása (1869)
• Gizella (1870)
• Benczúr Géza (1872)
• Nő erdőben (1873)
• XV. Lajos és Dubarry (1874-től több változatban)
• Olvasó nő (1875)
• Vajk megkeresztelése (1875)
• Szerecsen fejedelem (1876)
• XVI. Lajos és családja (1875)
• Kun László halála (1880)
• Nárcissus (1881)
• Bacchánsnő (1882)
• Andrássy Gyula (1884)
• Trefort Ágoston (1885)
• Budavár visszavétele (1896)
• Károlyi Lászlóné (1898)
• Batthyány Elemér (1898)
• Erzsébet királyné (1899)
• Schlauh Lőrincz (1900)
• Szent István felajánlja a koronát (1901)
• Ezredéves hódolat (1907)
• Ádám és Éva (1909)
• Petőfi Sándor (1909)
• Háromkirályok imádása (1910)
• Mikszáth Kálmán (1910)
• Wekerle Sándor (1911)
• Kleopátra (1911)
• Mátyás fogadja a pápa követeit (1915)
• IV. Károly koronázása (1916)
• Krisztus az Olajfák hegyén (1919)
• A diadalmas Mátyás (1919)

גלריה

• 
  ההטבלה לנצרות של אישטוואן הראשון, מלך הונגריה, בשמו הפאגאני וייק. הגלריה הלאומית של הונגריה)
• 
  לכידתו של פרנץ ראקוצי השני
• 
  הרוזן דיולה אנדראשי (1884)

בני משפחתו הבולטים

ילדיו הם האמנית התעשייתית אלזה בנצור, האמנית היוצרת והתעשייתית אולגה בנצור, הציירת אידה בנצור והרופאה דיולה בנצור. נכדיו אווה ואשטג ולאסלו ואשטג היו פסלים. אחיו הצעיר בלה בנצור היה אדריכל. הפסל ג'רג' ואשטג היה חתנו, והצייר גבריאל פון מקס היה גיסו.

לקריאה נוספת

• יוליה סבו : ציור של המאה ה-19 בהונגריה, קורבינה, 1985, מסת"ב 9631319083
• הלקסיקון החדש של רוואי. מסת"ב 963-901-540-7
• הלקסיקון הגדול של רוואי
• Művészeti lexikon I–IV. (לקסיקון האמנות)
• Magyar életrajzi lexikon (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש).
• Új magyar életrajzi lexikon מסת"ב 963-547-414-8 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. עורך ראשי לאסלו מרקו).
• גאבור בלאק: "נסיך ההציור האחרון" דיולה בנצור (1844–1920). בודפשט, 2001.
• מסד נתונים היסטורי משפחתי הונגרי.

ראו גם

• דיולה בנצור באתר האמנויות היפות בהונגריה
• Dezső Malonyay: הערות לרישומים של דיולה בנצור (אמנות, 1907, גיליון 6)
• ארתור אלק: דיולה בנצור (1844-1920) (ניוגט, 1920, מספרים 15–16)
• זולטאן פרקש: תערוכת זיכרון של דיולה בנצור (ניוגט, 1930, מספר 15)
• דיולה בנצור: כיבוש בחזרה של טירת בודה (סדרת מאה תמונות יפות)
• דיולה בנצור: פרידה של לאסלו הוניאדי (סדרת Száz Szép Kép)
• תערוכת זיכרון של דיולה בנצור (אתר של מוזיאון András Jósa)
• ציורים מאת דיולה בנצור - TerminArtors.com

מאמרים קשורים

• רשימת הבונים החופשיים ההונגרים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דיולה בנצור בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37082111דיולה בנצור