דוויירה
דוויירה (במלטזית: Dwejra) הוא מפרץ ורצועת חוף באורך של כקילומטר וחצי סמוך לכפר סן לורנץ (San Lawrenz) במערבו של האי גוזו במלטה, המצטיינים בעושר נופי וייחוד גאוגרפי. רצועת החוף נמתחת מקצהו הדרומי של מפרץ דוויירה שבמרכזו סלע הפטריות ועד לנקודת דוויירה והים הפנימי כקילומטר וחצי מצפון לשם.
מפרץ דוויירה וסלע הפטריות
המפרץ העגול של דוויירה, שקוטרו 400 מטר לערך, היה נקרה שהתמוטטה והוצפה במי ים. בפתחו של המפרץ המוקף מצוקים אנכיים, ניצב סלע קטן אשר זכה לשם "סלע הפטריות" (Fungus Rock), ובמלטזית "סלע הגנרל" (Il-Ġebla tal-Ġeneral). הסלע עשוי אבן גיר ונישא לגובה של 60 מטר. אבירי ""מסדר יוחנן ה"קדוש" של בית החולים בירושלים" (ההוספיטלרים) ממלטה נהגו לאסוף בסלע זן של צמח בצורת אלה בצבע חום אדמדם המגיע לגובה של עד כ-20 ס"מ ואשר גדל על המשטח השטוח שבראשו.
הצמח, טופל אדום (Cynomorium coccineus) ממשפחת הטופליים, גדל בקרקעות מלוחות ופורח בין החודשים אפריל עד יולי. לטופל האדום אין עלים, ומשום כך סברו האבירים בטעות כי מדובר בפטריה, ושמו של הצמח במלטזית הוא שורש הגנרל (Għerq tal-Ġeneral). הטופל האדום נפוץ בחופי הים התיכון של אפריקה ובישראל, אך אינו גדל באירופה. האבירים האמינו כי לתמצית שהופקה מהצמח היו איכויות רפואיות שכללו עצירת שטפי דם פתוחים ומניעת זיהומים בפצעים פתוחים. הם עשו בצמח שימוש גם כנגד כיב קיבה, דיזנטריה, ומחלות משגל.
הצמח היה מוכר לערבים אשר כינוהו "האוצר שבתרופות", וכשאחד הגנרלים מבין האבירים גילה שהוא גדל על הסלע, נמתח חבל באורך של 50 מטר ועליו סל מגוזו אל הסלע והצמח הובא ממנו בדרך זו. לפי גרסה אחרת קרוי הסלע על שמו של גנרל איטלקי אשר נפל אל מותו סמוך למקום. בחופו הצפוני של המפרץ נבנה מגדל עוורה (Qawra) כדי לשמור על הסלע. הטופל האדום היה כה יקר ערך עד שהאבירים העניקו אותו כמתנה לנכבדים שבקרו במלטה, ומנהיג האבירים, הגראנד מאסטר, קבע ב-1746 כי הסלע מחוץ לתחום ועונשים כבדים הוטלו על מפירי ההוראה. כיום סלע הפטריות הוא שמורת טבע.
חלון התכלת והחור הכחול
מצפון למפרץ דוויירה היה חלון סלע גדול שזכה לכינוי "חלון התכלת" (Azur Window או Zerka Tor - "השער הכחול" ו-It-Tieqa - "החלון" במלטזית). משני צידי החלון עמודים בקוטר של 40 מטר התומכים בקורה שאורכה 100 מטר. גובה החלון הכחול 20 מטר, והסלעים סביבו עשירים במאובנים, עדות לכך שגוזו הייתה מכוסה בעבר הרחוק בים.
למרגלותיו נמצא "החור הכחול", מעין "בור" בסלע הגיר שקוטרו עשרה מטר ועומקו 25 מטר. החור הכחול מחובר אל הים הפתוח בקשת טבעית תת-ימית בעומק של שמונה מטר, והוא היה למוקד עליה לרגל בקרב צוללים. אתר נוסף הנמצא מול חלון התכלת הוא אי התנינים שזכה לשמו בשל כך שצורתו מזכירה ראש תנין.
סמוך לחלון התכלת נבנתה ב-1963 קפלה קטנה המוקדשת לחנה, אמה של מריה, אם אותו האיש. הקפלה נבנתה במקום בו עמדה כנסייה קודמת.
ב־8 במרץ 2017 קרסה תקרתו של חלון התכלת והעמוד המרוחק נותק מהאי.
-
חלון התכלת -
דמות אדם מעל חלון התכלת הממחישה את גודלו
הים הפנימי
כ-200 מטר מחלון התכלת לכיוון מרכזו של גוזו נמצא "הים הפנימי" (The Inland Sea המכונה לעיתים במלטזית בכינוי Qawra - "עוורה"). הים הפנימי הוא לגונה של מי ים המחוברת אל הים התיכון דרך קשת טבעית שצורתה כקשת גותית והמובילה אל הים הפתוח דרך נקבה באורך של 100 מטר. במזג אוויר בהיר ניתן לשוט דרך הנקבה בסירות דיג קטנות. הים הפנימי נוצר כאשר שני חללים התהוו באבן הגיר, ולאחר שתקרתם קרסה. עומקו המרבי של הים הפנימי מגיע ל-35 מטר וגם הוא פופולרי בקרב צוללים. בנוף עשיר הים הפנימי בדגה, והמקומיים מנצלים דבר זה.
-
הקשת בים הפנימי -
הקשת בים הפנימי מקרוב
קישורים חיצוניים
- טופל אדום, באתר "צמחיית ישראל ברשת"
- דוויירה באתר האי גוזו
- הים הפנימי באתר לשכת התיירות של מלטה
- חלון התכלת באתר לשכת התיירות של מלטה
- "האי גוזו - אי תנועה" מאת יעקב רוזמרין, מסע אחר
- תמונות ומפות על סלע הפטריות באתר photoglobe
- תמונות ומפות על חלון התכלת באתר photoglobe
- תמונות ומפות על הים הפנימי באתר photoglobe
23481148דוויירה