דבר שאינו מסוים
דבר שאינו מסוים הוא מונח תלמודי המתאר דבר שאין לו שום הגדרה ברורה כגון כמות או סימן מיוחד.
דיניו
קניין
בדיני קניין, במקרה שאדם אמר "כל קרקעותי אני מוכר לך חוץ מקצת מהם" בלי לפרש חוץ ממה, או "אני מוכר לך קרקע מקרקעותי", ולא פירש איזה מהם. בשולחן ערוך נפסק שהמקנה לחברו דבר שאינו מסוים, ואין מינו ידוע - לא קנה[1]. עם זאת כשעשו קניין סודר בבית דין חשוב מועיל ככל אסמכתא[2].
השולחן ערוך מביא מקרה שקניין כזה מועיל "אם אמר לו: חלק כך וכך בשדה פלונית, הואיל וסיים השדה, אף על פי שלא סיים החלק, נוטל אותו חלק מהפחות שבאותה שדה", כיוון שהמוכר יכול להקצות את הקרקע הפחותה כרצונו והמוציא מחברו עליו הראיה.
שבועה
לגבי שבועה מבואר בתלמוד שבמקרה ש"אמר לו בית מלא מסרתי לך, וכיס מלא מסרתי לך, וזה אומר מה שהנחת אתה נוטל". הדין הוא שלא נשבעים על דבר שאינו מסוים במידה, במשקל ובמנין[3]. המכילתא[4] לומד דין זה מ”כֶּסֶף אוֹ כֵלִים” מה כסף שדרכו להימנות, אף כלים שדרכם להימנות, להוציא דבר שאינו מסוים שאי אפשר למנותו. התוספות[5] לומד דין זה מ"כי הוא זה", דווקא מסוים.
תשלומי כפל
נידון דבר שאינו מסוים לגבי תשלומי כפל בגנבה הוא לפי רש"י דבר שאין לנגנב סימן בו, לעומתו לדעת התוספות הפרוש הוא שהנגנב טען טענה לא ברורה כגון "בית מלא מסרתי לך" ולא ברור מה הכיל הבית, לדעת הרשב"א[6] מדובר על דבר שאינו שלם. התלמוד בבלי במסכת בבא קמא ממעט מ"שַׂלְמָה" דבר שאינו מסוים, שעליו לא משלמים תשלומי כפל[7]. הרמב"ם השמיט דין זה, כיוון שלשיטתו "שַׂלְמָה" נצרכת לגופה, שגם גונב שלמה חייב בכפל[8].
קישורים חיצוניים
- הערך "דבר שאינו מסוים", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
הערות שוליים
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ר"ט
- ^ ש"ך חושן משפט רג ו, רט ג. נתיבות המשפט רט ג. ערוך השלחן רט ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף מ"ג עמוד א'. שולחן ערוך, חושן משפט, סימן פ"ח, סעיפים כ"ג–כ"ד
- ^ משפטים מסכת נזיקין טו
- ^ בבא קמא סג א דיבור המתחיל "דבר"
- ^ בבא קמא סג א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ס"ג
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נזיקין, הלכות גניבה, פרק ב', הלכה ב'
