גשפר דה גמה
| לידה |
1444 פוזנן, פולין |
|---|---|
| פטירה |
1510 (בגיל 66 בערך) קוז'יקוד, הודו |
| לאום | יהודי |
| תקופת הפעילות | 1510–1498 |
| מספר מסעות | 5 |
| קורות חיים | |
גשפר דה גמה (1444–1510), מכונה גם גשפר דה לאס אינדיאס (Gaspar de las Indias) נוסע יהודי ששמו המקורי אלונסו פרז[1]. שירת כמה מגדולי מגלי הארצות הפורטוגזיים, ביניהם וסקו דה גמה, שהיה פטרונו ועל שמו הוא מכונה.
חייו
לא ידוע רבות על ראשית חייו וגספר עצמו סיפק ככל הנראה גרסאות סותרות או מעובדות על פרטי חייו, המותאמות לקהל היעד. הכרוניקאי דמיאו דה גוייש (Damião de Góis) טוען כי גשפר נולד בעיר פוזנן שבפולין, וכשפגש את כוחותיו של וסקו דה גמה לא דיבר ספרדית אלא ונטית. מקור אחר, הכרוניקאי ז'ואו דה בארוש, טוען כי בעוד שמשפחתו הייתה מפולין, היא נאלצה להימלט משם לפני היוולדו, עברה בארץ ישראל והוא נולד באלכסנדריה (מצרים). אליהו ליפינר, מומחה לתולדות יהדות פורטוגל טוען כי גרסה זו האחרונה היא ההגיונית ביותר (ולפיה גשפר דה גמה לא נולד לפני 1458). היסטוריון אחר של תולדות גלות ספרד ופורטוגל, ארנולד ויצניצר, סבור כי גשפר דה גמה נולד בגרנדה או בבוסניה. מכל מקום, בעת פגישתו עם הפורטוגזים, היה גשפר תושב הודו. ליפינר טוען גם כי גשפר הגיע לקוצ'ין שבהודו, שם הקים שם משפחה על ידי נישואיו לאחת מנשי הקהילה היהודית המקומית. זאת הייתה מעורבת מאוחר יותר ברכש ספרי תורה מן הפורטוגזים[2].
גם נסיבות פגישתו עם הפורטוגזים נתונות במחלוקת. הכרוניקאי גשפר קוריה טוען כי בזמן הפגישה עם הפורטוגזים, היה גשפר ראש הצי של יוסוף אדיל שאה, מייסד שושלת אדיל שאהי, שליטי מחוז ביז'פור (Bijapur) בהודו. קודם לכן נשבה כנראה כעבד והפך מאוחר יותר - לאחר שהסכים להתאסלם - לאחד מעוזריו של שליט גואה[3]. כשהגיע וסקו דה גמה לאי אנג'דיווה (Anjadip בהודו כיום, בפורטוגזית: Ilha de Anjediva) בשנת 1498, נוצר קשר בינו לבין גשפר. הוא מתואר כאירופאי גבוה, בעל זקן לבן וכבן חמישים. כרוניקאים פורטוגזיים טוענים כי גשפר ביקש לעלות על הסיפון ולהצטרף למשלחתו של וסקו דה גמה; עם זאת, כנראה שפותה לעלות על הסיפון בעורמה, והבטיחו לו כי הם ערבים לביטחונו. וסקו דה גמה, בה בעת חשד בזר האירופאי, שהתלהבותו מן הפורטוגזים נובעת מהיותו מרגל. גשפר עוּנָה, וטען בחקירתו כי הוא מצאצאי האנוסים מגרנדה, אשר המירו דתם לנצרות. מספרד נסע לטורקיה ולמכה ומשם הגיע גם להודו[4].
וסקו דה גמה החליט לצרף את השבוי למסע המשלחת חזרה לפורטוגל, בתור יועץ ובשל היכרותו עם המזרח. במהלך חקירתו והמסע לפורטוגל, תרם גשפר מן הידע שלנו בנושא הדתות השונות בהודו, הסחר בתבלינים, שיטות הניווט של המוסלמים, שנה לאחר מכן, במהלך המסע, התנצר גשפר רשמית ואימץ את השם הנוצרי (שם המשפחה על שם פטרונו; השם הפרטי על שם אחד משלושת האמגושים, המוזכרים באמונה הנוצרית).
בשמו הקתולי נתפרסם בעולם. עתה היה גשפר למורה הדרך של וסקו דה גמה בים הערבי. שם הצליח לנווט בהצלחה את הספינות במים בוגדניים. לאחר מכן הובא לפורטוגל, והמלך מנואל הראשון העניק לו קצבה, והעסיקו כמתורגמן במשלחות ימיות. בשנת 1500 הוא ליווה את פדרו קברל במסעו למזרח. בהודו נשא ונתן עם מלך מלינדי, וביכולתו להשתלב באוכלוסייה המקומית כמוסלמי פעל לסיכול ניסיון מרד נגד הפורטוגזים בקוז'יקוד (קליקוט). חשוב מכך, כשספן זה ניסה לחזור על מסעו של וסקו דה גמה, אולם הרוחות סחפו אותם הרחק באוקיינוס האטלנטי, והם הגיעו לברזיל במקרה. יחד עם ניקולאו קואליו (Nicolau Coelho) צעד גשפר על חופי הארץ החדשה שאך נתגלתה. בשובו חזרה, פגש גשפר ליד כף ורדה את אמריגו וספוצ'י, שביקש אף הוא את עצתו. וספוצ'י מזכיר את גשפר דה גמה כאחד היועצים החשובים למסעו. גשפר חזר להודו עם ואסקו דה גמה בשנת 1502, ולאחר מכן עם פרנסיסקו דה אלמידה (Francisco de Almeida) בשנת 1505. בשנת 1510 השתתף במשלחת הפורטוגלית שיצאה נגד קוז'יקוד, וייתכן שבמסע זה מצא את מותו. מקורות אחרים טוענים שמת בפורטוגל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שודדי ים יהודיים בקריביים, אדוארד קריצלר, עמ' 40-46
- ^ Abraham Gross, Iberian Jewry from twilight to dawn, עמ' 30 הערה 39
- ^ Joan Comay, Lavinia Cohn-Sherbok, Routledge who's who in Jewish history after the period of the Old Testament, עמ' 146
- ^ Meyer Kayserling (מאיר קייזרלינג), Christopher Columbus and the Participation of the Jews in the Spanish and Portuguese Discoveries, Volume 1, עמוד 57
24728581גשפר דה גמה