דברת (עיר קדומה)
דָּבְרַת הייתה עיר הנזכרת מספר פעמים בתנ"ך, והתקיימה גם בתקופת בית שני.
תחילה נזכרת העיר בגבול שבין נחלת שבט זבולון ונחלת שבט יששכר, ליד הר תבור: ”וְשָׁב מִשָּׂרִיד קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ עַל גְּבוּל כִּסְלֹת תָּבֹר, וְיָצָא אֶל הַדָּבְרַת וְעָלָה יָפִיעַ”[1].
לאחר מכן, נזכרת כאחת מערי הלויים בנחלת שבט יששכר: ”וּמִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר אֶת קִשְׁיוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ, אֶת דָּבְרַת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ”[2].
העיר המשיכה להתקיים כיישוב יהודי גם בתקופת בית שני, ובתקופת המרד הגדול מזכיר אותה יוסף בן מתתיהו (בצורה דבריתא) כעיר שצעיריה שדדו את שיירת המלכה ברניקי[3].
היישוב המשיך להתקיים גם בתקופת התלמוד, ואוסביוס באונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה) זיהה את "דברת" המקראית עם "דבריתא" בת זמנו, וציין כי מדובר בכפר של יהודים.
שם העיר השתמר בשמם של קיבוץ דברת וכפר דבורייה, השוכנים באזור שבו שכנה העיר.
קישורים חיצוניים
- יואל אליצור, דבורה ודבוריה למרגלות התבור – לפשר השם הכפול ומקורו, קתדרה 54, טבת תש"ן, דצמבר 1989, עמ' 16-3
- נדב נאמן, האמנם נתקיימה עיר בשם תבור בימי הבית הראשון?, קתדרה 60, יוני 1991, עמ' 185-182
- יואל אליצור, תגובה, קתדרה 60, יוני 1991, עמ' 188-186
- רבקה שפק-ליסק, הכפר הערבי דבוריה היה בעבר יישוב יהודי באתר e-mago
הערות שוליים
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק י"ב
- ^ ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק כ"ח
- ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, פרק ב', 595; חיי יוסף, כו, 126.