הרב דוד פאיאנס
| לידה |
28 באוגוסט 1861 כ"ב באלול ה'תרכ"א ניאסוויז', ליטא |
|---|---|
| פטירה |
8 במרץ 1935 (בגיל 73) ג' באדר ב' ה'תרצ"ה ביאליסטוק, פולין |
| ראב"ד ביאליסטוק | |
| ממנהיגיה הרוחניים של תנועת המזרחי | |
הרב דוד פַאיַאנְס (כ"ב באלול ה'תרכ"א, 28 באוגוסט 1861;[1]
ניאסוויז', ליטא – ג' באדר ב' ה'תרצ"ה, 8 במרץ 1935;[2] ביאליסטוק, פולין), היה רב ליטאי, כיהן כרב בסופראסלא וקנישין, ראב"ד ביאליסטוק, ממנהיגיה הרוחניים של תנועת המזרחי.
ביוגרפיה
נולד בניאסוויז' לאב תורני, ר' שמואל ב"ר יצחק פאיאנס. למד בישיבת וולוז'ין והיה לתלמידו המובהק וחביבו של ראש הישיבה הנצי"ב.[3] בישיבה היה מכונה: "העילוי היפה מניאסוויז'".[4] נישא למרים בת הרב חיים נפתלי הרץ היילפרין מביאליסטוק, בנו של הרב רפאל יום טוב ליפמן הלפרין, מחבר שו"ת עונג יום טוב.
בשנת ה׳תרמ"ב, 1882, נסמך להוראה בידי גדולי הדור: הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנא; הרב ראובן הלוי לוין מדננבורג; הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק; ועוד.[5] שימש כרב בסופראסלא[6] ולאחר מכן בקנישין,[7] בה ייסד ישיבה ועמד בראשה.[5] לאחר פטירת חמיו בשנת תרע"ט, 1919, התמנה הרב פאיאנס לממלא-מקומו ברבנות, כ"ראש בית הדין וועד הרבנים" של קהילת ביאליסטוק:
"התאספו נשיאי העדה וראשיה ומסרו לו את כתב הרבנות בחגיגיות יתירה תוך הבעת רגשי האמון ושביעות-הרצון בשם הקהילה הביאליסטוקאית על כל חוגיה ושדרותיה [...] הכל הכירו כי בראש הקהילה העמדה אבטוריטה גדולה ומפורסמת, אישיות רבת-פעלים, אחד מהשרידים היחידים שבין זקני הדור, גדול-התורה וגאון ישראל".[8]
הרב פאיאנס נפטר בפתע, בליל שבת ג' באדר ב' ה'תרצ"ה, 8 במארס 1935, שבועות ספורים לפני שמימש את משאת נפשו לעלות לארץ-ישראל.[9] בדברי הערכה לאחר פטירתו, כתב עליו הרב משה אביגדור עמיאל:[10] ”אחד מבני עליה, מיחידי סגולה, מאצילי בני ישראל, מגדולי הרבנים המתמעטים והולכים בדורנו זה.”
רעייתו הרבנית מרים עלתה לארץ-ישראל סמוך לפטירתו. נפטרה ביום י"ט בטבת ה'תרצ"ו, 14 בינואר 1936, ונטמנה בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.[11]
פעילות ציבורית
בתקופת מלחמת העולם הראשונה תמך הרב פאיאנס במצדדי עצמאות פולין. התנגד "לחתימת הבטחה על לויאליותם של היהודים, כדרישת פקידי הצאר, בראותו בזה עלבון לאומי".[12] מיד לאחר מינויו כראש הרבנים בביאליסטוק, בשנת תרע"ט, 1919, עמד בראש משלחת של נכבדי העיר שנפגשה עם מנהיג הרפובליקה הפולנית השנייה, מרשל יוזף פילסודסקי.[13]
בשנת ה'תרפ"ג, 1923, חתם על "קול קורא" להצטרפות לתנועת המזרחי, עם כמה מגדולי הרבנים, בהם הרב חנוך אייגש מווילנא. בכרוז נכתב בין השאר: ”קומו כאיש אחד והתאגדו כלכם תחת דגל הסתדרות המזרחי, זו ההסתדרות, השואפת לחזוק התורה ותחיית ארץ ישראל, עם ישראל ושפת ישראל באמת ובתמים; זו ההסתדרות, שהרימה את דגל התורה והמצוה ולקחה חבל בכל עבודות בנין ארץ ישראל, שהביאונו בעזרת ה' עד כה”. [14] בחודש תמוז ה׳תרפ"ה, 1925, חתם על "קול קורא", לייסוד והחזקת ועד הישיבות בפולין וליטא, יחד עם גדולי רבני דורו.[15]
היה חבר הוועד המרכזי של הסתדרות המזרחי בפולין וחבר הוועד הראשי של התנועה. השתתף בכינוסים ארציים ובוועידות העולמיות. [16] בוועידה העולמית של המזרחי בקראקא, בשנת תרצ"ג, 1933, נבחר ל"בית דין הכבוד העולמי" של התנועה, יחד עם הרב שלמה הכהן אהרונסון.[17]
בשנת ה'תרפ"א, 1921, ייסד הרב פאיאנס בביאליסטוק את "בית מדרש גבוה תחכמוני", יחד עם העסקן ליפא פאט, ממייסדי "המזרחי" בפולין. לשם כך קרא לרעו מתקופת וולוז'ין, הרב שלמה פוליצ'ק, העילוי ממייצ'יט, לעמוד בראש בית-המדרש. הרב פוליצ'ק נענה להזמנה ולימד בישיבה שיעורים עיוניים במהלך שנת ה'תרפ"ב, 1922.[18] בבית המדרש נלמדו לימודים כלליים לצד לימודי קודש, במתכונת "ישיבה תיכונית".[19] הרב פאיאנס השקיע מאמצים רבים בפיתוח המוסד וקיומו עד ליומו האחרון, יחד עם עמידתו לצד שאר מוסדות התורה והחינוך בעיר.[20]
צאצאיו
- בתו, חיה, אשת הרב חיים יעקב מישקינסקי.
- בתו, יוכבד, אשת הרב חיים יעקב מישקינסקי בזיוו"ש.[21]
- בנו, אריה ליב פאיאנס.
- בתו, שרה פאיאנס-גליק.
לקריאה נוספת
- יצחק רפאל (עורך), אנציקלופדיה של הציונות הדתית, חלק רביעי, ירושלים תשל"ב, עמ' 222–224.
- משה צינוביץ, רבי דוד פאייאנס בתוך: עץ חיים, תולדות ישיבת וולוז'ין, תל אביב תשל"ב, עמ' 384 , באתר=tablet.otzar.org
קישורים חיצוניים
- יוסף וינר, הגאון רבי דוד פאיאנס, ההד, ירושלים תרצ"ב, חוברת ח', עמ' יב-יג , באתר=tablet.otzar.org
- קונטרס "חידושי תורה מחתן בן הגאון המחבר הרב דוד נ"י האבד"ק קנישין", בספר עונג יום טוב, פיטרקוב תרס"ו באתר hebrewbooks
- תצלום דיוקנו של הרב פאיאנס, עם רשימה ביוגרפית של קורות חייו, כתובה בידי נכדו יצחק עברי, אוסף אברהם שבדרון - פורטרטים, הספריה הלאומית
הערות שוליים
- ^ במקורות אחרים נרשם: תר"ך, 1860. שנת הלידה ע"פ רשימה ביוגרפית של נכדו יצחק עברי. צילום ממנה בקישור העונג יו"ט ושרשיו - פורום אוצר החכמה, באתר forum.otzar.org
- ^ נפטר רבה של ביאליסטוק, הרה"ג דוד פאיאנס, דואר היום, 25 במרץ 1935.
- ^ משה צינוביץ, עץ חיים, תולדות ישיבת וולוז'ין, תל-אביב תשל"ב, עמ' 384
- ^ ערך: רבי דוד פאיאנס, בתוך: יצחק אלפסי, דורשי ציון בפועל, ירושלים תשס"ו, עמ' 339
- ^ 5.0 5.1 צינוביץ, שם
- ^ חתימתו על מכתב, זכרון בספר, ניו יורק תרפ"ב, עמ' 160–161. העיירה סמוכה לביאליסטוק אך זהותה לא ברורה
- ^ בספר עונג יום טוב על דרוש, פיטרקוב תרס"ו, עמ' 180: "דרשתי בעת שזכינו לסיים כל הש"ס [...] פה קנישין יצ"ו בשנת תרנ"ז (1897) ט"ז לחודש אייר"
- ^ יוסף וינר, "הגאון ר' דוד פאיאנס", ההד, ירושלים תרצ"ב, חוברת ח', עמ' יב
- ^ שערי ציון: הרב ר' דוד פאיאנס זצ"ל, באתר Israel613.com
- ^ "למלאת שנה לפטירתו של הרב ר' דוד פאיאנס", הארץ, 3 במארס 1936. נדפס שוב במאסף עזר אל עמי, ירושלים תשס"ו, עמ' 555–556
- ^ כרטיס קבר מרים פאיאנס, באתר gravez.me
- ^ וינר, שם
- ^ דוד סאהן, ביאליסטאק: בילדער אלבום פון א ברימטער שטאט און אירע אידן איבער דער וועלט, ניו-יארק 1951, עמ' 80
- ^ קול קורא, המזרחי, 6 בספטמבר 1923, עמ' 9
- ^ עץ חיים, ווילנא תרפ"ו, עמ' 65
- ^ אלפסי, שם
- ^ יצחק אלפסי, החכם המופלא, תל-אביב תשמ"ה, עמ' 107
- ^ חידושי העילוי ממייצ'יט, ניו-יורק תש"ז, עמ' כט
- ^ אנציקלופדיה של הציונות הדתית, חלק רביעי, עמ' 221. תכנית לימודים שנתית לשנת תרפ״ח, 1928, ראו: תכנית הכנה, באתר הספריה הלאומית
- ^ גאולה בת-יהודה, ראשונים לציון הנה הינם, ירושלים תשס"ט, עמ' 338
- ^ יצחק לוין, אלה אזכרה, כרך שלישי, ניו-יורק תשי"ט, עמ' 258
דוד פאיאנס (רב)36257207Q117878288